קידוח גז אנרגיה
צילום: Istock

בקרן העושר יש 1.9 מיליארד שקל, אבל התחזית של המדינה לא משתפרת

פרופ' ששינסיקי אמר שהכסף ייכנס הרבה יותר מוקדם, ובכל זאת עדיף מאוחר מאשר אף פעם
עומר רוסו | (11)

בעיכוב של שנים, החלה בחודש יוני את פעילותה "קרן העושר" - הכסף שהציבור מקבל כתוצאה ממתווה הגז. אז היו בה 1.14 מיליארד שקל, וכעת לאחר 3 חודשים יש בה 1.88 מיליארד שקל "היטלים חלוטים" - כלומר כסף בפועל שנגבה כמס מחברות הגז (ונוספות כמו איי.סי.אל על האשלג), לאחר הרווחים שייצרו. סך הכסף, כולל הכסף שנמצא בינתיים 'על הנייר' ומחכה לדוחות הכספיים הבאים של החברות (כספים שאינם חלוטים) עומד על 3.84 מיליארד שקל. מדובר בכספים שנגבו כמקדמות או כניכוי במקור במהלך השנה אך גבייתם אינה סופית.

הזינוק בכסף שהצטבר נובע בעיקר בזכות עליית מחירי הגז בעולם - שהזניק את הרווחים של החברות ואיפשר לכסף להגיע מוקדם יותר. אבל הכסף היה יכול להגיע הרבה קודם, אילולא עודף הרגולציה בישראל, ותודה באמת לפרופ' ששינסקי

מהי קרן העושר? קרן העושר היא 'קופה נפרדת' שאינה נחשבת כחלק מתקציב המדינה, כדי שהכסף לא 'ייבלע' בתקציב המדינה. על פי הגדרת הקרן "מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מהיטל על רווחים ממשאבי טבע בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאתם ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות הבאים".

מדובר על הכנסה נוספת ממס, מעבר למס ההכנסה הרגיל על החברות, אשר משולמים ע"י בעלי זכות נפט ובעלי זכות לניצול משאב טבע.

 

משנת 2011 ועד 2020 התקבלו 486 מיליון שקל, בשנת 2014 לא התקבל תשלום כלל, וכך גם בשנים 2016 ו-2017. בשנת 2021 נגבו כאמור 779 מיליון שקל שייכנסו בהמשך ככספים חלוטים.


ברשות המסים צופים כי עד שנת 2030 יתקבלו עוד כ-8-10 מיליארד שקלים, כאשר החל משנת 2026 צפויים להתקבל בקרן בכל שנה יותר ממיליארד שקלים. מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו צופה כי יתקבלו הרבה יותר - ואמר לאחרונה בכנסת כי עד 2030 ייכנסו לקרן 33 מיליארד שקל רק ממאגרי תמר ולוויתן.

 
בתחזית ארוכת טווח צופה רשות המסים כי המדינה תקבל עד 2065 בין 44 ל-53 מיליארד דולר.
 
בישראל קיימים שלושה מאגרי גז טבעי: מאגר כריש ותנין שחברת אנרג'יאן תחל להפיק ממנו גז בשבועות הקרובים, וכן מאגר תמר שניו-מד אנרג'י (דלק קידוחים), שמוחזקת ע"י קבוצת דלק דלק קבוצה 1.65%  של יצחק תשובה מכרה בו את חלקה (22%) לחברת מובאדלה פטרוליום מאבו דאבי. ומאגר לויתן שמוחזק ע"י שברון,  ניו-מד אנרג יהש 1.36% (לשעבר דלק קידוחים) ושותפות רציו יהש 1.44%

והנה הצפי המעודכן של המדינה להכנסות בקרן העושר - ללא שיפור:

