קובי בנטובסקי מנכל אימפקס
צילום: אימפקס

האם ווטר אי או תקבל חבל הצלה בדקה ה-90?

המשקיעים עזבו, ההפסדים נערמים, ולחברה גירעון בהון - האם יש סיכוי לצאת מהבוץ?

אביחי טדסה | (1)

ווטר אי או ווטר אי או -2.89%   היא חברה המפתחת פלטפורמה טכנולוגית המתמקדת בבקבוקי מים חכמים בתחום ה-Wellness. הפלטפורמה כוללת בקבוקים חכמים, אפליקציה ושירותי תוכנה נלווים, כאשר המוצר המרכזי של החברה הוא בקבוק השתייה החכם תחת המותג io.Water, אשר נמכר ישירות וגם משתלב במוצרים של צדדי ג'. ווטר אי או היא אחת מאותן חברות שהנפיקו בגל ההנפקות של 2021, ונפלו מאז. החברה הונפקה ב-125 מיליון שקל, ומאז צללה ב-96% מיום ההנפקה, כשהמשקיעים נשארו מאוכזבים.


לאחר תקופה שהחברה סבלה מירידת ערך וסנטימנט שלילי, הגיעה נקודת אור, לפני כ-3 חודשים, החברה הודיעה על כניסת משקיעים חדשים, בתמורה להקצאת 52.2% ממניות החברה, עבורם הם ישלמו כ-5 מיליון שקל. בין המשקיעים נמנו ארז אלרואי, זאב קלימי ומני שלם. ארז אלרואי הוא אחד ממייסדי החברה הבורסאית שח"ל, הפועלת בשוק טכנולוגיית הבריאות והאמבולנסים הפרטיים בישראל, גרמניה וארה"ב. זאב קלימי, ששימש כמנכ"ל במספר חברות מזון, כולל טרה (שנרכשה על ידי החברה המרכזית, אוסם ונסטלה), וכן בתפקידים בכירים בקוקה-קולה, שימש גם כמנכ"ל אלקטרה צריכה. מני שלם הוא הבעלים של מוצרי שלם, ובשנת 2018 רכש את חברת האריזות אמרז, המייצרת את אריזות המזון למגוון מוצרי צריכה יומיומיים כמו קוקה-קולה, פפסי, אסם ונסטלה.


לכאורה, היה נראה שכניסת שורת משקיעים כזו היא הבעת אמון בחברה, מניית החברה זינקה מספר ימים בעקבות הדיווח והגיעה משווי של כ-6 מיליון שקל לכ-10 מיליון שקל, בינואר האחרון המשקיעים משכו את הצעתם ונראה כי הסיכוי האחרון של ווטר אי או להציל את עצמה ירד לטמיון, מאז שווי החברה צלל לכ-4 מיליון שקל.


החברה פרסמה את דוחותיה השנתיים, והם מציירים תמונה עגומה של המצב אליו נקלעה - עזיבת המשקיעים כאמור, גירעון בהון, אזהרת עסק חי, וירידה רוחבית בכל הפרמטרים. הנה חלק מהביאור בדוחות הכספיים:


"גורם הסיכון מהמשמעותי ביותר היום, הינו יכולתה של החברה לגייס הון או חוב ממשקיעים קיימים ו/או חדשים, לצורך המשך פעילותה לאור חוסר מידי במזומנים להמשך פעילותה העסקית. מאז הקמת החברה, צברה החברה הפסדים מתמשכים מפעילותה העסקית, והתהוו לה תזרימי מזומנים שליליים מפעילות שוטפת. עד כה, החברה מימנה את פעילותה בעיקר באמצעות הנפקת מכשירים הוניים, הלוואות מתאגידים בנקאיים ומענקים שהתקבלו מהרשות לחדשנות ואשראי ספקים, זכאים ויתרות זכות. נכון ליום 31 בדצמבר, 2024 לחברה יתרת מזומנים של 90 אלף דולר, יתרת שלילית של הון חוזר של 1 מיליון דולר, הפסד שוטף בסך של 2.673 מיליון דולר וכן הפסד נצבר של כ-20.6 מיליון דולר וגרעון בהון העצמי בסך של 1 מיליון דולר. החברה פועלת במספר מישורים על מנת להבטיח את המשך פעילותה השוטפת, הכוללים פעולות לאיתור מקורות מימון נוספים מגורמים חיצוניים, לרבות מענקים, המשך גיוסי הון מבעלי מניותיה וממשקיעים חדשים וכן גיוס חוב מגורמי מימון שונים. יחד עם זאת , למועד הדוח, אין כל וודאות שהחברה תצליח במימוש תוכניות אלו, כולן או חלקן.

