פרסום הריבית בצל עונת המדדים המתקרבת: מה צופן ההמשך?

ניר קסטרו כפרי, מנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, מסתכל על החלטת בנק ישראל האחרונה באשר לגובה הריבית במשק וההשפעה על נתוני המאקרו הקרובים
ניר קסטרו | (5)
נושאים בכתבה מדדים ריבית

על אף החידוש בשעת פרסום החלטת הריבית האחרונה, הפתעה גדולה לא הייתה שם, וכפי שהתרגלנו מהחודשים האחרונים, אין משמעות גבוהה להחלטה הנוכחית. ההודעה תאמה לקונצנזוס בשוק, וכרגיל, לא שפכה אור רב על החודשים הבאים.

מבין הנקודות שפורסמו, ראוי להתייחס לכך שהוועדה מציינת את השיפור בשוק התעסוקה, נתוני הצמיחה שעודכנו בחדות כלפי מעלה והאינפלציה העונתית הצפויה. לכאורה, ניתן לראות טון אופטימי יותר לגבי הכלכלה בהודעה הנוכחית לעומת ההודעות הקודמות.

האם המשמעות היא שאנו לקראת העלאת ריבית?

להערכתנו, התשובה היא ממש לא. אמנם מתחילים הרהורים כאלו, וגם המק"מ כבר לא מגלם הסתברות גבוהה להורדת ריבית נוספת. אך ניתן להעריך שעד שנראה העלאת ריבית מקומית יעבור זמן רב. בשביל שזה יקרה, נצטרך לראות שיפור אמיתי בכלכלה, צמיחה גבוהה מ-3% למשך מספר רבעונים ושיפור בנתוני המדד המשולב של בנק ישראל, שעל פי הנתון האחרון עלה ב-0.1% בלבד.

כמו כן, נצפה לראות (לפחות) סימנים לצמצום משמעותי יותר בהקלה הכמותית בארה"ב או להעלאת ריבית של הפד. נתונים חשובים נוספים שנצטרך להמתין להם הינם מדדי אפריל ומאי. כמו כן, נמתין לראות כיצד תראה האינפלציה העונתית - האם תהיה בצפי, או תפתיע לכיוון כלשהו?

אם נבחן את מדד חודש מארס, שפורסם לפני שבועיים (והיה בהתאם לצפי), הרי שניתן לזהות בו מגמות שנמשכות זמן רב. הראשונה הינה מגמת ירידת המחירים במוצרים הסחירים (מתחת לממוצע העונתי), דוגמת מזון, ריהוט, הלבשה והנעלה, על אף הקרבה לחג הפסח. לעומת זאת, שכר הדירה עלה בעוצמה ב-1.2%.

מה הלאה?

קראנו את הכותרות על מכירות פסח חלשות ברשתות השיווק, ועל זה אפשר להוסיף את תוכנית הממשלה לביטול מכסים על בקר וגבינות. מצד שני, ציבור רוכשי הדירות נמצא על הגדר, ועל פי קצב התקדמות התוכניות השונות של הממשלה בתחום הנדל"ן, נראה שמשרד האוצר לא ממהר ליישם את תוכנית הורדת המע"מ, אולי בגלל שהשוק גם ככה קפוא. הקיפאון הזה יכול להביא להורדת מחירים, ואולי בכלל מלכתחילה זאת הייתה המטרה של האוצר. אבל, הצד השני של המטבע הוא המשך העלייה במחירי שכר הדירה.

להערכתנו, המשקל הגבוה של סעיף שכר הדירה, יחד עם עלייה במחירי הנפט בעולם, בעקבות המתיחות שלא נעצרת בין רוסיה, ארה"ב ואוקראינה, עשויה ליצור העדפה צמודה קלה בבניית תיק ההשקעות, תוך תשומת לב לכך שאנו לקראת (לפחות) 4 מדדים חיוביים גבוהים.

קיראו עוד ב"אג"ח"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    Fidel C. 30/04/2014 16:40
    הגב לתגובה זו
    מחשבות חתרניות... טוב להיות מחוץ לקונצנזוס :-) יפה!
  • 3.
    Robert 30/04/2014 15:39
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת מאירת עיניים
  • 2.
    יהושוע פרוע 30/04/2014 15:07
    הגב לתגובה זו
    הפטור על המע"מ משפיע על כל עם ישראל, תכלס לפי מה שכתוב פה אז אפשר להבין שמחירי שכר הדירה הולכים לעלות וזה ישפיע על המדד. קודם כל הלך עלינו בשכירות וכואב בכיס. לפחות הצמודים ירוויחו!
  • 1.
    מדובר במנהל השקעות וותיק ומוערך שיודע על מה הוא מדבר! (ל"ת)
    בוני פוני 30/04/2014 13:57
    הגב לתגובה זו
  • חנניj 03/05/2014 18:08
    הגב לתגובה זו
    רוב מנהלי התיקים מרוויחים פחות שהשוק עולה ומפסידים חזק כשהמפולות מתחילות אז על איזה מנהל תיקים מעורך מדברים פה והמבין מבין
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.