פרסום הריבית בצל עונת המדדים המתקרבת: מה צופן ההמשך?
על אף החידוש בשעת פרסום החלטת הריבית האחרונה, הפתעה גדולה לא הייתה שם, וכפי שהתרגלנו מהחודשים האחרונים, אין משמעות גבוהה להחלטה הנוכחית. ההודעה תאמה לקונצנזוס בשוק, וכרגיל, לא שפכה אור רב על החודשים הבאים.
מבין הנקודות שפורסמו, ראוי להתייחס לכך שהוועדה מציינת את השיפור בשוק התעסוקה, נתוני הצמיחה שעודכנו בחדות כלפי מעלה והאינפלציה העונתית הצפויה. לכאורה, ניתן לראות טון אופטימי יותר לגבי הכלכלה בהודעה הנוכחית לעומת ההודעות הקודמות.
האם המשמעות היא שאנו לקראת העלאת ריבית?
להערכתנו, התשובה היא ממש לא. אמנם מתחילים הרהורים כאלו, וגם המק"מ כבר לא מגלם הסתברות גבוהה להורדת ריבית נוספת. אך ניתן להעריך שעד שנראה העלאת ריבית מקומית יעבור זמן רב. בשביל שזה יקרה, נצטרך לראות שיפור אמיתי בכלכלה, צמיחה גבוהה מ-3% למשך מספר רבעונים ושיפור בנתוני המדד המשולב של בנק ישראל, שעל פי הנתון האחרון עלה ב-0.1% בלבד.
כמו כן, נצפה לראות (לפחות) סימנים לצמצום משמעותי יותר בהקלה הכמותית בארה"ב או להעלאת ריבית של הפד. נתונים חשובים נוספים שנצטרך להמתין להם הינם מדדי אפריל ומאי. כמו כן, נמתין לראות כיצד תראה האינפלציה העונתית - האם תהיה בצפי, או תפתיע לכיוון כלשהו?
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- בדרך ל-6,600? בתי ההשקעות משדרגים יעדים ל-S&P 500
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם נבחן את מדד חודש מארס, שפורסם לפני שבועיים (והיה בהתאם לצפי), הרי שניתן לזהות בו מגמות שנמשכות זמן רב. הראשונה הינה מגמת ירידת המחירים במוצרים הסחירים (מתחת לממוצע העונתי), דוגמת מזון, ריהוט, הלבשה והנעלה, על אף הקרבה לחג הפסח. לעומת זאת, שכר הדירה עלה בעוצמה ב-1.2%.
מה הלאה?
קראנו את הכותרות על מכירות פסח חלשות ברשתות השיווק, ועל זה אפשר להוסיף את תוכנית הממשלה לביטול מכסים על בקר וגבינות. מצד שני, ציבור רוכשי הדירות נמצא על הגדר, ועל פי קצב התקדמות התוכניות השונות של הממשלה בתחום הנדל"ן, נראה שמשרד האוצר לא ממהר ליישם את תוכנית הורדת המע"מ, אולי בגלל שהשוק גם ככה קפוא. הקיפאון הזה יכול להביא להורדת מחירים, ואולי בכלל מלכתחילה זאת הייתה המטרה של האוצר. אבל, הצד השני של המטבע הוא המשך העלייה במחירי שכר הדירה.
להערכתנו, המשקל הגבוה של סעיף שכר הדירה, יחד עם עלייה במחירי הנפט בעולם, בעקבות המתיחות שלא נעצרת בין רוסיה, ארה"ב ואוקראינה, עשויה ליצור העדפה צמודה קלה בבניית תיק ההשקעות, תוך תשומת לב לכך שאנו לקראת (לפחות) 4 מדדים חיוביים גבוהים.
- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את...
- 4.Fidel C. 30/04/2014 16:40הגב לתגובה זומחשבות חתרניות... טוב להיות מחוץ לקונצנזוס :-) יפה!
- 3.Robert 30/04/2014 15:39הגב לתגובה זוכתבה מעניינת מאירת עיניים
- 2.יהושוע פרוע 30/04/2014 15:07הגב לתגובה זוהפטור על המע"מ משפיע על כל עם ישראל, תכלס לפי מה שכתוב פה אז אפשר להבין שמחירי שכר הדירה הולכים לעלות וזה ישפיע על המדד. קודם כל הלך עלינו בשכירות וכואב בכיס. לפחות הצמודים ירוויחו!
