קידוח גז אנרגיה
צילום: Istock

בקרן העושר יש 1.9 מיליארד שקל, אבל התחזית של המדינה לא משתפרת

פרופ' ששינסיקי אמר שהכסף ייכנס הרבה יותר מוקדם, ובכל זאת עדיף מאוחר מאשר אף פעם
עומר רוסו | (11)

בעיכוב של שנים, החלה בחודש יוני את פעילותה "קרן העושר" - הכסף שהציבור מקבל כתוצאה ממתווה הגז. אז היו בה 1.14 מיליארד שקל, וכעת לאחר 3 חודשים יש בה 1.88 מיליארד שקל "היטלים חלוטים" - כלומר כסף בפועל שנגבה כמס מחברות הגז (ונוספות כמו איי.סי.אל על האשלג), לאחר הרווחים שייצרו. סך הכסף, כולל הכסף שנמצא בינתיים 'על הנייר' ומחכה לדוחות הכספיים הבאים של החברות (כספים שאינם חלוטים) עומד על 3.84 מיליארד שקל. מדובר בכספים שנגבו כמקדמות או כניכוי במקור במהלך השנה אך גבייתם אינה סופית.

הזינוק בכסף שהצטבר נובע בעיקר בזכות עליית מחירי הגז בעולם - שהזניק את הרווחים של החברות ואיפשר לכסף להגיע מוקדם יותר. אבל הכסף היה יכול להגיע הרבה קודם, אילולא עודף הרגולציה בישראל, ותודה באמת לפרופ' ששינסקי

מהי קרן העושר? קרן העושר היא 'קופה נפרדת' שאינה נחשבת כחלק מתקציב המדינה, כדי שהכסף לא 'ייבלע' בתקציב המדינה. על פי הגדרת הקרן "מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מהיטל על רווחים ממשאבי טבע בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאתם ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות הבאים".

מדובר על הכנסה נוספת ממס, מעבר למס ההכנסה הרגיל על החברות, אשר משולמים ע"י בעלי זכות נפט ובעלי זכות לניצול משאב טבע.

 

משנת 2011 ועד 2020 התקבלו 486 מיליון שקל, בשנת 2014 לא התקבל תשלום כלל, וכך גם בשנים 2016 ו-2017. בשנת 2021 נגבו כאמור 779 מיליון שקל שייכנסו בהמשך ככספים חלוטים.


ברשות המסים צופים כי עד שנת 2030 יתקבלו עוד כ-8-10 מיליארד שקלים, כאשר החל משנת 2026 צפויים להתקבל בקרן בכל שנה יותר ממיליארד שקלים. מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו צופה כי יתקבלו הרבה יותר - ואמר לאחרונה בכנסת כי עד 2030 ייכנסו לקרן 33 מיליארד שקל רק ממאגרי תמר ולוויתן.

 
בתחזית ארוכת טווח צופה רשות המסים כי המדינה תקבל עד 2065 בין 44 ל-53 מיליארד דולר.
 
בישראל קיימים שלושה מאגרי גז טבעי: מאגר כריש ותנין שחברת אנרג'יאן תחל להפיק ממנו גז בשבועות הקרובים, וכן מאגר תמר שניו-מד אנרג'י (דלק קידוחים), שמוחזקת ע"י קבוצת דלק דלק קבוצה 0.42%  של יצחק תשובה מכרה בו את חלקה (22%) לחברת מובאדלה פטרוליום מאבו דאבי. ומאגר לויתן שמוחזק ע"י שברון,  ניו-מד אנרג יהש 0.24% (לשעבר דלק קידוחים) ושותפות רציו יהש -0.73%

והנה הצפי המעודכן של המדינה להכנסות בקרן העושר - ללא שיפור:

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אמנון 07/12/2022 16:11
    הגב לתגובה זו
    אם אני הייתי יודע מי מנהל את הכסף אולי הייתי מבקש שישקיע אצלי!צריך לפקח על ההשקעות של הכספים האלה!לא חסרים גנבים במדינה!!!
  • 6.
    ג'ק 25/11/2022 15:22
    הגב לתגובה זו
    יש לנו ארץ נהדרת . אין לנו מנהיגות . אין מנהיגים . יש עסקנים עלובי נפש שכל מה שמניע אותם זה האינטרסים האישיים : כסף כוח וכבוד . חבורת מגעילים .
  • 5.
    גולגפינגר 17/09/2022 13:08
    הגב לתגובה זו
    בדומה לקק"ל שגם היא מחזיקה במשאב לאומי - קרקעות - הפוליטיקאים ינתבו את העושר הזה לצרכיהם.
  • 4.
    אבל בישראל כמו בישראל הכסף יעלם בנבכי הפוליטיקה המ 13/09/2022 22:19
    הגב לתגובה זו
    אבל בישראל כמו בישראל הכסף יעלם בנבכי הפוליטיקה המסואבת והאזרחים יראו ממנה כלום ושום דבר
  • 3.
    אנונימי 12/09/2022 14:07
    הגב לתגובה זו
    אתם בכלל מבינים כמה זמן נשרף.פשוט בושה ולכן אני אומר לכם לא יקדחו פה יותר לא ימצאו יותר גז.מה שיש זה מה שיהיה.אף אחד לא יקח את הסיכון אחרי הפרסה שהייתה פה.תודות לכת הירוקה השמאל האנרכיסטי.אני לא הייתי מסכן חצי שקל בקידוחים חדשים ואני מאמין שגם אף חברה רצינית לא תקדח פה יותר.הנזק נעשה והוא בלתי הפיך.מזל שיש לוויתן
  • אתה כל כך צודק את הכסף הזה גנבו מהמשקיעים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 12/09/2022 15:22
    הגב לתגובה זו
  • דרור 25/11/2022 15:29
    אם היה הדבר תלוי בקומוניסטית שךי יחימוביץ היינו מהלכים במדבר על גמלים .
  • ישאבו גם מתנין (ל"ת)
    חנן 12/09/2022 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בסדר הבנו יש קרן עושר האם נזכה לטעום מאותה קרן עוד בחיי (ל"ת)
    פג 12/09/2022 13:06
    הגב לתגובה זו
  • כמה מיליונים השקעת בחיפושים שאתה מבקש עליהם תמלוגים? (ל"ת)
    שאל את חארין אלהרר 13/09/2022 09:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ב 12/09/2022 12:17
    הגב לתגובה זו
    עבור איילת הדלפונית
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.