לאור מצבה הכספי של החברה, במהלך שנת הדוח, יישמה החברה תכנית התייעלות משמעותית, במסגרתה: השלימה החברה קיצוץ של כ-82% מכח האדם שלה ביחס לכח האדם שהיה נכון לסוף שנת 2023 ונכון למועד פרסום הדוח, לחברה 5 עובדים. מנכ"ל החברה, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה וסמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה הודיעו בחודש אוגוסט 2024 על דחיה של 25% משכרם החודשי עד לסוף שנת 2024 כאשר מועד תשלום השכר שנדחה יהיה עד למועד פרסום הדוח הכספי השנתי של החברה לשנת .2024".


"נכון למועד פרסום הדוח הכספי, לחברה גרעון בהון שגדל באופן מהותי ביחס ליתרת הגרעון בהון נכון ליום 31 בדצמבר .2024 בידי החברה מלאי אשר עתיד להספיק לשבועות פעילות בודדים אשר רובו מיועד למכירה בארה"ב ולתמיכה בלקוחות בישראל. לפיכך, צמצמה החברה את פעולות השיווק והמכירות שלה, ומסתמכת על מכירת יתרות המלאי הקיים בידיה. ככל והחברה לא תבטיח גיוס מקורות מימון נוספים, החברה לא תוכל להמשיך בפעילותה העסקית ולפעול כעסק חי בטווח של מספר שבועות בודדים. גורמים אלה מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ"עסק חי". בדוחות הכספיים לא נכללו כל התאמות לגבי ערכי הנכסים וההתחייבויות וסיווגם שייתכן ותהיינה דרושות אם החברה לא תוכל להמשיך ולפעול כ"עסק חי“.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ווטר אי או סיימה את שנת 2024 עם הכנסות של 1.17 מיליון דולר, ירידה חדה לעומת הכנסות של 5.2 מיליון דולר בשנת 2023. הרווח הגולמי ירד משמעותית ל-233 אלף דולר בלבד, לעומת 2.23 מיליון דולר בשנה הקודמת. ההוצאות התפעוליות נותרו גבוהות, כולל הוצאות על שיווק ומכירה בסך 1.79 מיליון דולר לעומת 1.73 מיליון דולר ב-2023, והוצאות הנהלה וכלליות של 1.19 מיליון דולר לעומת 1.16 מיליון דולר בשנה הקודמת. בשורה התחתונה, ההפסד בשנת 2024 הסתכם ב-2.67 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 2.51 מיליון דולר בשנת 2023.



לחברה תזרים שלילי של כ-1.7 מיליון דולר, החברה מציינת כי לסוף 2024 לחברה יתרת מזומנים בסך כולל של 90 אלפי דולר, כאשר נכון למועד פרסום הדוח יתרת המזומנים של החברה עומדת על סך של כ-10 אלף דולר. סך הכנסים השוטפים של החברה מסתכם בכ-835 אלף דולר בהשוואה ל-2.56 מיליון דולר אשתקד. סך ההתחייבות נאמד בכ-1.9 מיליון דולר. סך הגירעון בהון של החברה מסתכם בכ-1 מיליון דולר


סך הכל נראה כי המצב הכלכלי של החברה במצב לא טוב בלשון המעטה, המשקיעים עזבו, ההפסדים נערמים, וקשה למצוא נקודות אור חיוביות לאור המצב שהמוצר של החברה כנראה לא מספיק אטרקטיבי ולא זוכה לביקושים בארץ ובעולם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 02/04/2025 12:38
    הגב לתגובה זו
    מבית היוצר של בורסת תאאין על הבורסה שלנו מניות מעולות פשוט יופי של בורסה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.