כלי ה-AI החדש של Perplexity - יתרונות וחסרונות
צ'אטAI שחוקר ומספק מחקרים ותובנות עמוקות - הדור הבא של הצ'אטים
השקה חדשה בעולם ה-AI
חברת Perplexity AI הצטרפה למרוץ כלי המחקר המתקדמים והשיקה את Deep Research, מוצר מחקר מעמיק שנועד לתת תשובות מפורטות ומבוססות מקורות. המהלך מגיע זמן קצר אחרי שGoogle הציגה כלי דומה בפלטפורמת Gemini AI, ו-OpenAI השיקה את גרסת המחקר שלה מוקדם יותר החודש – כולם עם אותו שם בדיוק: Deep Research.
מה מייחד את הכלי של Perplexity?
החידוש המרכזי של הכלי החדש הוא הדגש על מחקר מקצועי ועסקי, בניגוד לתשובות הכלליות שמספקים צ'אטבוטים לצרכנים. החברה הצהירה כי המערכת "מצטיינת במגוון משימות ברמה מקצועית - ממחקר פיננסי ושיווקי ועד ניתוחי מוצר מתקדמים".
בניגוד לכלים אחרים, Perplexity Deep Research מספק תהליך עבודה מובנה יותר:
- רגולציה על AI: איפה היא עומדת ומה מנסה ממשל טראמפ לקדם?
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא מחפש מקורות באופן עצמאי – המערכת מבצעת חיפושים מתקדמים, קוראת מסמכים, מנתחת ומסננת מידע בהתאם לנושא המבוקש.
היא יוצרת דו"חות מחקר – ניתן להוריד את הדוח כ-PDF או לשתף אותו באמצעות Perplexity Pages.
היא זמינה חינם עם הגבלות מסוימות – משתמשים לא מנויים מקבלים מספר מוגבל של שאילתות ליום, בעוד שמנויים בתשלום נהנים מגישה בלתי מוגבלת.
היתרון המשמעותי: מהירות וביצועים
בהשוואה לכלים המתחרים, Perplexity Deep Research מבצע את רוב המשימות שלו תוך פחות משלוש דקות. זאת לעומת OpenAI, שם התהליך עשוי לקחת בין 5 ל-30 דקות.
- הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
- גיוס 10 מיליון דולר ל Blast Security - המטרה: ענן מוגן כברירת מחדל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT...
השוואה בין Perplexity AI, OpenAI ו-Google
בין שלוש החברות שפיתחו את הכלי, כל אחת מציעה גישה מעט שונה:
Perplexity – מתמקדת במהירות, נגישות, וחוויית משתמש ידידותית לחוקרים מזדמנים.
OpenAI – מספקת עומק אנליטי גבוה יותר, אך עם זמן ביצוע ארוך יותר ועלות חודשית של 200 דולר לחודש.
Google – שמה דגש על אינטגרציה חלקה עם כלי עבודה קיימים, כמו Docs ו-Sheets.
האתגר: האם מחקר מבוסס בינה מלאכותית מחליף בני אדם?
למרות היתרונות הברורים, עדיין קיימים אתגרים. The Economist פרסם לאחרונה סקירה שמדגישה את המגבלות של מחקרי AI:
קושי בפרשנות יצירתית של נתונים – הכלים מסתמכים על מקורות זמינים ולא בהכרח מוצאים תובנות ייחודיות.
תלות גבוהה בבינה מלאכותית – שימוש גורף ב-AI עלול לצמצם את ההזדמנויות לגילוי רעיונות חדשים על ידי בני אדם.
מה הלאה?
בינתיים, הכלים הללו משמשים בעיקר משלימים למחקר אנושי ולא תחליף מלא. אולם ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, ייתכן שבעתיד נראה AI שמבצע מחקרים מקיפים מהר יותר וטוב יותר מבני אדם.
- 1.כולל הדפסה טים.ז (ל"ת)ליטאי 16/02/2025 08:29הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
- המדוזה שלומדת ללא מוח ואיך זה קשור ל-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
- המדוזה שלומדת ללא מוח ואיך זה קשור ל-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
