נתונים מפתיעים: כמה הממשלה משקיעה בחברות הייטק?
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה שישראל נמצאת במקום גבוה בקרב מדינות ה-OECD בכל הקשור לתמיכה בחברות מו"פ באמצעות הטבות מס, עם זאת, בכל הקשור למענקים והטבות ממשלתיות
ישירות ישראל נותרת הרחק מאחורי המדינות המובילות
ישראל נמצאת במקום גבוה בקרב מדינות ה-OECD בכל הקשור לתמיכה בחברות מו"פ באמצעות הטבות מס, כך עולה מסקירה שמפרסם היום בנק ישראל. עם זאת, בכל הקשור למענקים והטבות ממשלתיות ישירות ישראל נותרת הרחק מאחורי המדינות המובילות.
על פי הבנק, בשנת 2022 ניתנו הטבות מס לעידוד מו"פ עסקי ל-460 חברות ישראליות בסכום כולל של 4.1 מיליארד שקל, המהווים כ-0.31% מהתוצר המקומי הגולמי של המגזר העסקי. בכך, הסתכמו ההטבות הישרות והעקיפות שניתנו על ידי הממשלה לצורך עידוד המו"פ בכ-5.8 מיליארד ש"ח (כ-0.44% מהתמ"ג במגזר העסקי).
על פי מחקר השוואתי שערכו בבנק, בשנת 2021, שיעור הטבת המס בישראל היה מהגבוהים ביותר במדינות ה-OECD ועמד על 0.23% מהתמ"ג. עם זאת, התמיכה הממשלתית הנמוכה יחסית הביאה לכך ששיעור התמיכה הממשלתית למו''פ כולל
תמיכה ממשלתית ישירה (מענקים) ותמיכה ממשלתית עקיפה (הטבת מס המבוססת גם על ההכנסות ממו"פ וגם על הוצאות למו''פ), הייתה אמנם גבוהה מהממוצע אך רחוק מהצמרת. המדינות שבהן היו השיעורים הגבוהים ביותר היו בריטניה (כ-0.54% מהתמ"ג), הולנד (כ-0.47% מהתמ''ג),איסלנד (כ-0.46%),
בלגייה וצרפת (כ-0.44% בכל אחת מהן).
- 25 מיליון שקלים לקידום יזמות בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמיכה הממשלתית הישירה (מענקים) והעקיפה (כוללת הטבת המס המבוססת על ההכנסות ועל ההוצאות למו"פ) לעידוד המו"פ כאחוז מהתמ"ג, במדינות
ה-OECD
- 1.כלכלן 12/02/2025 13:34הגב לתגובה זומאחר ובישראל אחוז ניכר מהרווח והיצוא מגיע מהייטק כל הטבת מס קטנה תהיה משמעותית כאחוז מהתוצר זה לא אומר שישראל נדיבה בהטבות להייטק.
און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"
שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.
התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.
החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנס. אפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.
- מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.
ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"
שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.
ספר על החברה ומניין הרעיון?
כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.
אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.

- הארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך
- המוח שבתוך המכונה: מדוע ה-AI שלכם משנה אישיות כשעוברים לעברית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הוקמה וכמה עובדים:
הוקמה 2023 אנחנו כמעט 60 עובדים בחברה, כאשר הפיתוח יושב בתל אביב והמטה בסיאטל.
