האג"ח נחלשות? זו לא מפולת. אלו הסיבות
שוק איגרות החוב רושם בימים האחרונים ירידות משמעותיות. לא מדובר לעת עתה על מפולת, אולם עבור איגרות חוב שמעניקות תשואה של 2%-4% בשנה ירידה דו-יומית של חצי אחוז היא בהחלט חריגה. מה קורה בשוק האג"ח? שוק האג"ח בישראל רושם ירידות כמעט בכל האפיקים - אולם זו בהחלט לא מפולת. זו מגמה שהחלה כבר לפני כחודשיים והתחזקה בימים האחרונים. עם זאת, כשמדברים על שוק החוב בישראל חשוב להבחין בין "תתי שווקים" שונים: האג"ח הממשלתיות (צמודות או שקליות), מדדי אג"ח של חברות בדירוגים גבוהים, אג"ח בדירוג נמוך והקטגוריה שתפסה תאוצה - איגרות החוב האמריקאיות. מדד תל בונד 20 מאבד היום 0.3%, בהמשך לירידה של 0.27% אתמול. מדד איגרות החוב הממשלתיות הארוכות רושם כעת עלייה קלה, בהמשך לירידה של 0.37% אתמול. מדד מדד תל בונד גלובל המאגד את איגרות החוב האמריקאיות סובל מירידה של 0.4% בהמשך לירידה חדה של 0.95% אתמול. למה האג"ח יורדות? טכנית, באיגרות חוב קיים יחס הפוך בין התשואה למחיר. כך שרצון הרוכשים לקבלת תשואה גבוהה יותר מתבטא למעשה בירידת מחיר. אולם זה רק תיאור טכני של המנגנון באיגרות החוב. הסיבה שהרוכשים מבקשים תשואה גבוהה היא קצת יותר מורכבת. בחודשים האחרונים גברו הערכות כי התשואות בעולם, וגם בישראל בדרכן למעלה. זו לא מגמה חדשה, היא החלה באג"ח של ממשלת ארה"ב כבר באוגוסט שעבר. איגרות החוב לעשור של ארה"ב עלו מרמת תשואה של 2% באוגוסט 2017, לרמה של 3% בחודש מאי האחרון. אגב, בחודש האחרון תשואות האג"ח של ארה"ב דווקא ירדו מעט לרמה של 2.85%. המגמה בעולם הגיעה לת"א: שוק האג"ח הממשלתיות שנחשב באופן מסורתי לבטוח ול"סולידי" חטף בחודשים האחרונים ירידות של עד 5% במח"מים הארוכים, וגרר בעקבותיו את שאר השוק בירידות שהתגברו בימים האחרונים. (בגרף רואים את המחיר של אג"ח ממשלתית שקלית 0142). בימים האחרונים רושמות קרנות הנאמנות פדיונות על רקע תשואות חלשות במחצית הראשונה של השנה (עוד על פדיונות בקרנות - לחצו כאן). פדיונות אלו מחייבות את מנהלי הקרנות למכור איגרות חוב בשביל להנזיל את הקרנות. מנהלי הקרנות מעדיפים למכור את ה"אג"ח החלשות" ולא את הנכסים האיכותיים יותר - ולכן האג"ח האמריקאיות סובלות ראשונות.
למה גל הירידות הואץ בימים האחרונים? ניתן לתלות את התשובה בדולר שהתחזק בימים האחרונים לעומת השקל. התחזקות הדולר (מרמה של 3.45 במרץ לרמה נוכחית של 3.65 שקלים) גרמה להערכות כי בנק ישראל יעלה את הריבית מוקדם מן הצפוי. עד כה הסברה הרווחת בשוק היתה כי בנק ישראל לא יעלה את הריבית על השקל בטווח הקרוב, זאת מכיוון שמטרתו היא להחליש את השקל. מזה כשבע שנים שבנק ישראל לקח על עצמו את תפקיד "מחליש השקל", בשביל לסייע לייצוא הישראלי. למרות הרכישות העצומות והר הדולרים שנצבר בבנק המרכזי בירושלים - השקל הישראלי הפגין עד כה עצמה יוצאת דופן. אולם דווקא בשבועות האחרונים הדולר התחזק, כך האינטרס של בנק ישראל להחזיק ריבית אפסית במטרה להחליש עשוי להיחלש. בנוסף, מדד המחירים לצרכן למאי הצביע על עלייה של 0.5% - מה שמראה כי גם סביבת האינפלציה מתקדמת ליעד. בעקבות אלו בשוק החלו הערכות כי בנק ישראל יעלה את הריבית מוקדם מן הצפוי. ניתן לראות בגרף את התנועה המנוגדת של הדולר מול מחיר אג"ח ממשלתית שקלית (0327). ככל שהדולר עלה, כך האג"ח ירדה (התשואה עלתה). קיימת סיבה נוספת להתחזקות הדולר וירידת הממשלתיות? כן. פעילות של גופים זרים בשוק עשויה לסמן תנועה של מכירת אג"ח ממשלתית, והמרת השקלים