פרטנר: יציבות בהכנסות ועלייה ברווח - 34 מיליון שקל ברבעון
חברת התקשורת הסלולרית פרטנר מסכמת את תוצאות הרבעון הראשון של שנת 2022.
הכנסות החברה צמחו ב-3% ל-854 מיליון שקל לעומת 833 מיליון שקל אשתקד. ההכנסות משירותים היו 690 מיליון שקל, 5% יותר מאשר בשנת 2021. ההכנסות ממכירות ציוד ירדו ב-15% ל-164 מיליון שקל, זאת לאור החלטת ההנהלה לעבור למודל השכרת נתבי אינטרנט במקום מכירה.
ההכנסה הממוצעת למנויי סלולר (ARPU) ממשיכה לשמור על יציבות והסתכמה ב- 48 ₪ זה רבעון חמישי ברציפות. שיעור הנטישה היה 6.7% לעומת 6.9% ברבעון המקביל.
ה-Adjusted EBITDA הסתכם ל- 257 מיליון ₪, עלייה של 23% לעומת 209 מיליון ₪ ברבעון הראשון לשנת 2021. הרווח הנקי הסתכם ב- 39 מיליון ₪, עלייה של 34 מיליון ₪ בהשוואה ל- 5 מיליון ₪ ברבעון הראשון לשנת 2021.
בסיס מנויי הסלולר של החברה הסתכם בכ-3.06 מיליון מנויים, עלייה של 40 אלף מנויים ברבעון הראשון, מתוכם 37 אלף מנויי פוסט פייד. נתח השוק הסלולרי של החברה מוערך ב-28%, לעומת 27% בסוף רבעון הראשון לשנת 2021.
בסיס מנויי סיבים אופטיים הסתכם ב-233 אלף מנויים, עלייה של 21 אלף מנויים ברבעון הראשון נכון למועד פרסום הדו"חות, לפרטנר 243 אלף מנויי סיבים אופטיים.
משקי בית בבניינים מחוברים לתשתית הסיבים האופטיים (Homes Connected) הסתכמו ב- 770 אלף, עלייה של 70 אלף ברבעון הראשון. נכון למועד פרסום הדו"חות, לפרטנר 807 אלף משקי בית בבניינים מחוברים לתשתית הסיבים האופטיים.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסיס מנויי אינטרנט מבוסס תשתית הסתכם ב- 387 אלף מנויים, עלייה של 13 אלף מנויים ברבעון הראשון.
בסיס מנויי טלוויזיה שומר על יציבות והסתכם ב- 225 אלף, ירידה מינורית של אלף מנויים ברבעון הראשון, זאת על אף עליית המחירים שהובילה החברה במגזר זה (ברבעון השני של שנת 2021 מחקה החברה כ-21 אלף מנויי טלוויזיה).
אבי צבי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "פרטנר ממשיכה במומנטום הפיננסי החיובי שלה ופותחת את שנת 2022 עם תוצאות מצוינות, על אף השוק התחרותי בו החברה פועלת. השיפור במדדים הפיננסיים והתפעוליים הינו הודות לעשייה וההירתמות של עובדי החברה המסורים ולאסטרטגיה הברורה אותה התוותה ההנהלה בשנה האחרונה.
"עם 807 אלף משקי בית מחוברים לרשת הסיבים האופטיים, נכון להיום, פרטנר הפכה בשנה זו לשחקנית תשתיות לאומית גם במגזר הקווי, עם קצב פרישת סיבים אופטיים מרשים וחתימה על עסקאות משמעותיות שיטיבו עם עתיד החברה, ביניהן עם טמרס טלקום ו- FREETV.
- הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
- אולטרה פיננסים בדרך לבורסה: תתמזג עם חברה ציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
"פרטנר ממשיכה להוביל את הדור ה-5 בישראל עם קצב צמיחה גבוה במצבת מנויי סלולר, כאשר ממשיכה בהתמדה ההצטרפות של מנויים חדשים, במקביל לירידה באחוזי הנטישה. תוצאות אלה משקפות את ההשקעה הרבה שלנו בלקוחות ובתהליכי ההוגנות והפשטות שאנו מובילים. בטלוויזיה, חזרנו לאסטרטגיה המקורית, 'סופר אגרגטור', ואנו מציעים כיום לצרכן מוצר ממוקד וגמיש שנותן את החופש לבחור במה לצפות ועל מה לשלם.
"זהו הדו"ח הכספי הרבעוני הרביעי מאז כניסתי לתפקיד מנכ"ל פרטנר. מהדו"ח עולה כי הפעולות העסקיות שננקטו בשנה האחרונה מביאות לשיפור עקבי ויציב בתוצאות החברה כמשתקף, בין היתר, בגידול של 23% ב-Adjusted EBITDA הרבעוני לעומת אשתקד.
רכישת גרעין השליטה של פרטנר ומינוי חברים חדשים של מועצת המנהלים, יחד עם מבנה ההון של החברה, מאפשרים לחברה למצות במלואה את האסטרטגיה שהותוותה בשנה האחרונה והפיכתה מחברת שירותים לחברת שירותים ותשתיות."
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
