בעקבות המחלוקות במגוריט: רשות ני"ע מסדירה את השליטה בקרנות הריט
אחרי שבשנה שעברה הצליחו הגופים המוסדיים, הפניקס ומור, להוריד את דמי הניהול של מנהלי הקרן במגוריט, הרשות קבעה קריטריונים שנועדו להסדיר את השליטה בקרנות הריט והתשתיות
רשות ניירות ערך פרסמה היום נייר עמדה שנועד להסדיר את המעמד של חברות הניהול בקרנות ריט ותשתיות. זאת על רקע המחלקות שנתגלעהבשנה שעבר בין מנהלי קרן הריט מגוריט לבין הגופים המוסדיים בהובלת הפניקס ומור בנוגע לדמי הניהול אותן גובה חברת הניהול. למעשה, עמדת הרשות מבקשת לספק מענה למצב שבו השותף הכללי בקרן, הוא למעשה בעל השליטה גם אם הוא מחזיק בנתח קטן מהמניות ואף עשוי להימצא בניגוד עניינים.
העמדה של הרשות מתמקדת בשלושה נושאי ליבה: הגדרת קריטריונים ברורים לסיווג חברת ניהול כבעלת שליטה, קביעת מנגנוני אישור שקופים להסכמי ניהול, והבהרת סוגיית העניין האישי בעסקאות רכישת נכסים. בנוגע לסיווג חברת הניהול כבעלת שליטה בקרן ריט – העמדה מפרטת את הקריטריונים המרכזיים ששימשו במשך השנים לבחינת השליטה של חברת הניהול בקרן, כגון שיעור ההחזקה, יכולת מינוי דירקטורים ומנכ"ל ויכולת החלפת חברת הניהול. לגבי אופן האישור הנדרש להתקשרות בהסכם ניהול (לרבות חידוש או תיקון ההסכם) – העמדה קובעת שהסכם ניהול הכולל תגמול בגין שירותי מנכ"ל או שירותי דירקטורים מחייב אישור בהתאם לדרישות חוק החברות גם לעניין תגמול של מנכ"ל ודירקטורים, ובכלל זה אישור אסיפת בעלי המניות.
לבסוף, לגבי עניין אישי לחברת הניהול נוכח הסכם הניהול – העמדה קובעת שככל שהסכם הניהול מעניק לחברת הניהול תגמול הנגזר משווי נכסי קרן הריט במקרים מסוימים עשוי להתקיים
עניין אישי לחברת הניהול בעסקאות רכישת נכסים שהקרן מבצעת. התקיימותו תלויית נסיבות בין היתר תמהיל דמי הניהול, היקף דמי הניהול והיקף עסקת רכישת הנכסים מכלל נכסי קרן הריט. יחד עם זאת העמדה מפרטת תנאים בכל הנוגע לאופן האישור של הסכם הניהול שהתקיימותם מיתרת את הצורך
בבחינת קיומו של עניין אישי מסוג זה.
אמיר הלמר, מנהל מחלקת תאגידים: "העמדה החדשה משקפת את מחויבות הרשות לקידום שקיפות ווודאות בשוק ההון הישראלי. באמצעות יצירת מסגרת ברורה להתנהלות חברות הניהול בקרנות ריט, אנו מחזקים את ההגנה על המשקיעים ומאפשרים לשוק להתפתח על בסיס כללים ברורים ואחידים. זהו צעד משמעותי בהגברת אמון הציבור בשוק ההון."
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 3.07% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