לדולרים. מה קרה ל"אמריקאיות"? כדאי לכוון את הזרקור ל"עולות החדשות" - האג"ח האמריקאיות הנסחרות בת"א. כינוי לאיגרות החוב של חברות נדל"ן זרות שהגיעו לת"א. אג"ח אלו נחשבות מלכתחילה כנכס פחות איכותי. מדובר על חברות שברובן הגיעו לת"א לגייס חוב נחות, ושוק ההון המקומי העניק להן הלוואות נדיבות, אך בריביות גבוהות. מי שרכש את "האמריקאיות" היו בעיקר קרנות הנאמנות, הציבור ברובו לא לקח חלק בהנפקות באופן ישיר וכן גם קופות הגמל וקרנות הפנסיה, שלהן תנאי סף גבוהים ביחס לקרנות הנאמנות, לא לקחו חלק בחגיגת האג"ח האמריקאיות. מי שלקחו בעיקר את ההנפקות את קרנות האג"ח שנהנו מגיוסי עתק בשנים האחרונות. הקרנות נהנו מהאג"ח הללו שהן בעלות תשואה יחסית גבוהה, ולכן איפשרו להם ל"תבל" את קרנות האג"ח ברכיבים בעלי תשואה גבוהה. אולם- 5.השוק מסוכן הכל עומד להתמוטט (ל"ת)לפזר את ההשקעה 16/04/2020 02:06הגב לתגובה זו
- 4.אנליסט 07/07/2018 15:01הגב לתגובה זואג"ח אמריקאיות הגיעו לישראל ע"מ לגייס חוב נחות לחוב בארה"ב .במידה והם היו יכולות לגייס שם נראה לכם שהם היו "טורחים" להגיע לישראל .יותר מזה האג"ח ההאמריקאיות מושפעות מעליית התשואות בארה"ב שהיא תלולה בהרבה .
- 3.מבין 07/07/2018 11:14הגב לתגובה זוחברות מצויינות עם תשואות נהדרות ונותנות פיזור וניהול סיכונים חשוב למנהלי השקעות . טפשים לא חסרים בשוק ההון למכור אגחים בתשואות של 8% עד 10% ומנגד לשמור על הישראליות בתשואות אפסיות של 1% זה מה שהמשקיע יקבל .
- 2.י. ר. 06/07/2018 08:35הגב לתגובה זותודה לאלי שמעוני. נתת נסבר טוב לבעיה שמעסיקה אותי.
- 1.בני גור 06/07/2018 05:32הגב לתגובה זואין להם זכות קיום. הם בנויות על גילגול חוב, ואין להם סיכוי לגלגל יותר. תפתחו שורט ללא היסוס, וכמה שאפשר יותר. אתם תודו לי, תברכו אותי , נא להעביר 10% מהרווחים לקבר רחל אימנו.
- קובי 08/07/2018 07:38הגב לתגובה זולמה לקבר רחל אימנו?. צריך לחפש ולמצוא את הקבר של הקדוש המתאים ביותר, למשל הבבא סאלי. ידוע לכל כי סאלי היה יועץ אלוהים בענייני ני"ע.
המדריך למשקיע הסולידי: פק"מ, קרן כספית, מק"מ, אג"ח או קרן נאמנות? כל מה שצריך לדעת
קרנות כספיות - מה התשואה שהן מניבות?
הקרנות הכספיות אמורות לתת לכם פחות או יותר את ריבית בנק ישראל - 4.75% (אבל בתחילת השנה הריבית עוד הייתה נמוכה יותר ולכן בפועל הן צפויות להניב השנה תשואה של כ-4.4%). יתרון של קרן כספית לעומת פיקדון בבנק, הוא שבקרן כספית המס הוא רק על הרווח הריאלי (25%), לעומת מס של 15% על הרווח הנומינלי בפיקדון. וזה אומר שבקרן כספית תשלמו קצת פחות מס לעומת פיקדון, לפחות בסביבת האינפלציה הנוכחית. יתרון חשוב נוסף של הקרנות הכספיות הוא שהריבית עולה יחד עם ריבית בנק ישראל. אם הכנסתם כסף לפיקדון כשהריבית הייתה 3% זה מה שתקבלו. בקרן הכספית אתם נהנים מעליית הריבית גם אחרי שהפקדתם את הכסף. בכל מקרה, גם פיקדון וגם קרן כספית הם מכשירים שבעיקר נועדו לשמור על ערך הכסף שלכם. הם לא מייצרים לכם תשואה ריאלית משמעותית (כשמקזזים את האינפלציה - 4.1% כעת בישראל).
מק"מ - אגרת חוב שקלית לשנה
מק"מ - מלווה קצר מועד לתקופה של שנה אחת, שאותו מנפיק בנק ישראל בכל חודש. מדובר על הלוואה לבנק ישראל לתקופה של שנה. נכון להיום, בגלל הסיכון הנמוך, אבל קיים, במקמ 914 לחודש ספטמבר 2024 (עוד שנה) אתם תקבלו ריבית של 4.793%, קצת יותר מריבית בנק ישראל. רק תזכרו - כאן המס הוא 15% נומינלי, על כל הרווח (ולא 25% על הרווח הריאלי כמו בקרן כספית).
