אלכס זבזינסקי
צילום: רועי מזרחי

"שוק האג"ח בישראל אטרקטיבי, במיוחד האג"ח השקליות"

כך אומר אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, וממליץ על מח"מ בינוני, על רקע הסיכון להמשך עליית התשואות בארה"ב
דור עצמון |

"בפרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה של בנק ישראל נרשם: 'לנוכח ההתפתחויות האחרונות, המצביעות על עלייה מהותית במידת אי-הוודאות הגיאו-פוליטית, החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית על כנה', משפט זה משקף שאלמלא המתיחות מול איראן הריבית הייתה יורדת בישיבה האחרונה", כך כותב אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב.

לדבריו, "התנהגות השווקים מאז ההחלטה עשויה ללמד שאי הורדת הריבית לא ממש מקטינה את הסיכון, במיוחד בשוק האג"ח. יתכן אף שהיא הוסיפה להגברת התנודתיות. צריכים לזכור שהמשקיעים העיקריים באג"ח הממשלתיות הגדילו ביקושים לאג"ח מתחילת המלחמה למרות הגידול החד בהנפקות מתוך הנחה שבנק ישראל מתכנן להוריד את הריבית. בנק ישראל יכול וצריך כמובן לשנות את התוכניות אם ההתפתחויות בחזית האינפלציה מצדיקות זאת. אולם, ביטול הפחתות ריבית מתוכננות בגלל סיבות לא כלכליות עלול דווקא להגביר סיכונים ולפגוע ביציבות הפיננסית.

"בינתיים, ציפיות המשקיעים להפחתת הריבית ירדו מאוד. אם לפני חודש היו ציפיות כמעט ל-4 הורדות ריבית ב-12 החודשים הבאים, כעת הריביות העתידיות מגלמות שבנק ישראל יוריד ריבית לכל היותר ב-0.25% בלבד, הרבה פחות מהערכות בנק ישראל עצמו. להערכתנו, זאת הערכת חסר. בשלב זה, אנו מעריכים שבנק ישראל צפוי להוריד ריבית בפגישתו הקרובה.

"ככל הנראה, בעקבות עליית התשואות האחרונה, משרד האוצר החליט להקטין הנפקות האג"ח הארוכות בחודש מאי. הגודל הממוצע של ההנפקות השבועיות עלה מעט מכ-3.9 מיליארד שקל באפריל לכ-4.1 מיליארד שקל במאי, אך הטווח הממוצע של ההנפקות ירד בשנה וחצי מ-9.2 שנים באפריל ל-7.7 שנים במאי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגח
צילום: ביזפורטל

10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים

מה הגורמים המשפיעים על שערי אגרות חוב, מה זו תשואה אפקטיבית, מח"מ, מה קורה לאגרות החוב כאשר הריבית יורדת? על ההבדלים בין אג"ח ממשלתי לקונצרני, על ההבדל בין אג"ח צמוד לשקלי ועל הסיכונים והסיכויים בהשקעה באג"ח

מנדי הניג |

אגרות חוב הן ההשקעה הכי משתלמת למשקיע הסולידי.  אז למה רוב הכסף הסולידי נמצא בפיקדונות? כי אנשים חוששים מאג"ח. בצדק מסוים - כי אג"ח זה לא ביטחון של 100%. יש אג"ח של חברות שלא שילמו את ההשקעה כי החברות הגיעו להסדרי חוב. זה נדיר יחסית, ולכן סל של אג"ח במיוחד אם מדובר באג"ח בטוחות - של חברות גדולות וחזקות פיננסית ושל ממשלות, הוא דרך טובה למשקיע סולידי לפזר סיכונים ולהרוויח יותר מהריבית בפיקדון הבנקאי. אפילו 1% ואפילו 2% ומעלה מהפיקדון הבנקאי. יש גם קרנות נאמנות שעושות בשבילכם את העבודה ומנהלות תיק של אג"ח, אבל הן לוקחות דמי ניהול ממוצעים של 0.6%-0.8% ובעצם "אוכלות" לכם חלק גדול מהרווחים. 

אז אג"ח זאת בהחלט אפשרות טובה למשקיעים סולידי, רק לפני שקופצים למים, צריך לקרוא ולהבין את המדריך הקצר הזה:   


  1. מהי אגרת חוב (אג"ח)? - אג"ח (אגרת חוב) היא נייר ערך שמונפק על ידי מדינה, רשות ציבורית או תאגיד, שמטרתו לגייס הון מהציבור או ממשקיעים מוסדיים. רוכש האג"ח מעניק הלוואה למנפיק, שמתחייב להחזיר לו את הקרן במועד שנקבע מראש, לרוב בצירוף תשלומי ריבית תקופתיים.
    דוגמה: אג"ח ממשלתית ל־5 שנים שמניבה ריבית שנתית של 4% משמעה שהמשקיע יקבל בכל שנה 40 שקלים על כל 1,000 שקל שהשקיע, ובסוף התקופה יקבל את הקרן - 1,000 שקלים.

  2. מה משפיע על מחיר האג"ח והתשואה שלה? - מחיר האג"ח מושפע מהריבית בשוק, מהסיכון הנתפס של המנפיק ומהזמן שנותר עד לפדיון. כשהריבית בשוק יורדת - מחירי אג"ח קיימות עולים, כי הן מציעות ריבית גבוהה יותר מהממוצע החדש.
    דוגמה: אג"ח שמניבה 4% תהיה אטרקטיבית יותר כאשר הריבית במשק יורדת ל-3%, ולכן מחירה יעלה והתשואה לפדיון תרד. לעומת זאת, אם הריבית תעלה ל-5%, המחיר של אותה אג"ח יירד כדי לייצר תשואה דומה למה שמציע השוק.

  3. החשיבות של זמן לפדיון - ככל שהזמן עד לפדיון האג"ח ארוך יותר, כך גדל הסיכון שהריבית תשתנה או שהמנפיק ייקלע לבעיה. אג"ח ל-10 שנים תנודתית יותר מאג"ח ל־3 שנים.
    דוגמה: אג"ח קונצרנית לפדיון ב־2045 חשופה יותר לשינויים מאשר אג"ח לפדיון ב־2027. משקיע שמחזיק באג"ח ארוכה עלול להיחשף לעליות ריבית לאורך התקופה, מה שיוביל לירידת ערך האג"ח שלו.

  4. מהו הסיכון באג"ח? - הסיכון תלוי כאמור במשך החיים של האג"ח ובדירוג האשראי של המנפיק, התנודתיות בשוק, ושינויים כלכליים כלליים.
    דוגמה: אג"ח של חברת נדל"ן מדורגת BBB נחשבת מסוכנת יותר מאג"ח מדינה בדירוג AAA, ולכן תציע לרוב ריבית גבוהה יותר כפיצוי על הסיכון. כמו כן, בעת מיתון, סיכון חדלות פירעון של חברות עולה.