מהתוכי של בזק עד לשקע ותקע: עדיף פרזנטור חי או מצויר?
לפני כשבוע נודע כי 2 דמויות חדשות יככבו במודעות ויפציעו על שלל מסכינו: נירו לוי ועמי סמולרצ'יק הם ההשראה ל-2 דמויות בסדרת קמפיינים חדשה של הטוטו. הראשון "דאבל" האימפולסיבי שמהמר מהבטן, והשני "פס" המחושב והשכלתני. נמסר כי בניית הדמויות נשענה על שפת הגוף והמניירות המזוהות עם השחקנים, כך שלא הסתפקו בדיבוב בלבד (עם הקולות המזוהים של השניים).
זהו חיבור שהפך נפוץ, בין שימוש בדובר - פרזנטור, לבין סמל/דמות מותגית. הפרזנטור הוותיק ביותר, שדמותו מבוססת על דמות ריאלית של סלב הוא כמובן "התוכי של בזק בינלאומי". אמנם איננו יודעים מה שמו, אך קולו, המימיקה ואפילו "מחוות הכנף" שלו שאובות כולן מרפרטואר הפרצופים, התנועות והמנעד הקולי, של מי שהיווה את ההשראה לדמותו: הסטנד אפיסט שלום אסייג.
אם עוקבים אחר דמותו של התוכי, נראה שהתמתן עם השנים, התבגר, ועבר שינוי זהה לשינוי שעבר שלום אסייג עצמו: מרפרטואר הבנוי ברובו על חיקוי (מצחיק מאד) של ערסים, הגיע שלום אסייג אל לב הקונצנזוס, ובהתאם לאבולוציה הזו צמחה גם דמות התוכי.
בתחילת הדרך ובקמפיינים הראשונים, הוצג התוכי כ"לקוח" מבולבל, קלולסי, שלא לומר חסר בינה, והנה הפך בקמפיין הכבל התת ימי ל"סופר תוכי", לדמות המייצגת טכנולוגיה וחדשנות במותג "בזק בינלאומי". אין ספק שברמת הזכירות והזיהוי המידי של המותג, עוד בטרם נמסר חלקיק מסר, מעניק הפרזנטור כוח בלתי מבוטל למותג.
- הדרך של ניר דוד לצמרת בזק ומה החזון להמשך - ראיון
- אחרי ביטול העסקה, האם מכירת אקסלרה עדיין על השולחן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעידן בו חלק בלתי נפרד מהתהליך הפרסומי מחייב יצירת שיח רציף עם צרכנים, ואף את שיתופם האקטיבי בבניית המותג, פרזנטור הוא כלי יעיל ביותר ליצירת תקשורת וחיבור רגשי עם הצרכן. כאן המקום לשאול האם שימוש בפרזנטור בשר ודם עדיף על פני דמות בנויה/מצוירת? השאלה נובעת מניתוח כוחו של הפרזנטור, ומכך שהוא בנוי על "אישיות מותג".
רעיון "אישיות המותג" נובע מתהליך האנשה שאנו מבצעים באופן אוטומטי, כדרך לעיבוד מסרים מן הסביבה. בעקבותיו אנו מפענחים מסרים מותגיים באמצעות ייחוס תכונות אנושיות. פרזנטור מנצל תכונה זו עד תום, ומאפשר להעביר את ה-DNA המותגי באמצעות דמות מקורית, הנושאת את מקבץ התכונות הייחודיות למותג.
כך יכול המותג להעביר אל הציבור שלל תכונות שאינן "מוצריות" ואינן תלויות שימושים, ביצועים או שירות. זהות מובחנת ובעיקר מיוחדת, כזו הנתפסת כשייכת רק למותג זה ולא לאחר היא יקרת ערך בשוק רב מתחרים, בו הבידול המוצרי קשה עד בלתי אפשרי.
- הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
במידה שתהליך בניית הפרזנטור עקבי ומתמשך, הופך הפרזנטור לדמות מותגית (Brand Character), כשיטה לביטוי יעיל של המיצוב הרצוי. יש לציין כי דמות מותגית עשויה לסייע כמובן, גם להדגשת תכונה במוצר, כמו למשל השפן של אנרג'ייזר.
