בעקבות המחלוקות במגוריט: רשות ני"ע מסדירה את השליטה בקרנות הריט
אחרי שבשנה שעברה הצליחו הגופים המוסדיים, הפניקס ומור, להוריד את דמי הניהול של מנהלי הקרן במגוריט, הרשות קבעה קריטריונים שנועדו להסדיר את השליטה בקרנות הריט והתשתיות
רשות ניירות ערך פרסמה היום נייר עמדה שנועד להסדיר את המעמד של חברות הניהול בקרנות ריט ותשתיות. זאת על רקע המחלקות שנתגלעהבשנה שעבר בין מנהלי קרן הריט מגוריט לבין הגופים המוסדיים בהובלת הפניקס ומור בנוגע לדמי הניהול אותן גובה חברת הניהול. למעשה, עמדת הרשות מבקשת לספק מענה למצב שבו השותף הכללי בקרן, הוא למעשה בעל השליטה גם אם הוא מחזיק בנתח קטן מהמניות ואף עשוי להימצא בניגוד עניינים.
העמדה של הרשות מתמקדת בשלושה נושאי ליבה: הגדרת קריטריונים ברורים לסיווג חברת ניהול כבעלת שליטה, קביעת מנגנוני אישור שקופים להסכמי ניהול, והבהרת סוגיית העניין האישי בעסקאות רכישת נכסים. בנוגע לסיווג חברת הניהול כבעלת שליטה בקרן ריט – העמדה מפרטת את הקריטריונים המרכזיים ששימשו במשך השנים לבחינת השליטה של חברת הניהול בקרן, כגון שיעור ההחזקה, יכולת מינוי דירקטורים ומנכ"ל ויכולת החלפת חברת הניהול. לגבי אופן האישור הנדרש להתקשרות בהסכם ניהול (לרבות חידוש או תיקון ההסכם) – העמדה קובעת שהסכם ניהול הכולל תגמול בגין שירותי מנכ"ל או שירותי דירקטורים מחייב אישור בהתאם לדרישות חוק החברות גם לעניין תגמול של מנכ"ל ודירקטורים, ובכלל זה אישור אסיפת בעלי המניות.
לבסוף, לגבי עניין אישי לחברת הניהול נוכח הסכם הניהול – העמדה קובעת שככל שהסכם הניהול מעניק לחברת הניהול תגמול הנגזר משווי נכסי קרן הריט במקרים מסוימים עשוי להתקיים
עניין אישי לחברת הניהול בעסקאות רכישת נכסים שהקרן מבצעת. התקיימותו תלויית נסיבות בין היתר תמהיל דמי הניהול, היקף דמי הניהול והיקף עסקת רכישת הנכסים מכלל נכסי קרן הריט. יחד עם זאת העמדה מפרטת תנאים בכל הנוגע לאופן האישור של הסכם הניהול שהתקיימותם מיתרת את הצורך
בבחינת קיומו של עניין אישי מסוג זה.
אמיר הלמר, מנהל מחלקת תאגידים: "העמדה החדשה משקפת את מחויבות הרשות לקידום שקיפות ווודאות בשוק ההון הישראלי. באמצעות יצירת מסגרת ברורה להתנהלות חברות הניהול בקרנות ריט, אנו מחזקים את ההגנה על המשקיעים ומאפשרים לשוק להתפתח על בסיס כללים ברורים ואחידים. זהו צעד משמעותי בהגברת אמון הציבור בשוק ההון."
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
