הייטק
צילום: Freepik

נתונים מפתיעים: כמה הממשלה משקיעה בחברות הייטק?

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה שישראל נמצאת במקום גבוה בקרב מדינות ה-OECD בכל הקשור לתמיכה בחברות מו"פ באמצעות הטבות מס, עם זאת, בכל הקשור למענקים והטבות ממשלתיות ישירות ישראל נותרת הרחק מאחורי המדינות המובילות

איתן גרסטנפלד | (1)

ישראל נמצאת במקום גבוה בקרב מדינות ה-OECD בכל הקשור לתמיכה בחברות מו"פ באמצעות הטבות מס, כך עולה מסקירה שמפרסם היום בנק ישראל. עם זאת, בכל הקשור למענקים והטבות ממשלתיות ישירות ישראל נותרת הרחק מאחורי המדינות המובילות.


על פי הבנק, בשנת 2022 ניתנו הטבות מס לעידוד מו"פ עסקי ל-460 חברות ישראליות בסכום כולל של 4.1 מיליארד שקל, המהווים כ-0.31% מהתוצר המקומי הגולמי של המגזר העסקי. בכך, הסתכמו ההטבות הישרות והעקיפות שניתנו על ידי הממשלה לצורך עידוד המו"פ בכ-5.8 מיליארד ש"ח (כ-0.44% מהתמ"ג במגזר העסקי).


סך ההטבות במס הכנסה לחברות מו"פ כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי של המגזר העסקי


על פי מחקר השוואתי שערכו בבנק, בשנת 2021, שיעור הטבת המס בישראל היה מהגבוהים ביותר במדינות ה-OECD ועמד על 0.23% מהתמ"ג. עם זאת, התמיכה הממשלתית הנמוכה יחסית הביאה לכך ששיעור התמיכה הממשלתית למו''פ כולל תמיכה ממשלתית ישירה (מענקים) ותמיכה ממשלתית עקיפה (הטבת מס המבוססת גם על ההכנסות ממו"פ וגם על הוצאות למו''פ), הייתה אמנם גבוהה מהממוצע אך רחוק מהצמרת. המדינות שבהן היו השיעורים הגבוהים ביותר היו בריטניה (כ-0.54% מהתמ"ג), הולנד (כ-0.47% מהתמ''ג),איסלנד (כ-0.46%), בלגייה וצרפת (כ-0.44% בכל אחת מהן).


התמיכה הממשלתית הישירה (מענקים) והעקיפה (כוללת הטבת המס המבוססת על ההכנסות ועל ההוצאות למו"פ) לעידוד המו"פ כאחוז מהתמ"ג, במדינות ה-OECD

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כלכלן 12/02/2025 13:34
    הגב לתגובה זו
    מאחר ובישראל אחוז ניכר מהרווח והיצוא מגיע מהייטק כל הטבת מס קטנה תהיה משמעותית כאחוז מהתוצר זה לא אומר שישראל נדיבה בהטבות להייטק.
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיות

דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם

הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת,  אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים

רן קידר |
נושאים בכתבה AI אינטרנט

המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות. 

עם זאת, למרות שכרגע הם אינם תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.

דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.

מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד. 

במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך, אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.