מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?
המשקיע הבוחר להשקיע באמצעות קרנות נאמנות מניח שמנהל ההשקעות יבחר בשבילו בצורה טובה יותר ממה שהוא ישקיע בעצמו, או מחוסר ידע או מחוסר זמן. המעורבות של המשקיע מתמצת בבחירת הקרן שהוא חושב שתיתן ביצועים עודפים.
לקריאה נוספת:
לפעמים המשקיע רוצה להיות קצת יותר אקטיבי, ולא לבחור רק את מנהל הקרן אלא גם להחליט באיזה ענף להתמקד. כאן נכנסות לתמונה הקטגוריה "מניות לפי ענפים". הקרנות הללו מציעות למשקיע להתמקד בענף מסוים, ולהשאיר למנהל הקרן לבחור את המניות הספציפיות בתוך אותו ענף. בדומה לסוגים אחרים של קרנות נאמנות, ההנחה היא שמנהל הקרן ישיג תשואה טובה יותר מתשואת המדד של אותו ענף - משימה לא קלה בכלל. לפני מספר שבועות גילינו שבניגוד למקובל בדרך כלל, הקרנות בישראל אכן מצליחות להכות את מדד היחוס, הן בקרנות בקטגוריה של ת"א 125 והן במדדי אג"ח. האם גם קרנות המניות לפי ענפים מצליחות יותר טוב מהמדדים? בדקנו, והנה התוצאות.
בישראל מגוון הקרנות "לפי ענפים" מוגבל יחסית. הקטגוריה כולה, של כל הענפים השונים, מכילה סך הכל 19 קרנות. נראה לפעמים שהבורסה הישראלית מורכבת מבנקים, נדל"ן, אנרגיה וטכנולוגיה. לא פלא, אם כן, שכל 19 הקרנות הללו מרוכזות פחות או יותר בתחומים האלו. לא מעט מהקרנות הללו הן זעירות, עם מיליוני שקלים בודדים, מה שמשקף את חוסר העניין הכללי בקרנות מן הסוג הזה. ייתכן, שהסיבה לכך היא בביצועים הלא מרשימים של רוב הקרנות הללו.
9 מתוך הקרנות לפי ענפים מתרכזות בענף הנדל"ן (6 קרנות), או בענף הנדל"ן עם שילוב של ענף נוסף (3 קרנות נוספות). נתחיל אם כן ב-6 הקרנות של ענף הנדל"ן.
קרנות נדל"ן
קרנות הנאמנות בענף הנדל"ן מגדירות שני מדדים כמדדי הייחוס. 4 מנסות להכות את מדד נדל"ן ובינוי, ו-2 נוספות את מדד ת"א נדל"ן. המדדים הללו כמעט זהים וכוללים גם מניות נדל"ן מניב וגם חברות בניה. נדלן ובינוי רחב יותר וכולל גם המירים, סך הכל 130 ניירות ערך, בעוד מדד ת"א נדל"ן כולל רק מניות, סך הכל 86 ניירות ערך כיום.- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
- “הריבית חונקת את הענף. תן תקווה”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הדימיון בין המדדים נציין שיש פער לא זניח בביצועים ביניהם, במיוחד בטווח הארוך. בקרנות עצמן לא מצאנו הבדל מובהק בין אלו העוקבות אחר המדד הרחב יותר, נדלן ובינוי, לבין אלו העוקבות אחר המדד הממוקד יותר, ת"א נדלן.
ככלל כל הקרנות מפגרות אחר המדד מתחילת השנה, אך רובן מנצחות את המדדים בטווח הזמן של 3 שנים. בטווח הזמן של 5 שנים רק קרן אחת עם ביצועים טובים יותר מהמדד (מור נדל"ן).
