זה הזמן לריבית משתנה - אגרות החוב של ממשלת ארה"ב
בחודשים האחרונים השווקים הפיננסיים עוקבים בדריכות אחר נתוני המאקרו בארה"ב, בניסיון להעריך מתי יתחיל הפד לצמצם את היקף מעורבותו בשוק האג"ח דרך הקטנת רכישות אג"ח. החשש מההשלכות של הצמצום (TAPERING) על תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקניות המהוות בנצ'מארק עולמי לתמחור ההון, הביא משקיעים רבים להיערך לתרחיש "הרע" האפשרי בתיק האג"ח. כיצד נוכל להגן על התיק בחו"ל ובארץ מפני ההשפעה האפשרית של מהלך זה?
יש לציין כי ההתבטאויות של מספר חברים בפד לגבי תמיכתם בהקטנת תכנית הרכישות הביאה לעלייה בציפיות להעלאת הריבית בארה"ב. בחינת השינויים בחוזים העתידיים על ריבית הפד בארה"ב מעלה, כי לפני ארבעה חודשים גילמו החוזים הסתברות של 9.2% להעלאת הריבית ל-0.5% עבור פגישת הפד בספטמבר 2014, אך כיום הם מגלמים הסתברות של 24.6% להעלאת הריבית בפגישה זו.
תופעה הפוכה אנו מוצאים עבור ההסתברות להותרת הריבית ברמה הנוכחית לתקופה של שנה קדימה. במילים אחרות, אם לפני ארבעה חודשים ההסתברות שהריבית תיוותר על כנה בעומדה על 40.8%, כיום ירדה ההסתברות ל-26.4%. חשוב מאוד לציין, כי בעוד שהחוזים מסמנים את תחילתו של המהלך, הרי שתמחור מרבית הנכסים מצביע על כך שהתהליך עדיין בחיתוליו.
השיח והדאגה בעניין הקטנת תכנית הרכישות, הובילה את האג"ח האמריקניות הממשלתיות ל-10 שנים מרמה של 1.61% בחודש מאי ל-2.84% כיום, דהיינו, המשקיע באג"ח אלו ספג הפסד הון של כ-8.9%. העלייה בתשואות הממשלתיות גררה הפסדי הון באג"ח הקונצרניות והביאה לפדיונות עתק בתעשיית ה-ETF האג"חיות.
למרות זאת, היו דווקא מספר אפיקי השקעה שהצליחו להתחמק מהירידות, ובעזרתם ניתן לצמצם את סיכון הריבית בתיק ההשקעות בעתיד הקרוב. בחינת עשר תעודות ה-ETF הדולריות המגייסות ביותר מאז חודש אפריל - עליית התשואות באג"ח הממשלתיות בארה"ב - מכניסה את ה-ETF על אג"ח בריבית משתנה (FLOATER) לפוקוס.
כך למשל, על פי הנתונים, מתחילת אפריל אחת משתי התעודות האג"חיות המגייסות היחידות שברשימה, היא תעודה שסימונה FLOT של חברת ISHAERS. התעודה, שנוסדה ביוני 2011, עוקבת אחר מדד הריבית המשתנה של ברקליס עבור אג"ח בטווח מח"מ שבין חודש לחמש שנים. התעודה כוללת מעל 200 סדרות אג"ח, אשר כמחציתן שייכות לסקטור הפיננסים ומייצרות לתעודה מח"מ של 1.73 עם תשואה משוקללת גלומה של 0.58%. עבור החזקת התעודה תשלמו דמי ניהול בשיעור 0.2% שנתי.
תעודת ETF נוספת שתסייע למזעור סיכון הריבית בתיק, מיוצגת על ידי הסימול FLTR ומנוהלת על ידי חברת מרקט ווקטורס. התעודה, עליה תשלמו דמי ניהול בשיעור 0.19% שנתי, מציעה כ-70 סדרות אג"ח המייצרות מח"מ משוקלל של 2.7 שנים עם תשואה גלומה של 1.46%. מרבית החשיפה נעשית על ידי חשיפה לגופים פיננסים בארה"ב. כמו כן, חשוב לציין כי על פי נתוני החברה לסוף חודש יולי, כ-97.7% מהנכסים בתעודה מושקעים באג"ח בדירוג השקעה ואילו 2.27% מושקעים בנכסים שאינם מדורגים.
ומה לגבי הריביות המשתנות בשוק המקומי?
