כלי ה-AI החדש של Perplexity - יתרונות וחסרונות
צ'אטAI שחוקר ומספק מחקרים ותובנות עמוקות - הדור הבא של הצ'אטים
השקה חדשה בעולם ה-AI
חברת Perplexity AI הצטרפה למרוץ כלי המחקר המתקדמים והשיקה את Deep Research, מוצר מחקר מעמיק שנועד לתת תשובות מפורטות ומבוססות מקורות. המהלך מגיע זמן קצר אחרי שGoogle הציגה כלי דומה בפלטפורמת Gemini AI, ו-OpenAI השיקה את גרסת המחקר שלה מוקדם יותר החודש – כולם עם אותו שם בדיוק: Deep Research.
מה מייחד את הכלי של Perplexity?
החידוש המרכזי של הכלי החדש הוא הדגש על מחקר מקצועי ועסקי, בניגוד לתשובות הכלליות שמספקים צ'אטבוטים לצרכנים. החברה הצהירה כי המערכת "מצטיינת במגוון משימות ברמה מקצועית - ממחקר פיננסי ושיווקי ועד ניתוחי מוצר מתקדמים".
בניגוד לכלים אחרים, Perplexity Deep Research מספק תהליך עבודה מובנה יותר:
- מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח
- OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא מחפש מקורות באופן עצמאי – המערכת מבצעת חיפושים מתקדמים, קוראת מסמכים, מנתחת ומסננת מידע בהתאם לנושא המבוקש.
היא יוצרת דו"חות מחקר – ניתן להוריד את הדוח כ-PDF או לשתף אותו באמצעות Perplexity Pages.
היא זמינה חינם עם הגבלות מסוימות – משתמשים לא מנויים מקבלים מספר מוגבל של שאילתות ליום, בעוד שמנויים בתשלום נהנים מגישה בלתי מוגבלת.
היתרון המשמעותי: מהירות וביצועים
בהשוואה לכלים המתחרים, Perplexity Deep Research מבצע את רוב המשימות שלו תוך פחות משלוש דקות. זאת לעומת OpenAI, שם התהליך עשוי לקחת בין 5 ל-30 דקות.
- בזמן שמצמצתם: OpenAI שידרגה את יכולות עיבוד התמונה והמדעים של ChatGPT
- "החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר
השוואה בין Perplexity AI, OpenAI ו-Google
בין שלוש החברות שפיתחו את הכלי, כל אחת מציעה גישה מעט שונה:
Perplexity – מתמקדת במהירות, נגישות, וחוויית משתמש ידידותית לחוקרים מזדמנים.
OpenAI – מספקת עומק אנליטי גבוה יותר, אך עם זמן ביצוע ארוך יותר ועלות חודשית של 200 דולר לחודש.
Google – שמה דגש על אינטגרציה חלקה עם כלי עבודה קיימים, כמו Docs ו-Sheets.
האתגר: האם מחקר מבוסס בינה מלאכותית מחליף בני אדם?
למרות היתרונות הברורים, עדיין קיימים אתגרים. The Economist פרסם לאחרונה סקירה שמדגישה את המגבלות של מחקרי AI:
קושי בפרשנות יצירתית של נתונים – הכלים מסתמכים על מקורות זמינים ולא בהכרח מוצאים תובנות ייחודיות.
תלות גבוהה בבינה מלאכותית – שימוש גורף ב-AI עלול לצמצם את ההזדמנויות לגילוי רעיונות חדשים על ידי בני אדם.
מה הלאה?
בינתיים, הכלים הללו משמשים בעיקר משלימים למחקר אנושי ולא תחליף מלא. אולם ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, ייתכן שבעתיד נראה AI שמבצע מחקרים מקיפים מהר יותר וטוב יותר מבני אדם.
- 1.כולל הדפסה טים.ז (ל"ת)ליטאי 16/02/2025 08:29הגב לתגובה זו

אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר
דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר
דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר. ארמיס, חברת סייבר ישראלית-אמריקאית שנוסדה ב-2015 על ידי יוצאי יחידת 8200 ומבוססת בסן פרנסיסקו, מתמחה בניטור וניהול התקנים מחוברים ללא התקנת סוכנים. הפלטפורמה שלה מזהה אלפי התקנים "עיוורים" ברשתות ארגוניות, כולל IoT, ציוד רפואי, מערכות תעשייתיות OT ותשתיות קריטיות, ומספקת נראות מלאה לסיכונים. הטכנולוגיה מזהה יותר נקודות תורפה מכלים מסורתיים ומשרתת מעל 40% מחברות Fortune 100, כולל 7 מתוך Fortune 10, וכן ארגונים בבנקאות, תעשייה כבדה, תעופה וביטחון.
לאחרונה גייסה ארמיס 435 מיליון דולר בהובלת גולדמן סאקס ו-CapitalG, לפי שווי של 6.1 מיליארד דולר – עלייה משמעותית משווי 4.5 מיליארד דולר שהיה לפני כחצי שנה. ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) חצו את רף 300 מיליון דולר, צמיחה של למעלה מ-50% משנה קודם, עם אלפי לקוחות גלובליים. בשנתיים האחרונות ביצעה שלוש רכישות בתחומי ענן, AI ואבטחת OT, שתרמו מיליוני דולרים נוספים להכנסות. החברה מתכננת להגיע למיליארד דולר ARR תוך שלוש שנים, כשההצהרה היתה שהחברה נערכת להנפקה בעוד שנה-שנה וחצי.