קשה להצביע על מנצחת ברורה בין הקרנות. נראה שהעקבית ביותר לטובה היא מור נדל"ן שעקפה את מדד הייחוס ב-3 וב-5 שנים ולא רחוקה בביצועים מתחילת השנה. כאמור, בטווח הזמן של 5 שנים היא הטובה ביותר בפער משמעותי.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
הקרן שמסתמנת כפחות מוצלחת היא גם היקרה ביותר, זו של אנליסט. בטווח הזמן של 5 שנים היא הרבה אחרי כל הקרנות האחרות, וגם מתחת למדדים. כך גם בטווח הזמן של 3 שנים. מתחילת השנה היא בין האחרונות, ורק מגדל נדל"ן עם תוצאות גרועות יותר.
פיננסים
הענף השני שמרכז כמה קרנות ישראליות הוא הפיננסים, עם סך הכל 4 קרנות, 3 מתוכן מתמודדות עם מדד הבנקים 5 ואחת נוספת בענף האשראי החוץ בנקאי.
בנקים
ישנן 3 קרנות נאמנות שמדד הייחוס שלהן הוא בנקים 5 שמורכב מ-5 הבנקים הגדולים. אחת מהקרנות הללו פועלת זמן קצר בלבד ואין עדיין נתונים בעלי משמעותי ביחס לפעילותה.
כשמרחב ההשקעות הוא 5 מניות נראה שהיכולת של המנהלים מוגבלת מדי, ובכל זאת נמצאו פערים משמעותיים בשתי הקרנות שפועלות לאורך זמן:
ראשית נציין שתשואת מדד הבנקים 5 מרשימה למדי בכל טווחי הזמן שנבדקו. היא בולטת לטובה בטווח הזמן של 3 שנים, הכולל את שנת 2022 הגרועה, שהשפיעה כל כך על מדדים אחרים עד כדי כך שהתשואה הכוללת היא שלילית. הבנקים הניבו 50% בתקופת הזמן הזו. נראה שכמעט תמיד אפשר אפשר פשוט להיצמד למדד הבנקים הגדולים, וברוב המקרים ככל הנראה התוצאות תהיינה חיוביות.
אבל מי שמנסה להצליח יותר טוב מהמדד הזה יתקשה. למעשה שתי הקרנות לא הצליחו להביס את המדד באף אחד מטווחי הזמן שנבדקו. נציין לטובה את דמי הניהול הנמוכים יחסית בקטגוריה.
מימון ואשראי חוץ בנק
קרן נוספת מענף הפיננסים מתמקדת בענף המימון והאשראי החוץ בנקאי. מדד הייחוס הרשמי של הקרן הוא ביטוח ופיננסים, אך במקרה זה לא נראה שהמדד אכן משקף את פעילות הקרן שמתמקדת בסגמנט מאד מסוים בתוך הסקטור.
אז עבור מי שהחליט שדווקא מימון ואשראי חוץ בנקאי זה התחום בו הוא רוצה להשקיע יש רק אופציה אחת בשוק הקרנות הישראלי, הקרן הזעירה שמציעה איילון ומתמקדת בתחום המימון והאשראי החוץ בנקאי. באופן כללי נראה שההחלטה להשקיע בתחום הזה בשנה האחרונה הייתה החלטה מאד מוצלחת שהניבה עשרות אחוזים. בטווח הזמן של שלוש שנים התשואה פחות מרשימה.
אנרגיה
שתי קרנות פועלות בשוק האנרגיה המסורתי, וקרן נוספת בתחום האנרגיה הירוקה.
נפט וגז
השנים האחרונות היו נפלאות למניות האנרגיה המסורתית והדבר בא לידי ביטוי בשני מדדי הייחוס של הקרנות הפועלות בתחום, "חיפושי גז ונפט מניות והמירים" הכללי יותר, ו"תל אביב נפט וגז" הממוקד יותר. בשני המקרים מדובר בתשואה תלת ספרתית בטווח הזמן של שלוש שנים. תל אביב נפט וגז הוא המוצלח יותר מבין השניים, עם תשואה תלת ספרתית גם בטווח הזמן של 5 שנים, ותשואה עודפת בשאר טווחי הזמן.