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אמנון 07/12/2022 16:11
    הגב לתגובה זו
    אם אני הייתי יודע מי מנהל את הכסף אולי הייתי מבקש שישקיע אצלי!צריך לפקח על ההשקעות של הכספים האלה!לא חסרים גנבים במדינה!!!
  • 6.
    ג'ק 25/11/2022 15:22
    הגב לתגובה זו
    יש לנו ארץ נהדרת . אין לנו מנהיגות . אין מנהיגים . יש עסקנים עלובי נפש שכל מה שמניע אותם זה האינטרסים האישיים : כסף כוח וכבוד . חבורת מגעילים .
  • 5.
    גולגפינגר 17/09/2022 13:08
    הגב לתגובה זו
    בדומה לקק"ל שגם היא מחזיקה במשאב לאומי - קרקעות - הפוליטיקאים ינתבו את העושר הזה לצרכיהם.
  • 4.
    אבל בישראל כמו בישראל הכסף יעלם בנבכי הפוליטיקה המ 13/09/2022 22:19
    הגב לתגובה זו
    אבל בישראל כמו בישראל הכסף יעלם בנבכי הפוליטיקה המסואבת והאזרחים יראו ממנה כלום ושום דבר
  • 3.
    אנונימי 12/09/2022 14:07
    הגב לתגובה זו
    אתם בכלל מבינים כמה זמן נשרף.פשוט בושה ולכן אני אומר לכם לא יקדחו פה יותר לא ימצאו יותר גז.מה שיש זה מה שיהיה.אף אחד לא יקח את הסיכון אחרי הפרסה שהייתה פה.תודות לכת הירוקה השמאל האנרכיסטי.אני לא הייתי מסכן חצי שקל בקידוחים חדשים ואני מאמין שגם אף חברה רצינית לא תקדח פה יותר.הנזק נעשה והוא בלתי הפיך.מזל שיש לוויתן
  • אתה כל כך צודק את הכסף הזה גנבו מהמשקיעים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 12/09/2022 15:22
    הגב לתגובה זו
  • דרור 25/11/2022 15:29
    אם היה הדבר תלוי בקומוניסטית שךי יחימוביץ היינו מהלכים במדבר על גמלים .
  • ישאבו גם מתנין (ל"ת)
    חנן 12/09/2022 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בסדר הבנו יש קרן עושר האם נזכה לטעום מאותה קרן עוד בחיי (ל"ת)
    פג 12/09/2022 13:06
    הגב לתגובה זו
  • כמה מיליונים השקעת בחיפושים שאתה מבקש עליהם תמלוגים? (ל"ת)
    שאל את חארין אלהרר 13/09/2022 09:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ב 12/09/2022 12:17
    הגב לתגובה זו
    עבור איילת הדלפונית
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)

הנפט בדרך לשבוע השלילי ביותר מזה חודשים

שילוב של הגדלת ההיצע מצד סעודיה ושותפותיה, חידוש היצוא הכורדי בהובלת ארה״ב ותחזיות לעודפי היצע ומלאים ברבעון הקרוב, דוחפים את מחירי הנפט לירידות חדות והשבוע השלילי ביותר מאז יוני

תמיר חכמוף |

מחירי הנפט בדרכם לסגור שבוע שלילי במיוחד, כשהחוזים על WTI נעים סביב 61 דולר לחבית לאחר שכבר גלשו מוקדם יותר לרמות שפל של כארבעה חודשים. ברקע הירידות, דיווח על שריפה גדולה במתקן של שברון Chevron Corp. -0.76%  בלוס אנג'לס הוביל היום לעלייה קלה במחיר, אך האירוע הוגדר תחת שליטה וללא השפעה מהותית על התפוקה. בברנט המחיר נותר בסביבות 65 דולר לחבית, רמה המשקפת את אחד השבועות השליליים ביותר מאז הקיץ.

הגדלת התפוקה

הגורם המרכזי ללחץ על המחירים הוא מהלך של קרטל הנפט OPEC+, שמטרתו להחזיר לשוק קיבולת שהוקפאה מאז 2023. על פי סקר יצרנים, תפוקת קרטל המדינות עלתה בספטמבר ב-400 אלף חביות ליום לרמה של 29.05 מיליון חביות. סעודיה הובילה את המגמה עם תוספת של 320 אלף חביות ביום והגיעה לכ-10 מיליון חביות, בהתאם למכסה שלה. בכך הושלם השלב הראשון בהחזרת 2.2 מיליון חביות שהוסרו מהשוק בעבר, והקבוצה כבר פועלת לפתוח שכבת תפוקה נוספת של עד 1.65 מיליון חביות ביום. בקרוב יתכנסו המדינות החברות ב-OPEC+ כדי לדון בהמשך התוכנית והיתכנות הגדלה נוספת כבר בחודש נובמבר.

