נתונים מפתיעים: כמה הממשלה משקיעה בחברות הייטק?
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה שישראל נמצאת במקום גבוה בקרב מדינות ה-OECD בכל הקשור לתמיכה בחברות מו"פ באמצעות הטבות מס, עם זאת, בכל הקשור למענקים והטבות ממשלתיות
ישירות ישראל נותרת הרחק מאחורי המדינות המובילות
ישראל נמצאת במקום גבוה בקרב מדינות ה-OECD בכל הקשור לתמיכה בחברות מו"פ באמצעות הטבות מס, כך עולה מסקירה שמפרסם היום בנק ישראל. עם זאת, בכל הקשור למענקים והטבות ממשלתיות ישירות ישראל נותרת הרחק מאחורי המדינות המובילות.
על פי הבנק, בשנת 2022 ניתנו הטבות מס לעידוד מו"פ עסקי ל-460 חברות ישראליות בסכום כולל של 4.1 מיליארד שקל, המהווים כ-0.31% מהתוצר המקומי הגולמי של המגזר העסקי. בכך, הסתכמו ההטבות הישרות והעקיפות שניתנו על ידי הממשלה לצורך עידוד המו"פ בכ-5.8 מיליארד ש"ח (כ-0.44% מהתמ"ג במגזר העסקי).
על פי מחקר השוואתי שערכו בבנק, בשנת 2021, שיעור הטבת המס בישראל היה מהגבוהים ביותר במדינות ה-OECD ועמד על 0.23% מהתמ"ג. עם זאת, התמיכה הממשלתית הנמוכה יחסית הביאה לכך ששיעור התמיכה הממשלתית למו''פ כולל
תמיכה ממשלתית ישירה (מענקים) ותמיכה ממשלתית עקיפה (הטבת מס המבוססת גם על ההכנסות ממו"פ וגם על הוצאות למו''פ), הייתה אמנם גבוהה מהממוצע אך רחוק מהצמרת. המדינות שבהן היו השיעורים הגבוהים ביותר היו בריטניה (כ-0.54% מהתמ"ג), הולנד (כ-0.47% מהתמ''ג),איסלנד (כ-0.46%),
בלגייה וצרפת (כ-0.44% בכל אחת מהן).
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- פערי השכר בהייטק הישראלי שוברים שיאים בינלאומיים, ומה לגבי האיכות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמיכה הממשלתית הישירה (מענקים) והעקיפה (כוללת הטבת המס המבוססת על ההכנסות ועל ההוצאות למו"פ) לעידוד המו"פ כאחוז מהתמ"ג, במדינות
ה-OECD
- 1.כלכלן 12/02/2025 13:34הגב לתגובה זומאחר ובישראל אחוז ניכר מהרווח והיצוא מגיע מהייטק כל הטבת מס קטנה תהיה משמעותית כאחוז מהתוצר זה לא אומר שישראל נדיבה בהטבות להייטק.
אילוסטרציהאחרי שהקים את ניוראלינק, סאם הודאק עובד על מיזוג תודעתי בין בני אדם
המייסד-השותף של ניוראלינק, החברה שכבר הצליחה להשתיל במח האנושי שבב לשליטה גופנית באמצעות המחשבה, פונה עכשיו למיזם שנשמע יותר מדי מדע בדיוני, ובחברה החדשה שלו, Science Corp, עובד על טכנולוגיות שמבקשות לא רק לשקם ראייה, אלא לשנות את ההבנה האנושית של התודעה, המוח והחיים עצמם; מהשתלת שבב ברשתית ועד חזון למיזוג תודעתי בין בני אדם: זו כבר לא מדע בדיוני, אלא תוכנית עבודה עם לוחות זמנים
מקס הודאק נראה רחוק מהדימוי של מנכ"ל בתחום מדעי המוח. הוא החל את דרכו המקצועית כשהחל לתכנת בגיל 6, ובמהלך הדרך עבר במעבדתו של מדען המח מיגל ניקולליס, עד שהגיע להיות שותפו של אילון מאסק להקמת ניוראלינק וניהולה בפועל עד 2021. שם, לדבריו, למד איך לחשוב אחרת: "הייתי מציג למאסק שתי אפשרויות מנוגדות. הוא היה מצביע מיד על אחת, והבעיה היתה פשוט נעלמת".
עם הניסיון הזה, ובעזרת שלושה בוגרי ניוראלינק נוספים, הוא הקים לפני ארבע שנים את Science Corp., חברה שמצהירה בגלוי על מטרה שאפתנית: להבין את המוח האנושי
עד כדי שינוי מושגי היסוד של תודעה, זיכרון וזהות.