גם פה מי שלא הסתפק בתשואה המרשימה של המדדים וניסה להשיג מעט יותר עם הקרנות המאד יקרות של מיטב וקסם אקטיב נחל אכזבה על פי רוב. הקרנות, מהיקרות בשוק ההון הישראלי, גובות מעל 2% לשנה, ובטווח הזמן של שלוש שנים מפגרות אחרי המדדים בפער של בין 11% במקרה של מיטב למעל 60% במקרה של קסם אקטיב. הקרן של מיטב עקפה את מדד הייחוס בטווח הזמן של 5 שנים. הקרן של קסם אקטיב גם זה לא.
אנרגיה ירוקה
לעומת מניות האנרגיה המסורתית, תחום האנרגיה הירוקה הצליח פחות שנים האחרונות. יש קרן נאמנות אחת בתל אביב המשקיעה בתחום הזה. מדד הייחוס הרשמי הוא מדד הקלינטק, אך גם במקרה זה לא המדד לא לגמרי משקף את תחום הפעילות של הקרן שכן הוא מקיף יותר וכולל תחומים אחרים.
כפי שניתן לראות בטבלה, משקיעי הקרן כמו גם משקיעי הקלינטק באופן כללי ספגו הפסדים משמעותייים בשנים האחרונות, אם כי בשנה האחרונה נרשמת התאוששות מסוימת. מכל מקום גם מתחילת השנה תשואת הקרן מאכזבת למדי לנוכח התשואות הנאות שהיה ניתן להשיג בתחום אחרים בבורסה הישראלית. מכל מקום מדובר בקרן זעירה ונראה שגם התחום הזה לא מושך הרבה תשומת לב בקרב המשקיעים הישראליים.
טכנולוגיה
למרות שישראל נתפסת כמעצמת טכנולוגיה, רוב חברות הטכנולוגיה המובילות נסחרות גם, ולעיתים קרובות רק, מעבר לים. ישנם אף מדדים בחול העוקבים אחר מניות הטכנולוגיה הישראלית. מי שבכל זאת רוצה להיחשף להיי טק הישראלי דרך קרנות נאמנות ישראליות יוכל לבחור רק באפשרות אחת.
גם פה המדדים לא הניבו תשואות מרשימות. במקרה זה הקרן הקטנה איילון טכנולוגיה דווקא מציגה תשואות טובות יותר מתשואת המדד, גם מתחילת השנה וגם בשלוש השנים האחרונות.
מעורבות וללא מדד מסוים
כאמור, ישנן שתי קרנות שמשלבות כמה תחומים, כולן קשורות גם לנדל"ן.הראל מניות פיננסים ונדל"ן חשופה למדד ת"א פיננסים ב-80% ולמדד ת"א נדלן ב-20%, כך שהיא בעיקר שייכת לענף הפיננסים.
מיטב נדל"ן – תשתיות עם 50% חשיפה לענף הנדל"ן ובינוי, 35% נוספים לתשתיות וארגיה ו-15% הנותרים חשופים למדד ת"א נפט וגז.
להראל קרן עם חשיפה מעורבת נוספת המכונה "הראל תשתיות ישראל". במקרה זה החלוקה היא בין נפט גז (50%), תשתיות אנרגיה (35%) ובניה (15%).
בנוסף, ישנן קרנות ענפיות ללא מדד ייחוס הקשור לקרן, והן מוגדרות ביחס לת"א 125. בקטגוריה זו כלולות שתי קרנות נוספות שמגדירות עצמן כמשקיעות בתשתיות, ועוד קרן אחת שמוגדרת כקרן תעשיות.
- 2.להתרחק מהשווקים שלנו גם ארהב מסוכנת לא נוגע (ל"ת)שולי 18/11/2024 12:47הגב לתגובה זו
- 1.ירון 18/11/2024 12:47הגב לתגובה זוולהתרחק מתא 35
- ארז 18/11/2024 20:37הגב לתגובה זוהמדדים בארץ עוד לא הדביקו את הפער מול חו"ל.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
