אמיר הלמר רשות לניוע
צילום: ענבל מרמרי

בעקבות המחלוקות במגוריט: רשות ני"ע מסדירה את השליטה בקרנות הריט

אחרי שבשנה שעברה הצליחו הגופים המוסדיים, הפניקס ומור, להוריד את דמי הניהול של מנהלי הקרן במגוריט, הרשות קבעה קריטריונים שנועדו להסדיר את השליטה בקרנות הריט והתשתיות

איתן גרסטנפלד |

רשות ניירות ערך פרסמה היום נייר עמדה שנועד להסדיר את המעמד של חברות הניהול בקרנות ריט ותשתיות. זאת על רקע המחלקות שנתגלעהבשנה שעבר בין מנהלי קרן הריט מגוריט לבין הגופים המוסדיים בהובלת הפניקס ומור בנוגע לדמי הניהול אותן גובה חברת הניהול. למעשה, עמדת הרשות מבקשת לספק מענה למצב שבו השותף הכללי בקרן, הוא למעשה בעל השליטה גם אם הוא מחזיק בנתח קטן מהמניות ואף עשוי להימצא בניגוד עניינים.


העמדה של הרשות מתמקדת בשלושה נושאי ליבה: הגדרת קריטריונים ברורים לסיווג חברת ניהול כבעלת שליטה, קביעת מנגנוני אישור שקופים להסכמי ניהול, והבהרת סוגיית העניין האישי בעסקאות רכישת נכסים. בנוגע לסיווג חברת הניהול כבעלת שליטה בקרן ריט – העמדה מפרטת את הקריטריונים המרכזיים ששימשו במשך השנים לבחינת השליטה של חברת הניהול בקרן, כגון שיעור ההחזקה, יכולת מינוי דירקטורים ומנכ"ל ויכולת החלפת חברת הניהול. לגבי אופן האישור הנדרש להתקשרות בהסכם ניהול (לרבות חידוש או תיקון ההסכם) – העמדה קובעת שהסכם ניהול הכולל תגמול בגין שירותי מנכ"ל או שירותי דירקטורים מחייב אישור בהתאם לדרישות חוק החברות גם לעניין תגמול של מנכ"ל ודירקטורים, ובכלל זה אישור אסיפת בעלי המניות.


לבסוף, לגבי עניין אישי לחברת הניהול נוכח הסכם הניהול – העמדה קובעת שככל שהסכם הניהול מעניק לחברת הניהול תגמול הנגזר משווי נכסי קרן הריט במקרים מסוימים עשוי להתקיים עניין אישי לחברת הניהול בעסקאות רכישת נכסים שהקרן מבצעת. התקיימותו תלויית נסיבות בין היתר תמהיל דמי הניהול, היקף דמי הניהול והיקף עסקת רכישת הנכסים מכלל נכסי קרן הריט. יחד עם זאת העמדה מפרטת תנאים בכל הנוגע לאופן האישור של הסכם הניהול שהתקיימותם מיתרת את הצורך בבחינת קיומו של עניין אישי מסוג זה.


 אמיר הלמר, מנהל מחלקת תאגידים: "העמדה החדשה משקפת את מחויבות הרשות לקידום שקיפות ווודאות בשוק ההון הישראלי. באמצעות יצירת מסגרת ברורה להתנהלות חברות הניהול בקרנות ריט, אנו מחזקים את ההגנה על המשקיעים ומאפשרים לשוק להתפתח על בסיס כללים ברורים ואחידים. זהו צעד משמעותי בהגברת אמון הציבור בשוק ההון." 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.