עליית התשואות בשוק האג"ח הממשלתי בארה"ב, כפי שכבר חווינו על בשרנו לאחרונה, הובילה לעליית תשואות חלקית בשוק המקומי. להערכתנו, שימוש באג"ח ממשלתיות בריבית משתנה, כגון הריבית המשתנה 817, עשוי לעזור בצמצום סיכון הריבית. אמנם המרווח מהמק"מ באג"ח בריבית המשתנה הממשלתיות אינו בשיאו, אך להערכתנו, בתקופה של מומנטום חיובי בשוק הריביות המשתנות, מרווח זה עשוי להיות נמוך יותר ואף שלילי.
לסיכום, ניתן לגוון את החשיפה לאפיק הריבית המשתנה דרך רכישת אג"ח קונצרניות בריבית משתנה. מספר הסדרות הקונצרניות בריבית משתנה אינו רב והיקף ההנפקות החדשות היה קטן בשנים האחרונות. המחסור בסחורה והעובדה שהריבית בישראל עדיין לא נמצאת בעלייה, יספקו להערכתנו תמיכה נוספת לאפיק זה.
- 3.בן שמן 08/09/2013 21:55הגב לתגובה זומאמר מאלף, חשוב, ממצא, אין ספק חומר למחשבה, אני סבור שיש לבחון את עוצמת התנודות בשווקי האג"ח כבנץ' מארק לסינגלים החדים שאנו מקבלים בירידות של קנדה שעדיפות ביי פאר על התנודות הקטנות של בן שמן
- 2.אקס 08/09/2013 20:33הגב לתגובה זואם כי גם בארץ יהיה מדובר בסוג של מפלט או מזעור סיכון, כשהמרווחים במשונות הללו יהיו נמוכים משמעותית משאר השוק. כמו בכל סייקל
- 1.הבן של שמן 08/09/2013 10:05הגב לתגובה זוכרגיל-אחלה סקירה.. כיף לקרוא!
המדריך למשקיע הסולידי: פק"מ, קרן כספית, מק"מ, אג"ח או קרן נאמנות? כל מה שצריך לדעת
קרנות כספיות - מה התשואה שהן מניבות?
הקרנות הכספיות אמורות לתת לכם פחות או יותר את ריבית בנק ישראל - 4.75% (אבל בתחילת השנה הריבית עוד הייתה נמוכה יותר ולכן בפועל הן צפויות להניב השנה תשואה של כ-4.4%). יתרון של קרן כספית לעומת פיקדון בבנק, הוא שבקרן כספית המס הוא רק על הרווח הריאלי (25%), לעומת מס של 15% על הרווח הנומינלי בפיקדון. וזה אומר שבקרן כספית תשלמו קצת פחות מס לעומת פיקדון, לפחות בסביבת האינפלציה הנוכחית. יתרון חשוב נוסף של הקרנות הכספיות הוא שהריבית עולה יחד עם ריבית בנק ישראל. אם הכנסתם כסף לפיקדון כשהריבית הייתה 3% זה מה שתקבלו. בקרן הכספית אתם נהנים מעליית הריבית גם אחרי שהפקדתם את הכסף. בכל מקרה, גם פיקדון וגם קרן כספית הם מכשירים שבעיקר נועדו לשמור על ערך הכסף שלכם. הם לא מייצרים לכם תשואה ריאלית משמעותית (כשמקזזים את האינפלציה - 4.1% כעת בישראל).
מק"מ - אגרת חוב שקלית לשנה
מק"מ - מלווה קצר מועד לתקופה של שנה אחת, שאותו מנפיק בנק ישראל בכל חודש. מדובר על הלוואה לבנק ישראל לתקופה של שנה. נכון להיום, בגלל הסיכון הנמוך, אבל קיים, במקמ 914 לחודש ספטמבר 2024 (עוד שנה) אתם תקבלו ריבית של 4.793%, קצת יותר מריבית בנק ישראל. רק תזכרו - כאן המס הוא 15% נומינלי, על כל הרווח (ולא 25% על הרווח הריאלי כמו בקרן כספית).
אג"ח של בנקים
אפשרות נוספת היא להשקיע באיגרות חוב של בנקים. כאן יש לכם סיכון גבוה יותר לכאורה, הסיכון שבנק ייפול. זה סיכון נמוך מאוד, אבל קיים. כזכור, הבנק למסחר נפל לפני שני עשורים ובתחילת שנות ה-80 מדינת ישראל נאלצה להלאים את הבנקים אחרי הרצת המניות - ההפקרות של הבנקים באותם ימים. אז זה יכול לקרות, אבל - האם סביר שכיום אחד הבנקים הגדולים בישראל יקרוס בקרוב? כנראה שלא.
