קארל אייקן
צילום: פייסבוק
הכירו את הגורו

"פושט התאגידים" - הכירו את המיליארדר קארל אייקן

משקיעים מעדיפים לא לבזבז את הזמן שלהם בהתעסקות עם דירקטוריונים של החברות בהם הם משקיעים, קארל אייקן הוא ההפך הגמור ויש אפילו מושג שנקרא על שמו
מתן קובי | (2)

קארל סליאן אייקן בן ה-86 מחזיק כיום בהון של 18 מיליארד דולר. אייקן, ילד יחיד למשפחה יהודית בקווינס ניו יורק סיים את לימודיו באוניברסיטת פרינסטון. לאחר הלימודים ובעקבות לחץ מצד אימו החל ללמוד רפואה באוניברסיטת ניו יורק. אחרי שנתיים בהן סבל מהלימודים פרש מהאוניברסיטה והתגייס לצבא.

אייקן החל את דרכו בתור סוכן מניות בשנת 1961 כאשר עבד עבור חברות שונות ובשנת 1968 פתח את החברה שלו עם 150 אלף דולר מכספו בנוסף להלוואה של 400 אלף דולר מהדוד שלו. בעזרת הכספים שגייס השיג לחברה שלו מושב בבורסה בוול סטריט. בזמן עיסוקו בשוק המניות, התעניין אייקן בסיכוני ארביטראז' - רכישה של מניה של חברה לפני שחברה גדולה יותר קונה אותה ומעלה את המחיר למעלה.

 

איך לייצר בעצמך אפסייד 

ההישג הראשון של אייקן היה כשהחל לייצר השתלטויות בחברות בעצמו. בשנת 1978 התמנה לחלק מדירקטוריון של חברת לייצור כיריים למטבח בשם Tappan והוביל לכך שחברה שוודית תרכוש את החברה, מה שהכניס לו אישית סכום נאה של כ-3 מיליון דולר. מאז ידוע אייקן בהשתלטויות שלו על חברות ובכך שהוא "סוחט" את החברות לקנות את המניות שלו בחזרה בפרמיה. האיום למקרה שלא יעשו זאת היה שהוא ישתלט על החברה לגמרי.

בשנות השמונים אייקן אכן ביצע השתלטות כזו כאשר בשנת 1986 הפך ליושב ראש של חברת התעופה TWA של האוורד יוז. לאחר שהתמנה ליו"ר הפך את החברה לפרטית על ידי תהליך ביי-בק אגרסיבי בסך של 650 מיליון דולר. בסוף התהליך החברה נותרה בחובות קשים של 540 מיליון דולר בזמן שאייקן החזיר לעצמו את ההשקעה המקורית שהשקיע בחברה וזו נאלצה לפשוט את הרגל בשנת 1992, אייקן עזב את החברה שנה לאחר מכן. 

לקנות את מה שאף אחד לא רוצה 

אייקן מאמין ברכישה של חברות עם מכפילי רווח נמוכים או עם יחס מאזן גדול יותר מזה שהשווי שוק מתמחר לחברה. לאחר הזיהוי אייקן רוכש באגרסיביות פוזיציה באותן החברות ומוביל אותן לשתי אופציות - שינוי מהותי בדירקטוריון או מכירה של נכסי החברה בכדי להכניס עוד כסף לבעלי המניות. אייקן מאמין בכך שחברות קודם כל מחויבות לבעלי המניות שלהן, מה שלטענתו לא תמיד קורה ובא לידי ביטוי בשכר המוגזם של מנכ"לי חברות כיום - בזבוז מוחלט של כסף אשר שייך לבעלי המניות.

אחת הפעמים בהן ביצע אייקן את הטקטיקה שלו אל מול דירקטוריון החברה הייתה כאשר הכריח את חברת USX, צאצאית של חברת המתכת הענקית של אנדרו קרנגי, לשנות את ייעודה מיצרנית מתכות. אייקן הוביל את החברה להתמקד בעסקי הנפט והדלקים ולאחר שהכניס לחברה את עסקים אלו, העלה את שווי המניה ביותר מ-30%.

