זיו יעקובי מנכל אקרו
צילום: אלכס פרגמנט
דוחות

אקרו: ירידה בהכנסות וחזרה לרווחיות – כמה דירות מכרה?

הכנסות החברה ירדו ל-155 מיליון שקל, הרווח הגולמי עמד על 18.4%; הרווח הנקי ירד והסתכם ב-2 מילין שקל; החברה מחזיקה מלאי של יותר מ-750 יחידות דיור

חיים בן הקון |

חברת הנדל״ן והיזמית אקרו אקרו 2.4%   מדווחת על תוצאות רבעון ראשון: סה"כ ההכנסות ברבעון הראשון הסתכמו לכ-155 מיליון שקל, לעומת כ-202 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ממכירת מקרקעין ודירות ברבעון הראשון הסתכמו לכ-125 מיליון שקל, לעומת כ-182 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 


הרווח הגולמי ממכירת דירות ברבעון הראשון הסתכם לכ-23 מיליון שקל, לעומת כ-33 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווחיות הגולמית ברבעון הראשון עמדה על כ-18.4%, לעומת כ-18.1% ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נבעה משינוי תמהיל הפרויקטים, אשר השפיעו על שיעור הרווח הגולמי. שיעור הרווח הגולמי צפוי לעלות בשנים הבאות בעקבות הבשלה של פרויקט BLOOM ופרויקטים נוספים עם רווחיות גולמית גבוהה.


הרווח הנקי המיוחס לבעלים ברבעון הראשון הסתכם לכ-2 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


מגזרי פעילות


מגזר נדל"ן יזמי למגורים: ברבעון הראשון מכרה החברה 35 יח"ד בהיקף כספי של כ-174 מיליון שקל. ברבעון המקביל אשתקד מכרה החברה 29 יח"ד בהיקף כספי של כ-222 מיליון שקל.


המחיר הממוצע ליח"ד ברבעון הראשון הסתכם לכ-5 מיליון שקל, לעומת כ-7.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי במחיר הממוצע לדירה נובע משינוי בתמהיל הפרויקטים וסוג הדירות.

 מתחילת חודש אפריל 2025 ועד מועד פרסום הדוח מכרה החברה עוד 7 יח"ד בהיקף כספי של כ-40 מיליון שקל. כמו כן נחתמו 7 בקשות רכישה בהיקף כספי של כ-45 מיליון שקל.

לחברה 61 פרויקטים הכוללים 11,583 יח"ד (חלקה האפקטיבי של החברה כ-7,736 יח"ד) הנמצאים בתהליכי ייזום. תכנון ובניה. רשימה זו כוללת 36 פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית בהם כבר הושגו חתימות של יותר מ-60% מבעלי היחידות ואשר במסגרתם עתידה החברה לבנות 7,364 יח"ד (חלקה האפקטיבי של החברה כ-5,140 יח"ד).


 החברה פועלת גם בפרויקטים יזמיים נוספים בתחום ההתחדשות העירונית בהיקף של כ-3,085 יח"ד (חלק החברה האפקטיבי כ-2,151 יח"ד), בהם טרם הושגו חתימות בשיעור העולה על 60% מבעלי היחידות או נמצאים בשלבי תכנון ראשוניים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


נדל"ן מניב: ההכנסות מדמי שכירות ברבעון הראשון גדלו בכ-%36 והסתכמו לכ-24 מיליון שקל, לעומת כ-18 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר בגין הצמדת החוזים למדד המחירים לצרכן, וכן גידול בשיעור התפוסה בעיקר בגין פרויקט One Tower. לחברה כיום 9 נכסים מניבים ונכסים נוספים בשימושי ביניים, אשר צפויים לתרום NOI שנתי של כ-102 מיליון שקל. החברה מקדמת הקמה של 2 נכסים נוספים אשר צפויים לתרום NOI שנתי של כ-13 מיליון שקל וכן 17 נכסים בתכנון אשר צפויים לתרום NOI שנתי של כ-159 מיליון שקל (כל נתוני ה-NOI הינם חלק החברה האפקטיבי). 


נדל"ן להשקעה: סך הנדל"ן להשקעה ותשלומים על חשבון נדל"ן להשקעה עמד נכון ליום 31 במרץ 2025 על כ-2.608 מיליארד שקל. סך הון החברה ליום 31 במרץ 2025, עמד על כ-2.294 מיליארד שקל, לעומת כ-2.154 מיליארד שקל ליום 31 בדצמבר 2024 ומהווה כ-32% מסך המאזן.


 סך ההון המיוחס לבעלים של החברה ליום 31 במרץ 2025 עמד על כ-1.947 מיליארד שקל, לעומת כ-1.848 מיליארד שקל ליום 31 בדצמבר 2024.


זיו יעקובי, מנכ"ל החברה: "אנו מסכמים את הרבעון הראשון לשנת 2025, בו המשכנו לפתח את עסקי החברה. במהלך הרבעון הראשון חתמנו על עסקת השקעה עם הפניקס בפרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית והייזום למגורים בהיקף של כ-410 מיליון שקל, וכן גייסנו סך של כ-100 מיליון שקל בהקצאה פרטית של מניות. בנוסף, זכינו במכרז התחדשות עירונית לבניית כ-500 יחידות דיור ברמת גן.


אנו ממשיכים להניח יסודות איתנים לצמיחה עתידית של החברה, כולל צבר פרויקטים משמעותי, המעיד על האופק הברור והיכולת שלנו להמשיך לפתח את פעילות החברה. מתחילת שנת 2025 התחלנו בעבודות בניה בפרויקטים אחימאיר ובורלא להקמה של כ-270 יחידות דיור, התחלנו עבודות חפירה ודיפון במגדל מזא"ה ובפרויקט הדיור להשכרה בתל השומר, וקיבלנו היתר חפירה ודיפון בפרויקט המשרדים והמגורים קוסמופוליטן.


ברשותנו מלאי של למעלה מ-750 יחידות דיור, אשר צפוי להתרחב בשנתיים הקרובות עם תחילת הקמתן של מאות יחידות דיור נוספות. לאקרו איתנות פיננסית וגמישות תפעולית, אשר מבטיחות את המשך פיתוח הפרויקטים ומאפשרות את הרחבת מלאי הדירות עפ"י תוכנית החברה, תוך היערכות לתנאים המשתנים בשוק הנדל"ן למגורים."



מניית אקרו ב-5 השנים האחרונות (מקור: ביזפורטל)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.