700 חברות, מרוץ עולמי ופריצה הנדסית אמיתית
בעוד העולם מרוכז במהפכת ה-AI ובמלחמות הגיוס, תחום ה-BCI (ממשק מוח-מחשב) מתפתח במהירות יוצאת דופן. לפי נתוני הפורום הכלכלי העולמי, כמעט 700
חברות כבר פועלות בתחום. מיקרוסופט מובילה מחקר עצמאי, אפל חברה השנה ל-Synchron, ובסין כבר פורסמה תוכנית רשמית להגיע להובלה עולמית עד 2030.
המדע עצמו לא חדש, אומר הודאק, אך מהפכת המכשור, שכוללת מיזעור, הורדת צריכת חשמל ושיפור בטיחות ההשתלה, היא זו שמאפשרת לראשונה הפעלה אמיתית של חזון ממשק מוח-מחשב מלא.
- נויראלינק חוזה 20,000 השתלות והכנסות של מיליארד דולר עד 2031
- אילון מאסק שוב מסתבך - ניוראלינק נקנסת ב-2.5 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאמור, מיקרוסופט משקיעה מזה שבע שנים בפרויקט BCI ייעודי שמטרתו לבחון דרכים לשלב יכולות עצביות בפלטפורמות מחשוב עתידיות. החברה מפתחת כלים לא פולשניים לקריאת פעילות מוחית, בוחנת שילוב של מודלים עצביים עם AI, ומתמקדת ביישומים אפשריים לטיפול נוירולוגי ולשיפור ביצועים קוגניטיביים. מדובר בחזון שנע בין שיקום רפואי לבין דרכים חדשות לשלוט במחשבים ללא מגע.
הונאה ברשת (AI)ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב
אינסוף הונאות פיננסיות מפילות המוני אנשים בארץ ובעולם - איך מזהים הונאה, איזה פעולות צריך לעשות כדי "לצאת" מההונאה ואיך לא להיות הקורבן הבא? שיטות ההונאה הקיימות כיום וכלים להתמודד עם הונאות עתידיות
הקדמה: עידן חדש של הונאות מתוחכמות
בשנים האחרונות, עולם ההונאות הדיגיטליות והפיננסיות עבר מהפכה טכנולוגית שאין דומה לה בהיסטוריה. השילוב בין בינה מלאכותית מתקדמת, טכנולוגיות Deepfake, פסיכולוגיה מתוחכמת ומידע אישי זמין ברשת, הפך את הרמאים המודרניים ליצורים מסוכנים במיוחד. הם כבר לא פושעים חובבניים - מדובר בארגוני פשיעה בינלאומיים מתוחכמים, המעסיקים מאות עובדים, משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ומפעילים מרכזי תקשורת שלמים.
ההונאות של היום אינן מסתפקות בסכומים קטנים. מדובר בפעולות מתוכננות בקפידה שמטרתן לגזול מהקורבן את כל חסכונות חייו, תוך שימוש בלחץ פסיכולוגי עז, טכנולוגיות הזדהות מתוחכמות ותסריטים מדויקים שנבנו על בסיס מחקר עמוק של התנהגות אנושית. בעוד שבעבר ניתן היה לזהות הונאה בקלות יחסית - איות גרוע, דומיינים חשודים, או טענות לא הגיוניות - כיום ההונאות מושלמות עד כדי כך שאפילו אנשי מקצוע מנוסים, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים נופלים בפח.
הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2025 בלבד, הנזק הכלכלי העולמי מהונאות דיגיטליות הגיע לסכום מדהים של כ-500 מיליארד דולר. זהו סכום גבוה פי שניים מהנזק שנגרם ב-2023. בישראל, הנזק השנתי עומד על מיליארדי שקלים, כאשר עשרות אלפי אזרחים נופלים קורבן מדי שנה. המגמה הצפויה רק הולכת ומתעצמת: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גם שיטות ההונאה משתכללות, והגבול בין אמת לשקר הופך מטושטש יותר ויותר.
מדריך זה שמחולק לשני חלקים (בסוף החלק הזה יש הפנייה לחלק ב') נועד לספק לכם את כל הידע, הכלים והאסטרטגיות הנדרשים כדי להגן על עצמכם, אבל צריך להגיד את האמת - ההונאות נעשות מורכבות יותר, וקשות יותר לגילוי. היכולות של הפושעים עולות מדראגה באופן מרשים ומעבר להכרת השיטות והזהירות, אתם צריכים להיות חשדניים. התחכום בהונאות רק ילך ויעלה.
- ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב (חלק ב')
- הונאה של 40 מיליארד דולר - כמה שנים יקבל האחראי, דו קוון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נסקור כאן לעומק את ההונאות המתוחכמות ביותר שמוכרות עד כה, נלמד כיצד לזהות אותן בשלבים המוקדמים, ונבין מה עושה אותן כל כך מסוכנות. חשוב להבין: החשדנות והידע הוא הנשק החזק ביותר שלכם. רמאים מסתמכים על בורות, פחד ותגובות רגשיות מהירות. כשאתם מבינים את שיטות הפעולה שלהם, אתם כבר לא מטרה קלה.
