חגי שלום
צילום: אסף לב

טיב טעם נוגעת ב"מחיר המשוגע" - יש סיכוי לרכישה?

שנה אחורה חגי שלום בעל השליטה בטיב טעם שלל עסקה למכירת טיב טעם ואמר שהרשת שווה קרוב לפי שניים - מיליארד שקל; היום מסתבר שהמחיר שנקב כבר ממש לא משוגע 

תמיר חכמוף | (14)

לפני קצת יותר משנה, במאי 2024, חגי שלום, בעל השליטה ברשת הסופרמרקטים טיב טעם טיב טעם 0%  היה במרכז ספקולציה שבה נטען כי הוא בדרך למכור את הרשת, שאז נסחרה בשווי של כ-530 מיליון שקל בלבד. בתגובה, אמר בעל השליטה בראיון לביזפורטל: "טיב טעם למכירה רק אם יתנו מחיר משוגע". באותה תקופה, תג המחיר שנזרק היה באזור של מיליארד שקל, כמעט כפול מהשווי בפועל, מה שגרם לרבים בשוק להרים גבה, אבל מאז קצת יותר משנה חלפה, והמספרים מתחילים להתיישר עם המציאות שחגי ראה אז.

נכון להיום, טיב טעם נסחרת בשווי של כ-880 מיליון שקל לאחר שרשמה עלייה של כמעט 60% בתוך שנה, מה שממקם אותה קרוב יותר מתמיד ל"מחיר המשוגע" של חגי שלום. מי שראה בזה הצהרה חסרת בסיס כנראה פספס את העליות ומי שזיהה אז את הפוטנציאל, רשם תשואה נראה על ההשקעה.

מבט אל התוצאות

במבט על התוצאות נראה שטיב טעם מספקת את הסחורה: הכנסות הקבוצה צמחו לרמה של כ-481 מיליון שקל ברבעון הרביעי, עלייה של 11% לעומת התקופה המקבילה, תוך שיפור בכל שורת רווח. הרווח הנקי הוכפל ביותר מפי שניים לרמה של 16.3 מיליון שקל, ושיעור הרווח הגולמי עלה ל-32.4%. גם הפדיון בחנויות זהות עלה בשיעור חד של 7.7%, כאשר תכנית המועדון TivClub תרמה משמעותית לגיוס לקוחות, להגדלת סל הקנייה ולשימור נאמנות. במקביל, מגזר התעשייה הציג גידול של כמעט 20% ברווח הגולמי, עם השקות מוצרים והתרחבות בפעילות היבוא. המנכ"ל חגי שלום הדגיש את המשך ההשקעה בטכנולוגיה, באוטומציה ובסינרגיה מהעסקה לרכישת "מזרח ומערב", ואף הכריז על חלוקת דיבידנד, סימן לאמון בעתיד.

גם הדוח הרבעוני האחרון מצביע על המשך מגמה חיובית, גם אם מתונה יותר. ההכנסות ירדו קלות ל-426 מיליון שקל, אך הרווח הנקי עלה ל-11 מיליון שקל, בזכות שיפור בשיעור הרווח הגולמי שהגיע ל-33.4% ותמיכה מהוצאות מימון נמוכות. הרווח התפעולי דווקא נשחק מעט, בעיקר כתוצאה מהוצאות שכר ופחת, אך הרשת מציגה תזרים חזק של 56 מיליון שקל מהפעילות השוטפת, וציינה כי היא ממשיכה להתרחב עם סניפים חדשים. עם קהל של יותר מ-628 אלף חברי מועדון, ויתרון מבני כמי שפועלת גם בשבתות ומחוץ למסגרת הכשרות, הרשת ממשיכה להציג יכולת לגלגל עלויות לצרכן מבלי לאבד נפח פעילות.

יקרה מול המתחרות?

על רקע העליות עולה השאלה האם החברה יכולה להגיע לתג המחיר אותו ציין שלום לפני כשנה, או שהעלייה מנפחת את השווי.

אם נסתכל על התמחור של המתחרות, נוכל לראות כי היחסים הפיננסים של טיב טעם אינם בולטים בצורה קיצונית, ואף מתונים לעומת חלק מהמתחרות. מכפיל הרווח ל-12 החודשים האחרונים עומד באזור 15, ומכפיל ההון קטן משל יוחננוף או שופרסל. במבט על המרווח הגולמי, ניתן לראות כי מדובר במרווח הגבוה ביותר בענף, אך שאינו יורד לשורת הרווח התפעולי במלואו, וכאן ייתכן שיש עוד מקום לשיפור לפני המשך עליות.