תופעת התרוממות אייקן  

לנוכח הפעולות המוצלחות של המשקיע לאורך השנים בניסיונותיו לגרום בצורה אגרסיבית להעלות את הערך עבור בעלי המניות, הוטבע המונח "התרוממות אייקן". מרוב ההצלחה שלו בעבר, כאשר השוק רק שמע כי אכן הצליח אייקן לרכוש אחוז מסוים מחברה, השוק היה מגיב בחיוב ושולח את המניה של אותה החברה לעליות - התרוממות.

קיראו עוד ב"גלובל"

אותו הדבר קרה בשנת 2012 כאשר שם על הכוונת שלו את חברת  NETFLIX . אייקן הגיע ל-10% ממניות החברה בדיוק כאשר הגיעה לנמוך שנתי ואז היא התרוממה ב-14%. כאשר אייקן יצא מהפוזיציה בשנת 2015 הוא הרוויח קרוב ל-2 מיליארד דור על השקעה ראשונית של 321 מיליון דולר.

מה עשה בשנים האחרונות? 

עוד לפני הבחירות בארצות הברית ב-2016 אייקן היה ידוע בתור חבר ותומך של דונאלד טראמפ. במהלך הבחירות אייקן תמך בטראמפ באדיקות ולאחרי שניצח הוא מונה ליועץ מיוחד במטרה שיעזור לקדם רפורמה רגולטיבית במדינה. באוגוסט 2017 וויתר אייקן על תפקידו לאחר שעלו טענות לניגוד עניינים ואכן לאחר שעזב את התפקיד פורסם מאמר הטוען כי הוא דחף לשינויים רגולטוריים שהיו אמורים להטיב עם השקעותיו - אייקן הכחיש את הטענות.

באמצע שנת 2021 פורסם מחקר של אתר התחקירים פרופבליקה שהצביע על כך שמרבית מהאנשים העשירים ביותר בארצות הברית ממשיכים להתעשר מבלי לשלם על כך מס.  אייקן היה אחד השמות שעלו בתחקיר, כאשר נטען כי הצליח להתחמק מתשלום מס "אמת" במשך שנתיים. בין השמות עלו גם מייסד אמזון ג'ף בזוס, מייסד טסלה אילון מאסק, המשקיע המפורסם וורן באפט ואיש העסקים מייקל בלומברג.

כמה שבועות לפני פרסום התחקיר של פרופביליקה הודיע אייקן כי הוא בוחן השקעה של 1.5 מיליארד דולר בשוק הקריפטו. אייקן ציין שנכסי הקריפטו הם "כאן כדי להישאר בצורה כזו או אחרת", כאשר בעבר דווקא השתלח בכל השוק ומה שעומד מאחוריו. באותה התקופה ה-  BITCOIN 0.29% עוד לא הגיע בכלל אל השיא שלו אשר נרשם בחודש נובמבר, כחצי שנה מאוחר יותר.

בחודש מרץ אמר אייקן בראיון כי הוא רואה סיכוי גדול למיתון בארצות הברית או אפילו גרוע מכך. אייקן מאמין כי הפד' לא יצליח להגיע "לנחיתה רכה" מה שיוביל את הכלכלה האמריקאית לפגיעה חמורה. 

ציטוטים מעניינים

"בחיים ובעסקים יש שני חטאים. החטא הראשון הוא לפעול במהירות וללא מחשבה, החטא השני הוא לא לפעול בכלל"

"יש אנשים שמתעשרים מלחקור בינה מלאכותית, אני עושה כסף מלחקור טיפשות"

"מנכ"לים מקבלים כסף כדי לעשות עבודה זוועתית. אם המערכת לא הייתה כל כך דפוקה, אנשים כמוני לא היו מצליחים לעשות כמויות כאלו של כסף"

"אסור לבלבל מזל עם יכולת כשאנחנו מעריכים אחרים, בעיקר כשאנחנו מעריכים את עצמנו"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד 21/09/2022 07:56
    הגב לתגובה זו
    הכינוי הוא אקטיביסט
  • 1.
    נהג 21/09/2022 04:00
    הגב לתגובה זו
    והוא ענה לו: אני יודע אבא.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.