מוטי נגר מנכל באטמ
צילום: אביתר נגר

באטמ נפטרת מהפעילות הרפואית, תרשום הפסד של 22 מ' דולר ב-2024

באטמ מפרסמת עדכון לגבי התכנית האסטרטגית שלה במסגרתה היא מצמצמת פעילויות, בעיקר בתחום הרפואי, ומתמקדת בפעילויות הליבה שלה בסייבר; החברה דיווחה על מכירת האחזקות (51%) בפרוג'נטיקס, וצמצמה את הפעילות הרפואית כהכנה למכירה, והיא ציינה שאם לא תמצא רוכש עד לסוף השנה הפעילות תיסגר; ההפסד הכולל ב-2024 צפוי לעמוד על כ-22 מיליון דולר

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה באטמ מוטי נגר

באטמ באטמ -1.27%  העוסקת בפיתוח וייצור מערכות תקשורת וסייבר ומכשור רפואי לבדיקות מעבדה פרסמה עדכון לתכנית האסטרטגית שנועדה לצמצם את פעילות החברה בתחום הרפואי ולהתמקד בפעילויות הליבה בסייבר. החברה עדכנה כי חתמה על הסכם למכירת אחזקותיה (51%) בחברת פרוג'נטיקס המבצעת בדיקות גנטיות לסרטן לפי שווי של כ-4 מיליון דולר, כך שהחברה צפויה לקבל כ-2 מיליון דולר.


בנוסף, החברה עדכנה כי במהלך 2024 היא הכינה את הפעילות הרפואית שלה למכירה, עם מהלכים שכללו בין היתר צמצום כוח האדם בחצי. החברה ציינה כי אם לא תמצא רוכש לפעילות עד לסוף 2025, החברה תסגור את הפעילות. החברה ציינה כי מאחר והפעילות הפסדית וממשיכה לשרוף את המזומנים של החברה, היא תסווג את הפעילות כפעילות נפסקת בדוחות.


תוצאות מקדמיות ל-2024

לצד העדכונים, החברה פרסמה תוצאות מקדמיות לשנת 2024 - הקבוצה צופה לדווח על הכנסות מפעילות נמשכת לשנת 2024 של לפחות 117 מיליון דולר, לעומת 116.7 מיליון דולר ב-2023, ו-EBITDA מתואם מפעילות נמשכת של כ-8 מיליון דולר לעומת 9.9 מיליון דולר ב-2023. 


החברה ציינה כי הגידול בהכנסות נובע מצמיחה חזקה בהכנסות מחטיבות הסייבר והדיאגנוסטיקה, וכן מגידול בפעילויות המשניות של הקבוצה, אשר קיזזו ירידה בהכנסות חטיבת הרשתות. החברה הוסיפה כי הנתונים לשנים 2024 ו-2023 הותאמו כך שלא יכללו את הפעילות הרפואית, שסווגה כפעילות מופסקת. 


לצד זאת החברה צפויה לדווח על יתרות מזומנים והשקעות לטווח קצר של כ-31.6 מיליון דולר נכון ל-31 בדצמבר 2024. בנוסף, החברה צופה כי בדוחות 2024 תירשם מחיקה שאינה במזומן בהיקף של כ-7 מיליון דולר, בעיקר בגין מוניטין מרכישות של חברות שאינן בליבת פעילות הקבוצה, וכ-15 מיליון דולר בגין הפעילות הרפואית שהופסקה. בהתאם לכך, ההפסד הנקי מפעילות נמשכת בשנת 2024 צפוי לעמוד על כ-7 מיליון דולר לעומת רווח של 1.2 מיליון דולר ב-2023, וההפסד הנקי הכולל (כולל פעילות מופסקת) צפוי לעמוד על כ-22 מיליון דולר.


"בשנת 2024 התקדמנו באופן משמעותי בקידום החזון האסטרטגי שלנו, תוך נקיטת צעדים החלטיים לייעול העסקים שאינם בליבת הפעילות שלנו כהכנה למכירתם", מסר מוטי נגר, מנכ"ל באטמ. "המיקוד מחדש אפשר לנו לרכז את המשאבים שלנו בפעילויות המרכזיות שיניעו את הצמיחה ויצירת הערך שלנו. למרות התנאים המאתגרים בשוק, הגענו למספר אבני דרך חשובות. הבולטת שבהן היא כניסתנו לשותפות לאספקת פלטפורמת ההצפנה החדשנית שלנו לשווקים מסחריים - יעד מרכזי עבור באטמ מזה זמן רב. בחטיבת הרשתות, התאמנו מחדש את ניהול הפעילות שלנו וחיזקנו את מאמצי המכירות והשיווק, מה שהוביל לזכייה בלקוחות חדשים ברמת Tier 1 וליצירת תנאים לחזרה לצמיחה. בהתאם לכך, אנו כבר עדים להשפעות החיוביות של הצעדים שביצענו ב-2024, וכשברקע עמדת נזילות משמעותית, אנו בטוחים כי המומנטום החיובי יימשך גם בשנה הנוכחית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המניה שתזנק ב-4%, ומה יקרה לאלביט?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של פרופ' דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל פרופ' דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.