שוק אגרות החוב (אג"ח) חזר להיות מעניין אחרי עליית הריבית ובהתאמה עליית התשואה האפקטיבית באגרות החוב. לפני שנה-שנתיים כשהריבית עדיין הייתה אפסית בהתאמה התשואות באג"ח היו נמוכות מאוד, אפילו שליליות במצבים מסוימים. כמו כן, לא היה לריבית כבר לאן לרדת כך שלא היה סיכוי לרווחי הון. מציאות אפילו הזויה על רקע הריבית האפסית שהיתה. מנגד - הסיכון לנפילה בשוק האג"ח היה גדול (כשהריבית תעלה).

אז הסיכון התממש ובגדול. ככל שהחזקתם אג"ח עם מח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך הפסדתם יותר אחוזים. אג"ח במח"מ של 10 שנים נפלו ב--10%-20% ויותר, וזה המון בשביל שוק שכולם קוראים לו 'השוק הסולידי'. הסיבה היא עליית הריבית - כשהריבית במשק עולה התשואות באג"ח חייבות לעלות (כי המשקיעים רוצים פיצוי) ולכן כדי שזה יקרה המנגנון בשוק האג"ח הוא ירידה במחירים, וזה משמעותי - אג"ח ממשלתי ל-25 שנה נפל ב-27% בעקבות מהלך עליית הריבית של בנק ישראל מ-0.1% לפני שנה ל-4.5% היום. המוסדיים לא הצילו את החוסכים שאיבדו בדרך כסף רב בהשקעות שכאמור, אמורות להיות סולידיות.

אבל עכשיו המצב שונה - אחרי הירידות כבר אפשר למצוא הזדמנויות בשוק האג"ח. גם בלי לחפש ולנתח כל חברה לעומק, אפשר לקבל תשואה יפה אם קונים את המדדים של שוק האג"ח.

מדדי תל בונד הם המקבילות של המדדים בשוק המניות. המדדים הגדולים הם תל בונד 20, שבו נסחרות עשרים אגרות החוב הגדולות (בעלות שווי השוק הגדול ביותר). במילים אחרות - אפשר לומר שמדובר ב"מדד תל אביב 35' של שוק האג"ח. במדד תל בונד 40 נסחרות ארבעים אגרות החוב הגדולות הבאות (לשם המחשה - מקביל למדד ת"א 90), וביחד הם מרכיבים את תל בונד 60 (סוג של ת"א 125). יודגש, לא מדובר בהכרח באותן חברות שמרכיבות את מדדי המניות, ההקבלה היא רק מבחינת שווי השוק והצורה שהמדד בנוי. גם המח"מ של המדדים לא ארוך - מדובר על 5.6 במדד תל בונד 20, מח"מ של 4.1 בתל בונד 40 ומח"מ של 4.8 בתל בונד 60.

• קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
• תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדדי תל בונד צמודים למדד המחירים לצרכן. כלומר - כשאתם משקיעים במדדי תל בונד אתם בעצם משקיעים במדדים צמודי מדד, ובמצב הנוכחי הם נותנים תשואה חיובית של כ-3% מעבר לעלייה באינפלציה. בבנק ישראל מעלים את הריבית כדי להילחם באינפלציה ולהוריד אותה ובכל זאת אף אחד לא יודע מה תהיה האינפלציה בעוד שנה, כולם מנסים להעריך-לנחש. אבל אם אתם חוששים שהאינפלציה לא תרד בחזרה - אז אתם בעצם מעריכים שהיא תישאר סביב 4-5% בשנה הקרובה. גם בנק ישראל כבר לא מאמין שהאינפלציה תרד כל כך מהר, ועל פי התחזית האחרונה שלו הוא מעריך שבעוד שנה האינפלציה בישראל תעמוד על 3.9%. בהנחה שהתחזית של בנק ישראל תהיה נכונה (וזו הנחה לא מובנת מאליה - תחזיות בנק ישראל, וגם הפד' האמריקאי, פספסו בשנה האחרונה 5 פעמים לפחות) אתם תקבלו ריבית של כ-7%, אם תשקיעו את הכסף במדדי תל בונד. אם האינפלציה בישראל לא תרד ותישאר על 5% אתם תקבלו ריבית של 8%. במילים אחרות - ערך הכסף שלכם יישמר ואתם תקבלו תשואה חיובית מעבר לכך. לשם השוואה, מק"מ (מלווה קצר מועד) נותן לכם תשואה של 4.6%, ללא הצמדה.

