צילום: Freepik

נתונים מפתיעים: כמה הממשלה משקיעה בחברות הייטק?

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה שישראל נמצאת במקום גבוה בקרב מדינות ה-OECD בכל הקשור לתמיכה בחברות מו"פ באמצעות הטבות מס, עם זאת, בכל הקשור למענקים והטבות ממשלתיות ישירות ישראל נותרת הרחק מאחורי המדינות המובילות

איתן גרסטנפלד | 12/02/2025 13:02 (1)

נושאים בכתבה הייטק רשות החדשנות בנק ישראל

ישראל נמצאת במקום גבוה בקרב מדינות ה-OECD בכל הקשור לתמיכה בחברות מו"פ באמצעות הטבות מס, כך עולה מסקירה שמפרסם היום בנק ישראל. עם זאת, בכל הקשור למענקים והטבות ממשלתיות ישירות ישראל נותרת הרחק מאחורי המדינות המובילות.

על פי הבנק, בשנת 2022 ניתנו הטבות מס לעידוד מו"פ עסקי ל-460 חברות ישראליות בסכום כולל של 4.1 מיליארד שקל, המהווים כ-0.31% מהתוצר המקומי הגולמי של המגזר העסקי. בכך, הסתכמו ההטבות הישרות והעקיפות שניתנו על ידי הממשלה לצורך עידוד המו"פ בכ-5.8 מיליארד ש"ח (כ-0.44% מהתמ"ג במגזר העסקי).

סך ההטבות במס הכנסה לחברות מו"פ כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי של המגזר העסקי

על פי מחקר השוואתי שערכו בבנק, בשנת 2021, שיעור הטבת המס בישראל היה מהגבוהים ביותר במדינות ה-OECD ועמד על 0.23% מהתמ"ג. עם זאת, התמיכה הממשלתית הנמוכה יחסית הביאה לכך ששיעור התמיכה הממשלתית למו''פ כולל תמיכה ממשלתית ישירה (מענקים) ותמיכה ממשלתית עקיפה (הטבת מס המבוססת גם על ההכנסות ממו"פ וגם על הוצאות למו''פ), הייתה אמנם גבוהה מהממוצע אך רחוק מהצמרת. המדינות שבהן היו השיעורים הגבוהים ביותר היו בריטניה (כ-0.54% מהתמ"ג), הולנד (כ-0.47% מהתמ''ג),איסלנד (כ-0.46%), בלגייה וצרפת (כ-0.44% בכל אחת מהן).

התמיכה הממשלתית הישירה (מענקים) והעקיפה (כוללת הטבת המס המבוססת על ההכנסות ועל ההוצאות למו"פ) לעידוד המו"פ כאחוז מהתמ"ג, במדינות ה-OECD

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
כלכלן 12/02/2025 13:34
הגב לתגובה זו
מאחר ובישראל אחוז ניכר מהרווח והיצוא מגיע מהייטק כל הטבת מס קטנה תהיה משמעותית כאחוז מהתוצר זה לא אומר שישראל נדיבה בהטבות להייטק.

ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב

סטארטאפ להכיר

"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"

שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND

הדס ברטל | 01/01/2026 12:48

נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית סייבר דליפת מידע אחסון מידע סטארט אפ

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.

ספר על החברה ומניין הרעיון?

כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.

אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.