ווטר אי או תימכר בנזיד עדשים
החברה שפיתחה בקבוק מים חכם הודיעה על קשיים תפעוליים והפכה למעשה לשלד שנמכר במחיר נמוך; בעלי המניות הנוכחיים יוותרו עם נתח קטן, בתקווה שהפעילות שתיכנס תציף ערך בהמשך
חברת ווטר אי או ווטר אי או -10.28% , שהייתה עד לאחרונה פעילה בתחום איסוף מידע על שימוש במוצרי צריכה ארוזים, או במילים פשוטות - פיתחה ושיווקה בקבוק מים חכם עם פקק חיישני ותזכורות לשתייה שמתחבר לאפליקציה ייעודית, הפכה
בפועל לשלד בורסאי שכעת נרכש על ידי חברת Nukkleus האמריקאית, באמצעות החברה הבת Star 26.
בינואר 2025 דווח על מזכר הבנות להשקעה של 5 מיליון שקלים, אך במרץ אותה שנה המשקיעים הפוטנציאליים נסוגו מהעסקה. החברה הודיעה כי נותרו לה משאבים לפעילות של שבועות
ספורים בלבד, והחלה לחפש משקיעים חדשים.
כעת חתמה החברה על הסכם בו Nukkleus תרכוש את השליטה תמורת השקעה של 2.2 מיליון שקלים בלבד, בצורת הלוואות והון, בתמורה לקבלת 72% מהון המניות של החברה, כדי להכניס פעילות בעתיד. מדובר במהלך שמעיד באופן מובהק על
מצבה של ווטר אי או כחברה ללא פעילות (שלד בורסאי) שמחפשת החייאה דרך הכנסת פעילות חדשה.
חברת Nukkleus, הנסחרת בנאסד"ק תחת הטיקר NUKK ולפי שווי של כ-95 מיליון דולר (כ-340 מיליון שקל), היא חברת החזקות אמריקאית הפועלת בתחומי הטכנולוגיה, הפינטק והסייבר.
בשנים האחרונות היא מיישמת אסטרטגיה של רכישת חברות טכנולוגיה עם דגש הולך וגובר על תחום הביטחון.
- ברקשייר האת'וויי קרובה לרכישת היחידה הפטרוכימית של אוקסידנטל ב-10 מיליארד ד'
- שוק הפרייבט אקוויטי מתחמם: Thoma Bravo בוחנת רכישות של Dayforce וגם של ורינט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי ההסכם, בכוונת Nukkleus להזרים לתוך ווטר אי או פעילות חדשה בשווי מוערך של לפחות 40 מיליון שקל, ככל הנראה מעולמות הביטחון או הסייבר, ולהפוך את
החברה לפלטפורמה ציבורית לפעילות זו. בעלי המניות הקיימים יוותרו עם החזקה של 28% בלבד מהחברה, זאת לפני גיוסי הון או דילולים עתידיים (שככל הנראה יבואו), אך לפחות הם צפויים לשמור על זכאותם ל-65% מהתקבולים האפשריים מתביעה מול חברת סילדאייר, אם וכאשר תגיע לסיום.
כך ככל הנראה תצליח הרוכשת להגיע לבורסה בת"א, תוך ניצול המומנטום החיובי בתחום הביטחוני באמצעות רכישה של שלד בורסאי ב"נזיד עדשים", מהלך שחוסך את הצורך בהנפקה ראשונית שעלותה גבוהה יותר.
ההשקעה של Nukkleus מתבצעת בשלב ראשון בעיקר בצורת הלוואות,
ורק חלק קטן ממנה הוא הון מניות בפועל: מתוך סך של 2.2 מיליון שקל, כ-1.5 מיליון שקלים יוזרמו כהלוואות (600 אלף ו-900 אלף בשני שלבים), ורק 700 אלף שקל יושקעו בהון, בתמורה להקצאת מניות שתעניק לרוכשת שליטה מלאה של 72% מהחברה.
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
מדובר במבנה שממזער סיכון
עבור המשקיעה, כאשר כל עוד העסקה לא תושלם במלואה, היא זכאית להחזר הלוואה מוגדל ואף לאפשרות להמיר חלק ממנה למניות בשיעור של עד 19.9%.
זאת ועוד, מדובר במהלך שמעניק לה שליטה על שלד ציבורי בתל אביב בעלות נמוכה יחסית, גישה לשוק ההון המקומי, ואופציה
להכניס פעילות חדשה עם שליטה בתג המחיר של החברה המתמזגת שעשוי ליצור אפסייד לבעלי המניות של Nukkleus תוך שליטה כמעט מלאה, וכל זאת מבלי לעבור את המסלול הארוך והיקר של הנפקה.
- 1.אנונימי 27/05/2025 18:07הגב לתגובה זוכזו מנייה מעולה איזה חסרות מדהימות בורסת תא מביאה לנו כל פעם מחדש אני מתרגש שאני רואה איזה חברות איכותיות יש פה
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