וצריך לזכור - הבנקים בעולם לא רוצים להישאר עם ריבית של 4.5%-5%. הם רוצים להוריד את הריבית בחזרה. כנראה לא לרמות אפסיות כמו לפני שנה אבל לרמות של 3%. אם הריבית תרד, או כשהריבית תרד - מחזיקי תל בונד ייהנו גם מרווחי הון.

המשמעות היא שהיום אתם יכולים 'לקבע' לעצמכם ריבית של שהיא 3% מעבר לגובה האינפלציה, בלי לקחת סיכון משמעותי. לא סביר שהריביות בעולם ימשיכו לעלות עוד הרבה מעבר לרמות הנוכחיות, גם הבנקים המרכזיים סבורים כך וגם המשקיעים בארץ ובוול סטריט.

• סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
• הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה...

הנה הנפילה במדדי האג"ח בשנה האחרונה, וכאן אתם יכולים להיכנס לעמוד מדד תל בונד 60: 

מדד תל בונד 60

הנפילה באג"ח הממשלתית ל-25 שנה:

אג"ח ממשלתי 0347, אג"ח ממשלתית שקלית ל-25 שנה

כאן תוכלו לראות את הרכב מדדי תל בונד:

הרכב מדד תל בונד 20, והמשקל של כל אג"ח במדד

הרכב מדד תל בונד 40, והמשקל של כל אג"ח במדד

4 היתרונות שבהשקעה במדדי התל בונד, וגם החסרונות

היתרון בהשקעה במדדי התל בונד הוא בפשטות. אתם לא צריכים להיות מבינים גדולים באג"ח, אלא מספיק להשקיע בקרנות סל או קרנות מחקות שעוקבות אחרי המדדים האלו - ודמי הניהול שם נמוכים יחסית, ביחס לקרנות הנאמנות (כי אין ניהול אקטיבי). יש רשימה ארוכה של קרנות כאלו (כאן תוכלו לחפש קרנות אג"ח), נזכיר שקרן סל היא קרן שנסחרת בבורסה כמו מניה ושערה נקבע על פי ביקוש והיצע בשוק כך שהיא לא מספקת בהכרח את הערך ההוגן, אבל יצרן הקרן מחויב לנזילות ומזרים היצעים וביקושים כדי שכל אחד יוכל לקנות ולמכור. אתם תשלמו "חיכוך", הפרש לעומת השער ההוגן, אבל זה אמור להיות נמוך מאוד. בקרנות מחקות אתם מקבלים את הערך ההוגן - גם בקנייה וגם במכירה. החיסרון שם שזו קרן נאמנות והיא אינה נסחרת כמו מניה בשוק, כך שאם אתם צריכים נזילות שוטפת גם תוך יומית זה לא מתאים לכם. בפועל, גופים מוסדיים וגדולים פועלים דרך קרנות סל והציבור לרוב פועל דרך קרנות מחקות.

היתרון הנוסף שבל בונדים למיניהם הוא בפיזור. אתם מקבלים מראש פיזור למספר גדול יחסית של אגרות חוב שמשמעותו - סיכון נמוך יותר. מנגד, יש גם חיסרון. המכשירים העוקבים הפכו להיות כל כך גדולים בהיקפים שגיוסים ופדיונות מזיזים בהתאמה את שערי אגרות החוב באופן פרופורציונלי וזאת למרות שכלל לא בטוח שהתזוזה הזו נכונה מבחינה כלכלית. כלומר, דמיינו שיש גל של פדיונות והקרן מוכרת את אגרות החוב בהתאם להחזקה שלה. זה הרי לא בהתאם לבדיקה כלכלית, אלא לפי שיעור המשקל של כל אגרת חוב במדד עצמו. היא בעצם מוכרת גם אגרות חוב שאין סיבה כלכלית מכור אותן, היא מוכרת למשל אגרות חוב בירידה חדה ונניח שלא מוצדקת כלכלית. כלומר, הפעולות שלה טכניות-פסיביות ולא חכמות ואת זה מנצלות הקרנות והמשקיעים החכמים. הם יכולים לנצל עיוותים שנובעים מכך שגופים פסאביים-מחקים חייבים לפעול באופן אחיד. לא תמיד זה נכון לפעול כעדר.