הפניקס ברווחי שיא - 2 מיליארד שקל, התשואה להון 18.6%
החברה מדווחת על חלוקת דיבידנד בסך 565 מיליון שקל. סך החלוקה בדיבידנד ורכישה עצמית בגין שנת 2024 הינו כ-1.01 מיליארד שקל משקף כ-49% מרווחי 2024
ברבעון הרביעי של שנת 2024 הרווח הכולל הסתכם בסך של 803 מיליון שקל, בזכות רווחי השקעה מעל 3% ריאלי, המשקף רווח של 3.20 שקל למניה ותשואה להון בשיעור של 30.9%. הרווח הכולל מפעילות ליבה ברבעון הסתכם ב-418 מיליון שקל המשקף תשואה מנורמלת על ההון של 15.6%. הרווח הכולל בשנת 2024 בסך של 2 מיליארד שקל, המשקף רווח כולל של 8.32 שקל למניה ותשואה להון של 18.6%.
הרווח הכולל מפעילות הליבה (ללא השפעות לא תפעוליות משוק ההון מעל ומתחת לתשואה ריאלית של 3%, השפעות מריבית והשפעות מיוחדות) הסתכם בסך של 1.76 מיליארד שקל המשקף תשואה מנורמלת של 15.9%.
יעדים אסטרטגיים של הפניקס - הפניקס ממשיכה לצמוח לקראת יעד של 2 מיליארד שקל רווח כולל ב-2027, וזאת לעומת 1.76 מיליארד שקל רווחי ליבה בשנת 2024;
החברה מעריכה פוטנציאל לרווח נוסף של 400-600 מיליון שקל מעבר ליעד, בשל יישום תקן IFRS-17 החל מ-2025 וביצועי הקבוצה; החברה מצפה לעדכן את היעדים האסטרטגיים במהלך 2025.
רווחי הליבה מפעילויות ניהול
נכסים (כולל הפניקס בית השקעות, לקוחות עושר, ופנסיה וגמל), הפצה (סוכנויות) ואשראי ( הפניקס-גמא), הסתכמו ב-585 מיליון שקל בשנת 2024 וב-152 מיליון שקל ברבעון הרביעי, בהשוואה ל-450 מיליון שקל ו-111 מיליון שקל בשנת 2023 וברבעון הרביעי של 2023; ה-EBITDA המותאם,
על בסיס מאוחד כולל חלק המיעוט, הסתכם ב-1.14 מיליארד שקל ובסך 289 מיליון שקל בשנת 2024 וברבעון הרביעי של 2024 בהתאמה. זאת בזכות צמיחה מואצת וסינרגיות מרכישות בשנים 2023-2024.
- הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך
- מנכלית הפניקס ליווי ובניה: "הסיכונים בשוק המגורים גדלו, לא בטוח שמחירי הדירות יעלו״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צמיחה בפעילות הביטוח:
הרווח מפעילות ליבה גדל והסתכם בסך 1.17 מיליארד שקל ובסך של 266 מיליון שקל בשנת 2024 וברבעון הרביעי של 2024 בהתאמה, בהשוואה ל-872 מיליון שקל ו-255 מיליון שקל בשנת 2023 וברבעון הרביעי של 2023 בהתאמה; זאת בזכות מימוש
היתרונות התחרותיים בביטוח כללי ומיישום תהליכי דיגיטציה ואופטימיזציה רחבים;
השפעה חיובית לא תפעולית: תרמה 327 מיליון שקל בשנת 2024 ו-385 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2024, הודות לביצועי שוק ההון שהניבו תשואה ריאלית של מעל 3% ומגביה של דמי ניהול משתנים;
התרחבות הנכסים והאשראי: ליום 31.12.24 סך הנכסים המנוהלים
בקבוצה גדל ל-525 מיליארד שקל; סך תיק האשראי של הפניקס גמא המשיך לצמוח והסתכם ב-3.4 מיליארד שקל כולל פעילות ליווי ובניה שהועברה מהפניקס ביטוח להפניקס גמא בראשית 2024 ופעילות
האשראי הצרכני שהושק במהלך השנה;
- "אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
החברה מדווחת על חלוקת דיבידנד בסך 565 מיליון שקל. סך החלוקה בדיבידנד ורכישה עצמית בגין שנת 2024 הינו כ-1.01 מיליארד שקל משקף כ-49% מרווחי 2024 (כולל 270 מיליון שקל דיבידנד שחולק בחודש ספטמבר ו-182
מיליון שקל רכישות עצמיות במהלך 2024); סך הדיבידנד שחילקה והרכישות העצמיות שביצעה הפניקס בתקופה 2020-24 הסתכמו ב-2.9 מיליארד שקל.
ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם ביום 31 בדצמבר, 2024 בסך של כ-11.9 מיליארד שקל. סכום הנכסים המנוהלים בקבוצה
גדל והסתכם ביום 31 בדצמבר, 2024 לסך של 525 מיליארד שקל, כולל רכישת פעילות ניהול קרנות מסורתיות מפסגות שהושלמה בחודש מרץ 2024, בסך של כ-22 מיליארד שקל.
אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס פיננסים: "חיינו האישיים והעסקיים בשנת 2024 התנהלו כחלק משנת מלחמה. הנהלת ועובדי הפניקס מייחלים להחזרתם בהקדם של כל החטופים, מאחלים החלמה מלאה לפצועים וזוכרים את הנופלים. עובדי הפניקס לקחו חלק במספר גדול של פעילויות התנדבות משמעותיות במהלך השנה, הפניקס תמכה ישירות במספר מיזמים, ואנו נמשיך לעשות זאת מתוך הוקרת כבוד ומתוך מחויבות לחברה הישראלית. המשק הישראלי הפגין חוסן ועוצמה לאורך שנת 2024, כפי שמשתקף בנתונים הכלכליים, בשוק ההון, בירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, ובחזרה העקבית של המשקיעים הזרים. תוצאות הפניקס לשנת 2024 והרבעון הרביעי משקפות את המשך הצמיחה האסטרטגית הממוקדת בפעילויות בעלות רווחיות ותשואה להון גבוהות ואת היותה של הפניקס קבוצת פיננסיים מובילה בישראל. בשנים האחרונות, וביתר שאת במהלך 2024, ביצעה הפניקס שורה של מהלכים למיקוד ברווחיות וביצירת תזרימי מזומנים משמעותיים כפי שמשתקף ברווחיות החברה, בתשואה על ההון ובעמידה ביעדים האסטרטגיים שהצבנו לעצמנו. הפניקס יצרה מנועי צמיחה משמעותיים, יעילים בצריכת ההון ובעלי פוטנציאל לרווחיות גבוהה. פעילות הקבוצה בתחומי ניהול הנכסים ובית ההשקעות, הסוכנויות והאשראי מהווים נתח משמעותי מכלל עסקי הקבוצה, אשר השפעתו על רווחיות ותזרים הקבוצה גוברת עם הזמן. אנו מזהים אפשרויות צמיחה משמעותיות בפעילויות אלו הנובעות מהמיצוב העסקי והתחרותי שלנו בשוק, מהיצע השירותים והפתרונות הרחב שלנו, מהקדמת אימוץ טכנולוגיה וחדשנות וכן מקצבי הגידול בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל.
במקביל, אנו ממשיכים להשקיע בהעמקת היתרונות התחרותיים בתחומי הביטוח כולל בדיגיטציה ובטכנולוגיות ML לטובת דיוק בהערכת סיכונים ותמחור, אוטומיזציה, ניהול תביעות ואופטמיזציה בתפעול. השקעה זו בטכנולוגיה מאפשרת לנו להמשיך
ולשפר את השירות ללקוחות ולסוכנים וממנפת את היכולות של החברה. ביסוס מעמדנו בתחומים צומחים בשוק ניהול העושר המתפתח בנוי על מוצרים ייחודיים ושירות מעולה, כולל השקעות אלטנרטיביות ושיתופי פעולה עם גופי השקעות מהמובילים בעולם. כחלק מתהליכי יצירת ערך לטווח הארוך,
השקנו השנה אפליקציה המנגישה ללקוחותינו את כל יתרונות הקבוצה, מאפשרת לנהל את כלל הנכסים והסיכונים המשפחתיים באמצעות ממשק משתמש מתקדם נוח ואחיד, מייצרת זיקה גבוהה יותר לקבוצה, ומאפשרת יכולות שירות וייזום דיגיטליים מתקדמים ואישיים. במהלך 2024, מספר קרנות בינלאומיות
מובילות רכשו מניות הפניקס מבעלי השליטה הקודמים, הקרנות סנטרברידג' וגלאטין, והפניקס הפכה לחברה ללא גרעין שליטה. אנו שמחים על כך שביצועי הקבוצה, המעמד המוביל והאופק העסקי שהיא מציבה בפני המשקיעים תומכים בהמשך כניסת משקיעים בינלאומיים מובילים להשקעה בחברה, ונכון
להיום כשליש ממניות החברה מוחזקות בידי משקיעים בינלאומיים. אנו רואים בכך הבעת אמון משמעותית בקבוצת הפניקס ובמשק הישראלי. תוצאות קבוצת הפניקס ב-2024 משקפות את התקדמות החברה למול היעדים שהצבנו לרווח כולל של כ-2 מיליארד שקל, תשואה להון של 16-18% וחלוקה של כ-50%
מהרווח באמצעות דיבידנדים ורכישות עצמיות. לאור אימוץ תקן ה-IFRS-17, אשר צפוי להפוך את הרווחיות בביטוח לפחות תנודתית וגבוהה יותר, הוספנו קריאת כיוון ליעדים המעודכנים ב 2027 ובמהלך 2025 אנחנו צפויים לעדכן כלפי מעלה את היעדים האסטרטגיים שלנו ל-2027. אנו נחושים
להמשיך לייצר ערך תוך ראיה אסטרטגית, ביצוע ממוקד, ובניית ארגון מצטיין. אני מבקש להודות לחברי הדירקטוריון, הנהלת החברה, עובדי החברה ושותפינו העסקיים על הישגי החברה והמשך השאת ערך ללקוחותינו ולבעלי המניות".
- 2.גק 13/03/2025 10:22הגב לתגובה זואיפה המפקח על הביטוח שיטפל בקרטל חברות הביטוח. העלו את המחירים בעשרות אחוזים ויותר . אין ממשלה אין שר אוצר אין שר כלכלה ואין מפקחים בפועל . ההפקרות חוגגת . ימים של מלחמת קיום ב 9 זירות כולל מלחמת הישרדות כלכלית .
- 1.הפניקס רמאים 13/03/2025 09:02הגב לתגובה זווגם כבר שבוע שלם הם טוענים שיש להם תקלה באתרשם לא ניתן לשנות מסלולים בקרן השתלמותבנתיים מפסידה כסף במדד s
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