ומעבר לכך, אין בישראל ביטוח על פיקדונות, כך שאם בנק קורס המדינה לא תהיה חייבת 'להציל' לכם את הפיקדון. יש סבירות מסוימת שהיא תעשה זאת, אבל בעצם המשמעות היא שהסיכון שקול - אם אתם חוששים שבנק בישראל ייפול אז מה זה משנה אם שמתם את הכסף בפיקדון אצל הבנק או באג"ח של הבנק? פער מסוים יכול להיות במצב שבו המדינה תחליט להציל את כספי המשקיעים אבל לא את המשקיעים באגרות החוב של אותו בנק. אבל שוב - צריך להודות ביושר - כל התרחיש של נפילת אחד הבנקים הגדולים בישראל הוא די קיצוני. הפיקוח על הבנקים בישראל הוא אולטרה שמרני, הוא בעיקר דואג ליציבות הבנקים ופחות לתחרות במערכת הבנקאית. אז אם השתכנעתם שהבנקים הגדולים בישראל כנראה יישארו פה בעשורים הבאים, אתם יכולים לשקול קנייה של אג"ח של הבנקים. יש אמנם הבדלים בתקופה (השם הרשמי - מח"מ, משך חיים ממוצע) ובהתאם בתשואות. אבל באופן כללי ניתן למצוא שם איגרות חוב עם תשואות הנושקות ל-5%. לדוגמא, במסלול השקלי אג"ח של בנק לאומי 178 מעניק תשואה של 4.85% עם מח"מ של חצי שנה. גם אג"ח ארוכות יותר נותנות תשואה דומה. במסלול שצמוד למדד מדובר על תשואה ברוטו של 2.3%. מדובר על אג"ח ש'זזות' יחד עם האינפלציה - אם היא תישאר גבוהה יותר תקבלו ריבית גבוהה יותר, אבל אם היא תהיה נמוכה יותר גם התשואה שלכם בפועל תהיה נמוכה יותר. בשוק צופים אינפלציה בעוד שנה של כ-2.7%-3.2% וזה אומר שהריבית שלכם במסלול הזה יכולה לעמוד על 5.5% ואולי אפילו 6%. כך למשל אפשר להסתכל על אג"ח של מזרחי טפחות מז טפ הנפק 46 עם מח"מ 3.93. שם התשואה ברוטו היא 2.34%. אצל לאומי מדובר למשל על אגח 182 עם תשואה ברוטו של 2.27 (מח"מ 4.16). בבינלאומי יש את בינל הנפק אגח י עם תשואה ברוטו של 2.32% ומח"מ 1.96. בכל מקרה, גם כאן יש מס רווחי הון של 25%. ואם נחזור למה שפתחנו בו, יש עוד נקודה מעניינת - הכלכלנים ושוק ההון (גם בארץ וגם בעולם) מאמינים שהריבית של הבנקים המרכזיים בעולם תתחיל לרדת בשנה הבאה. אמנם התחזית הזו נדחית לחצי השני של השנה (ולכו תדעו, זה יכול גם להידחות ל-2025). אבל הנקודה היא שאם וכאשר הריביות בעולם יתחילו לרדת המחיר של אגרות החוב צפוי לרשום עליות ולכן מי שיחזיק את האג"ח (לתקופות הארוכות יותר) גם צפוי להרוויח מקפיצת מחיר האג"ח (רווחי הון). כלומר, אם אתם מאמינים שהריביות בעולם יירדו בשנים הבאות - זו עוד סיבה הגיונית להפנות, לפחות חלק מהכסף, לאג"ח לתקופה של יותר משנה אחת. לא ניכנס כאן לכל ההיבטים של האג"ח אבל נציין שככל שמשך החיים של אגרת החוב ארוך יותר כך צפויים בה רווחי הון יותר גדולים כאשר הריבית תרד (בשנה האחרונה כשהריביות בעולם עלו - אגרות החוב הארוכות יותר 'נפלו' יותר מאשר האגרות הקצרות. זה הסיכון שכרוך באגרות החוב הארוכות, אבל זה גם הסיכוי בהן). מה שבטוח הוא, שאם לאורך השנים האחרונות אגרות החוב היו לא מעניינות - לא היה איך לייצר שם תשואה בסביבת ריבית אפסית - היום הן כבר הרבה יותר רלוונטיות ומעניינות להשקעה למשקיע הסולידי.