יחסים פיננסים קמעונאיות. מקור: טרמינל קו מנחה

יתרונה היחסי של טיב טעם טמון במיקוד בפלח השוק, היא הרשת הגדולה בישראל בתחום הלא כשר, עם שעות פתיחה רחבות כולל שבתות. אלה מאפשרים לה לגבות מחירים גבוהים מהממוצע ולגלגל חלק מהעלויות לצרכן מבלי לפגוע מהותית בנפח הפעילות, אך כאן טמון גם סיכון כאשר חלק מהצרכנים נותנים דגש עמוק יותר על המחיר מה שעשוי להקשות על הרשת לצמוח במכירות כמו שראינו ברבעון הראשון.

ייתכן שהשוק עדיין לא מייחס פרמיית יתר למניה, והיא נסחרת באזורים שמרניים ביחס לענף. זה עשוי לנבוע מהזהות הלא־כשרה של הרשת, או מהעדפה כללית לשחקנים הגדולים יותר, אבל זה רק מחדד את הפוטנציאל לעלייה נוספת, אם התוצאות ימשיכו להשתפר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשורה התחתונה

חגי שלום אולי נשמע לפני כשנה כמו מי שדורש מחיר מופרז, אבל המציאות הוכיחה שדווקא הוא היה הריאלי, והשוק הוא זה שהתקשה להעריך נכון את שווי הרשת. ברקע, הוא ממשיך להגדיל את החזקתו בחברה, כאשר הוא קונה מניות בעקביות ורכש כ-70 אלף מניות מאז מאי אשתקד, ומחזיק כיום כ-46.9% ממניות החברה. הזינוק בשווי השוק של הרשת במהלך התקופה מעלה את השאלה האם העסקה חוזרת כעת אל השולחן או שכמו אז, גם היום שלום ירצה תוספת משמעותית לשווי.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    זאנו 19/07/2025 15:51
    הגב לתגובה זו
    בה טיב טעם תתמודד לראשונה עם תחרות אמיתית.
  • 9.
    אמויאל 18/07/2025 18:33
    הגב לתגובה זו
    משקפת את הישראליות
  • 8.
    ילו 18/07/2025 11:41
    הגב לתגובה זו
    ככל שזכור אמר בזמנו שיהפוך לרשת כשרה. לא
  • ולאד 18/07/2025 18:29
    הגב לתגובה זו
    האוכל הלא כשר יותר זול ויותר בריא
  • 7.
    אנונימי 18/07/2025 07:54
    הגב לתגובה זו
    יקר רצח!מלוכלך נראה כמו דיר חזירים!!.מנצלים ולא תמיד בחוכמהאת העובדה שהם פתוחים בשבתויש אנשים ששבת זה היום היחידי שיש להם זמן לקניות.קשת טעמים גם למדו את זה!והם כן מתישבים במחירים!לא לעולם חוסן.
  • 6.
    אחלה רשת זולה ומשתלמת (ל"ת)
    אנונימי 17/07/2025 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תמשיך למכור פי 2 מהמחיר האמיתי. יהיה שווה גם פי 4 (ל"ת)
    אנונימיתל אביבי 17/07/2025 18:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עם המחירים שגונבים את הציבור בישראל אין פלא שכל הרשתות חוגגות. אין על ברקת אחלה אפס של שר כלכלה. (ל"ת)
    יובל 17/07/2025 17:17
    הגב לתגובה זו
  • דואק 19/07/2025 10:03
    הגב לתגובה זו
    כמו כל הממשלה
  • 3.
    אולי יתחילו להביא את המשקה סוגו הקוראני במחיר סביר זו תהיה הצלחה ענקית בישראל (ל"ת)
    מוני 17/07/2025 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מריה 17/07/2025 16:44
    הגב לתגובה זו
    המזון הלא כשר יותר בריא ואיכותי
  • 1.
    אנונימי 17/07/2025 16:39
    הגב לתגובה זו
    רשת שמצהירה על מכירת אוכל לא כשר ופתוחה בשבת גם אם תהיה בשווי 10 מיליארד אני לא מתקרב לקנות אחזקה כלשהי במניה הזו
  • לא רוצים עובדי אלילים (ל"ת)
    אל תתקרב מצויין 21/07/2025 21:18
    הגב לתגובה זו
  • דני 20/07/2025 10:26
    הגב לתגובה זו
    אני קונה מניות מכל סוגאבל לא נכנס למסעדות כשרות חרא של אוכל ובכל הכשרות ביתיוסף ומחפוד ובדכ וכל אלה גם אם אגווע ברעב לא אגעוגם לא קונה מכוניות של פורשה הנאצי אבל את המניות אין לי בעיה לקנות
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.