במקביל, חזרה לאחרונה לשוק גם אספקה מצפון עיראק, כאשר יצוא הנפט מאזור כורדיסטן דרך הצינור לטורקיה חודש לאחר יותר משנתיים של קיפאון, בעקבות הסכם שגובש בתמיכת הממשל הקודם בארה"ב. בשלב ראשון זורמות בין 180-230 אלף חביות ביום, עם פוטנציאל עלייה בהמשך אם יוסרו חסמים טכניים ופוליטיים. הממשל הנוכחי אותת כי יפעל לשמר את ההסדר ולהפוך אותו לארוך טווח, כאשר הירידה במחירי הנפט תורמת לירידה במחירים עבור הספקיות השונות, אך לא צפוי להשפיע על מחירי הדלקים שם כאשר ישנם מכסים על יבוא נפט מחוץ לארה"ב.

הביקוש נחלש

מעבר לגידול בהיצע, גם הביקוש נחלש. בארה״ב נרשמה בשבועות האחרונים עלייה במלאי הנפט הגולמי ובמלאי התזקיקים, סימן לכך שביקוש הדלקים המקומי נחלש לקראת סוף עונת הקיץ שמלווה בנסיעה מרובה, וחשש שהכלכלה האמריקאית מתקררת. הנתונים האחרונים ממחלקת האנרגיה הצביעו על גידול של מיליוני חביות במלאים, במקביל להאטה בקצב השאיבה מבתי הזיקוק ולירידה מסוימת בצריכת הבנזין והסולר.

באסיה ובעיקר בסין, המנוע המרכזי של צריכת אנרגיה עולמית, סקרי מנהלי הרכש והייצור מצביעים על ירידה בהזמנות חדשות ועל קצב התרחבות נמוך מהצפוי בסין, וגם ביפן ודרום קוריאה, מה שמפחית את הציפיות לגידול בצריכת נפט גולמי. כל אלו מחזקים את התחזית של הסוכנות לאנרגיה של ארה״ב (EIA), שמעריכה ממוצע מחירים של כ-59 דולר לחבית ברבעון הרביעי ומזהירה מפני עודף היצע ב-2026, אם קצב הפקת הנפט וההחזרות של OPEC יימשכו במלואן ללא התאמות בצד ההפקה או גידול משמעותי בביקוש.

נפט (גרוק)נפט (גרוק)

קרטל הנפט אופ"ק+ מתקרב להסכם על העלאת התפוקה

חברות אופ"ק+ צפויות לאשרר גידול תפוקה של 137 אלף חביות ליום בנובמבר, במהלך שנועד לשחזר נתח שוק אך עלול להעמיק את הלחץ על מחירי הנפט, שכבר נסחרים בשפל של ארבעה חודשים

תמיר חכמוף |

המדינות החברות בקרטל הנפט אופ"ק+ קרובות לגיבוש החלטה על העלאה נוספת ומתונה של מכסות הנפט בנובמבר, כך לפי דיווחים של גורמים בארגון. מדובר בהמשך ישיר לתוספת התפוקה שנקבעה לחודש אוקטובר, העומד על 137 אלף חביות ביום, כחלק מהמהלך האסטרטגי של ערב הסעודית ובעלות בריתה להחזיר לעצמן נתח שוק על רקע התחרות מול מפיקי נפט אחרים, ובראשם ארה"ב.

על הנושא ברחבנו כבר בשישי כאן - הנפט בדרך לשבוע השלילי ביותר מזה חודשים

מחירי הנפט סגרו שבוע שלילי במיוחד, כשהחוזים על WTI נעים מתחת ל-61 דולר לחבית, רמות שפל של כארבעה חודשים. בברנט המחיר נותר בסביבות 64 דולר לחבית, רמה המשקפת את אחד השבועות השליליים ביותר מאז הקיץ.

למרות שהמחירים נותרו יציבים יחסית עד כה מול העלאות התפוקה, כעת מופיעים סימנים לשינוי מגמה, כאשר מלאי נפט מהמזרח התיכון שלא נמכרו מצטברים, ועקומת החוזים העתידיים מצביעה על חולשה בטווח הקצר. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) צופה שהמלאים יגדלו במהירות ברבעון הנוכחי ושב-2026 ייווצר עודף שיא, כאשר הביקוש העולמי יתקרר וההיצע מאמריקה יגדל.

ערב הסעודית, שנשאה בחלק הגדול ביותר של קיצוצי התפוקה שכעת מסתיימים, הובילה את השינוי האסטרטגי להגדיל תפוקה במטרה להחזיר נתח שוק. ההחלטה הנוכחית מתקבלת גם לקראת ביקור של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בוושינגטון בחודש הבא, שם צפוי להיפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שקרא שוב ושוב להורדת מחירי הנפט.