כאשר המותג מעוניין לשאוב מדמותו של הסלב, כחלק מהתכונות עמן הוא מעוניין להיות מזוהה, השימוש בדמות מוכרת בעלת אופי ואישיות מובחנים וברורים - יעיל והכרחי. לעיתים המותג מעוניין לייצר מסר חדש, הנבנה בהדרגה, הולך ומתפתח, כזה שאינו נשען על דמות קיימת. במקרה זה העדיפות היא לפרזנטור מקורי (בשר ודם או בנוי), וגם בעת שימוש בידוען, הרי שיהיה זה סלב נעדר תכונות קיצוניות, הנתפס בציבור באופן חיובי (תנאי בסיסי) ועם זאת בעל דמות "פתוחה" מספיק כדי להתחבר לתכונות עמן המותג מבקש להיות מזוהה (למשל הפרזנטורים של חברת החשמל - בעוד תקע מזוהה עם קולו וחיתוך דיבורו של השחקן והסטנדאפיסט יעקב כהן, שקע היא דמות העומדת בפני עצמה, ומהווה אישיות המזוהה רק עם חברת החשמל).
מחקרים רבים הוכיחו כי בנייה נכונה של אישיות מותג, מסייעים לבניית מערכת יחסים מתמשכת עם צרכנים (Relationship Model), ומסייעים ליצירת אהדה, העדפה ונאמנות למותג.
אלמנט נוסף הקשור לשימוש בפרזנטור כדמות מותג, הוא יכולתו לשקף לצרכנים את תדמית המשתמש (User Imagery) באופן מובהק. הפרזנטור משקף "צרכן כמוני" ובכך מסייע בהוכחת הרלוונטיות של המותג לרצונות הצרכן ולאורח חייו.
דמות מותג היא עסק מורכב הדורש חשיבה מעמיקה והשקעה עקבית, על מנת להצליח, בוודאי שלא הבלחה קריאטיבית חד פעמית. ניתן להשתמש לצורך הדיון, במודלים כדוגמת מודל הארכיטיפים של מארק ופירסון, לשם פיתוח אישיות מותג. זהו מודל המציג 12 בסיסים לטיפוסי מותגים (ארכיטיפים) המאפשרים לחברה לחדד טוב יותר את אישיות המותג, את הרעיון והמסר, התאמתו לקהלי יעד מגוונים ואת גבולותיו לעתיד.
מל, דמות מותג שנולדה בחברת קראפט לפני כשנתיים, בעל אישיות מזוהה, (מתחבט בשאלות קיום וזהות), נבחר לייצג חטיף גרנולה חלבי. למרות שהפך תוך זמן קצר לדמות אהודה, עם קהילת עוקבים נלהבת, ירד המוצר עצמו מן המדפים כשנה בלבד לאחר השקתו. כדי להזכיר לנו שדמות מותג, אהודה ככל שתהיה, אינה מכסה על טעויות שיווקיות.
הכותבת היא יועצת למיתוג ולתקשורת שיווקית ומרצה,
- 10.אור הושמנד 17/05/2017 20:09הגב לתגובה זואלא בגלל שהוא נצחי, כלומר הוא לא מתבגר, לא מזדקן, לא מת, ולא משתנה אלא אם כן משנים אותו בכוונה.
- 9.ברון 27/08/2013 16:43הגב לתגובה זואין כמוך רוני, כתבי עוד
- 8.כלילא 21/08/2013 18:52הגב לתגובה זוהמאמר נוגע בתובנות מרתקות שבהחלט מעוררות מחשבה וממחישות את הדילמות והחשובות בבניית ניכסיות המותג
- 7.ורד 20/08/2013 14:05הגב לתגובה זואהבתי!!! מעניין לקרוא
- יפית 25/08/2013 22:33הגב לתגובה זוכתבה מעניינת כמו תמיד שגורמת לחשוב באמת על כוחו של פרזנטור בימים אלו של עומס מסרים ואתגר של בידול. אם חושבים על רוב הפרסומת החזקות בשנתיים האחרונות רובן כוללות פרזנטור...
- 6.עופר 19/08/2013 20:52הגב לתגובה זוגישה מרעננת !
- 5.איזק סיוה 19/08/2013 19:22הגב לתגובה זולטשובר את המחדד של כל העפרונות הכהים והמתכהים בעולם השיווק , קול צלול וברור.אנא כתבי יותר
- 4.נגה 19/08/2013 18:53הגב לתגובה זולא חשבתי על זה ככה..
- 3.ניתוח יסודי ומעניין (ל"ת)איתי 19/08/2013 18:40הגב לתגובה זו
- 2.דורון 19/08/2013 18:25הגב לתגובה זותמיד כיף לקרא את רוני אצלכם
- 1.דני 19/08/2013 11:43הגב לתגובה זוחמודי של הכללית והחסידה של לאומית?

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.