- 1.מדובר במנהל השקעות וותיק ומוערך שיודע על מה הוא מדבר! (ל"ת)בוני פוני 30/04/2014 13:57הגב לתגובה זו
- חנניj 03/05/2014 18:08הגב לתגובה זורוב מנהלי התיקים מרוויחים פחות שהשוק עולה ומפסידים חזק כשהמפולות מתחילות אז על איזה מנהל תיקים מעורך מדברים פה והמבין מבין
שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפד עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019 - האם מתקרבים למשבר נזילות? ואיך זה עלול להשפיע על השווקים?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפדרל ריזרב עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019. מאחורי הקלעים של שוק החוב האמריקאי מתרחש תהליך שקט אך משמעותי: תזרים המזומנים העודף, שנחסם בעבר באמצעות מתקן הריפו ההפוך (RRP) של הפדרל ריזרב, מתכווץ במהירות. במקומו, הכסף זורם לרכישת איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills) שמנפיק משרד האוצר האמריקאי בקצב שיא. אם קצב הגיוסים הזה יימשך, השוק עלול להיתקל במחסור במזומן כבר בטווח הקצר - תופעה שעלולה להשפיע על הריביות וליצור לחץ על השווקים הפיננסיים.
מהו שוק הריפו ומדוע הוא קריטי לנזילות?
שוק הריפו (קיצור של Repurchase Agreement) הוא שוק פיננסי חיוני שבו מתבצעות עסקאות קצרות טווח, בדרך כלל ליום אחד או לכמה ימים, בהן צד אחד מוכר ניירות ערך (כגון איגרות חוב) לצד שני ומתחייב לקנות אותם חזרה במחיר גבוה יותר. למעשה, מדובר בהלוואה מאובטחת, שבה ניירות הערך משמשים כבטוחה. שוק זה מאפשר לבנקים, קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים לנהל את הנזילות שלהם ביעילות. ן הריפו ההפוך (RRP) של הפד הוא כלי שבו הבנק המרכזי מוכר ניירות ערך ומבטיח לקנות אותם חזרה, ובכך סופג נזילות עודפת מהמערכת כדי למנוע אינפלציה או בועות.
בנקודת השיא בדצמבר 2022, שימש מתקן ה-RRP של הפד כמעין מאגר עודף נזילות שבו הוזרמו כ-2.6 טריליון דולר על ידי יותר מ-100 גופים מוסדיים. אך לפי הנתונים העדכניים, נכון לאמצע אוגוסט 2025, נותרו בו פחות מ-30 מיליארד דולר - ירידה של יותר מ-98%. גם מספר הגופים המשתמשים בו ירד ל-14 בלבד, כפי שמעידים נתוני הפד האחרונים, שמראים כי השימוש במתקן ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2021, עם צפי להתקרבות לאפס עד סוף אוגוסט.
הכסף עוזב את הפד - וזורם לאוצר: ההשפעה של מדיניות ההנפקות
מה שקורה בשטח זה השלכה ישירה של מדיניות ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי: היקף ההנפקות של איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills), שהן איגרות אוצר קצרות טווח (עד שנה) גדל. מדובר באג"ח שנמכרות בהנחה מהערך הנקוב שלהן ומחזירות את ההשקעה בפדיון. אלה נחשבות להשקעה סולידית במיוחד, "נזילה כמעט כמו מזומן", אך מציעות תשואה מעט גבוהה יותר מאשר במכשיר הריפו של הפד. זה הוביל את קרנות ההשקעה שמתמקדות בנכסים נזילים ובטוחים כמו T-Bills - להעדיף לרכוש אותן במקום להחנות כספים אצל הפד.
ביולי 2025 לבדו, רכישת ה-T-Bills נטו עמדה על כ-212 מיליארד דולר, כש-66% מהסכום נרכש על ידי קרנות כספיות, כך לפי ניתוח של ג'יי.פי מורגן. האוצר גם שבר שיאים בהנפקות: בתחילת אוגוסט הנפיק בו זמנית 100 מיליארד דולר של איגרות לחודש ועוד 85 מיליארד דולר לתקופה של שישה שבועות, כחלק ממגמה של הגדלת היקפי גיוסים כדי לבנות מאגר מזומנים של 500 מיליארד דולר. רבים מהמשקיעים מימנו זאת על חשבון כספים שהיו עד כה בריפו של הפד, מה שמאיץ את התרוקנות של ההשקעות בריפו.