אג"ח של בנקים
אפשרות נוספת היא להשקיע באיגרות חוב של בנקים. כאן יש לכם סיכון גבוה יותר לכאורה, הסיכון שבנק ייפול. זה סיכון נמוך מאוד, אבל קיים. כזכור, הבנק למסחר נפל לפני שני עשורים ובתחילת שנות ה-80 מדינת ישראל נאלצה להלאים את הבנקים אחרי הרצת המניות - ההפקרות של הבנקים באותם ימים. אז זה יכול לקרות, אבל - האם סביר שכיום אחד הבנקים הגדולים בישראל יקרוס בקרוב? כנראה שלא.
ומעבר לכך, אין בישראל ביטוח על פיקדונות, כך שאם בנק קורס המדינה לא תהיה חייבת 'להציל' לכם את הפיקדון. יש סבירות מסוימת שהיא תעשה זאת, אבל בעצם המשמעות היא שהסיכון שקול - אם אתם חוששים שבנק בישראל ייפול אז מה זה משנה אם שמתם את הכסף בפיקדון אצל הבנק או באג"ח של הבנק? פער מסוים יכול להיות במצב שבו המדינה תחליט להציל את כספי המשקיעים אבל לא את המשקיעים באגרות החוב של אותו בנק. אבל שוב - צריך להודות ביושר - כל התרחיש של נפילת אחד הבנקים הגדולים בישראל הוא די קיצוני. הפיקוח על הבנקים בישראל הוא אולטרה שמרני, הוא בעיקר דואג ליציבות הבנקים ופחות לתחרות במערכת הבנקאית. אז אם השתכנעתם שהבנקים הגדולים בישראל כנראה יישארו פה בעשורים הבאים, אתם יכולים לשקול קנייה של אג"ח של הבנקים. יש אמנם הבדלים בתקופה (השם הרשמי - מח"מ, משך חיים ממוצע) ובהתאם בתשואות. אבל באופן כללי ניתן למצוא שם איגרות חוב עם תשואות הנושקות ל-5%. לדוגמא, במסלול השקלי אג"ח של בנק לאומי 178 מעניק תשואה של 4.85% עם מח"מ של חצי שנה. גם אג"ח ארוכות יותר נותנות תשואה דומה. במסלול שצמוד למדד מדובר על תשואה ברוטו של 2.3%. מדובר על אג"ח ש'זזות' יחד עם האינפלציה - אם היא תישאר גבוהה יותר תקבלו ריבית גבוהה יותר, אבל אם היא תהיה נמוכה יותר גם התשואה שלכם בפועל תהיה נמוכה יותר. בשוק צופים אינפלציה בעוד שנה של כ-2.7%-3.2% וזה אומר שהריבית שלכם במסלול הזה יכולה לעמוד על 5.5% ואולי אפילו 6%. כך למשל אפשר להסתכל על אג"ח של מזרחי טפחות מז טפ הנפק 46 עם מח"מ 3.93. שם התשואה ברוטו היא 2.34%. אצל לאומי מדובר למשל על אגח 182 עם תשואה ברוטו של 2.27 (מח"מ 4.16). בבינלאומי יש את בינל הנפק אגח י עם תשואה ברוטו של 2.32% ומח"מ 1.96. בכל מקרה, גם כאן יש מס רווחי הון של 25%. ואם נחזור למה שפתחנו בו, יש עוד נקודה מעניינת - הכלכלנים ושוק ההון (גם בארץ וגם בעולם) מאמינים שהריבית של הבנקים המרכזיים בעולם תתחיל לרדת בשנה הבאה. אמנם התחזית הזו נדחית לחצי השני של השנה (ולכו תדעו, זה יכול גם להידחות ל-2025). אבל הנקודה היא שאם וכאשר הריביות בעולם יתחילו לרדת המחיר של אגרות החוב צפוי לרשום עליות ולכן מי שיחזיק את האג"ח (לתקופות הארוכות יותר) גם צפוי להרוויח מקפיצת מחיר האג"ח (רווחי הון). כלומר, אם אתם מאמינים שהריביות בעולם יירדו בשנים הבאות - זו עוד סיבה הגיונית להפנות, לפחות חלק מהכסף, לאג"ח לתקופה של יותר משנה אחת. לא ניכנס כאן לכל ההיבטים של האג"ח אבל נציין שככל שמשך החיים של אגרת החוב ארוך יותר כך צפויים בה רווחי הון יותר גדולים כאשר הריבית תרד (בשנה האחרונה כשהריביות בעולם עלו - אגרות החוב הארוכות יותר 'נפלו' יותר מאשר האגרות הקצרות. זה הסיכון שכרוך באגרות החוב הארוכות, אבל זה גם הסיכוי בהן). מה שבטוח הוא, שאם לאורך השנים האחרונות אגרות החוב היו לא מעניינות - לא היה איך לייצר שם תשואה בסביבת ריבית אפסית - היום הן כבר הרבה יותר רלוונטיות ומעניינות להשקעה למשקיע הסולידי.