אלא ש-ServiceNow טרפה את הקלפים. ההצעה שלה כנראה היתה "טובה מדי", הצעה שאי אפשר להגיד לה לא. משקיעים כמו Insight Partners (שרכשה ב-2020 תמורת 1.1 מיליארד דולר) ו-CapitalG שהיו בסבבים מוקדמים ירוויחו פי 6-7 על ההשקעה,
כך או אחרת, השילוב של מערכות ארמיס עם ServiceNow, שפלטפורמת ה-ITSM שלה משרתת 85% מחברות Fortune 500, יאפשר ניטור התקנים משולב שמפחית עלויות תפעול ב-25-30% ויחזק חשיפה לשוק IoT שיגיע ל-15 מיליארד התקנים עד 2026. העסקה מבטאת טרנד רחב: 60% מעסקאות הסייבר מאז 2023 כוללות אינטגרציה לפלטפורמות ענק כמו Microsoft, Salesforce ו-Oracle, מקצרת זמן שילוב מ-12 ל-6 חודשים ומגדילה הכנסות משותפות ב-35%. לתעשייה הישראלית, זהו אקזיט נוסף אחרי שוויז נמכרה למיקרוסופט ב-32 מיליארד דולר וסייברארק לפאלו אלטו ב-25 מיליארד דולר.
- ארמיס בוחרת בעצמאות: במקום רכישה גייסה 435 מיליון דולר
- ארמיס במו"מ לגיוס של מאות מיליוני דולרים לפי שווי של יותר מ-5 מיליארד דולר - או מכירה מלאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדי Dux, צילום: מעין רחימהDux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
החברה פיתחה מערכת המתמודדת עם אתגר מהירות התקיפות של ימינו, על ידי זיהוי וניתוח של חולשות שתוקף יכול לנצל בפועל, ופותרת אותן לפני שתקיפה יוצאת לפועל: "הבנו שאפשר לנצל את זה שיש היום מכונות שיכולות לחשוב כמו בן אדם ולתת פיתרון שונה ממה שהיה עד היום"
Dux, חברת סייבר ישראלית שפיתחה פלטפורמה מבוססת אייג'נטים לניהול איומים, ופותרת בדיוק את אתגר זה, נחשפת היום עם גיוס סיד בהיקף של 9 מ' דולר, בהובלת Redpoint, TLV Partners וMaple Capital ובהשתתפות של אנג׳לים מחברות מובילות בתעשייה, ביניהן CrowdStrike, Okta, ו-Armis. לפי החברה, היא מביאה לעולם הגנת הסייבר יכולת שוברת שוויון לניהול איומים המבוסס על אייג'נטים.
החברה נוסדה על ידי אור לטוביץ, עמית ניר, ונדב גבע, כולם בוגרי תוכנית תלפיות של צה"ל. במהלך שירותם, הובילו פרויקטים משמעותיים ורחבי היקף של סייבר התקפי והגנתי ויוזמות AI שונות עבור משרד ראש הממשלה ויחידת 8200. עבור פועלם, זכו בפרסי בטחון ישראל ופרס רוה״מ, כאשר הפרויקטים שהובילו מוטמעים כיום כמערכות תפעוליות שנמצאות בשימוש ברמה הלאומית. Dux הוקמה כדי לסייע לצוותי האבטחה בארגונים להבין מה תוקפים יכולים לנצל נגדם בעולם האמיתי ולא פחות חשוב, מה לא ניתן לניצול ובעיקר מבזבז לצוותים זמן יקר, ולתקן את החולשה עוד לפני שהיא נוצלה.
גיוס הסיד המשמעותי יסייע לחברה להרחיב את צוות המחקר והפיתוח שלה בתל אביב, להגדיל את פעילות ה-go-to-market שלה בארצות הברית, ולהאיץ את היכולות מבוססות האייג׳נטים של הפלטפורמה שפיתחה בתחומים של ניתוח ניצול חולשות, טיוב כלי ההגנה הקיימים בארגון, וניהול איומים באופן שוטף.
תקיפות סייבר-ריגול שבוצעה על ידי סוכן AI
כבר הרבה זמן שארגונים מתקשים עם הגדילה המשמעותית בכמות הנכסים, הסורקים השונים, והחולשות, הרבה מעבר למה שצוותי האבטחה יכולים בפועל לנטר. האלמנט המאתגר ביותר כיום, שהשתנה דרמטית בשנים האחרונות, הוא המהירות שבה תקיפות סייבר יוצאות לפועל באמצעות AI. לפי דוח של Mandiant, תוך שנתיים, הזמן הממוצע לניצול חולשה על ידי תוקף צנח מ-32 יום ל-5 ימים בלבד. בנוסף, מוקדם יותר השנה Anthropic תיעדה את תקיפת הסייבר-ריגול הראשונה בעולם שבוצעה לגמרי על ידי סוכני AI, לא רק בשלב התכנון וההכוונה, אלא גם בשלב ביצוע התקיפה, באופן אוטונומי.
- "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"התקיפות האלו לא מחכות לתהליכי תיקון תקופתיים של צוותים שונים בארגון", אמר אור לטוביץ, שותף מייסד ומנכ"ל Dux. "צוותי האבטחה צריכים כלים לניתוח מה שבאמת בר ניצול במערכות החברה, לצד יכולות פרקטיות להפחית את האיום בצורה אפקטיבית, ובמהירות תגובה שהתקיפות המודרניות דורשות".
