בינלאומי נאסדק יסמין
צילום: בינלאומי נאסדק יסמין

קרן המטבע הבינלאומית: "הכלכלה עומדת בפני מפגש אסונות"

כך התייחסה מנכ"לית הקרן ג'ורג'יבה קריסטלינה למצב הכלכלה העולמית כיום לקראת הפורום הכלכלי העולמי השבוע בשוויץ, "זהו המבחן הגדול ביותר של הכלכלה מאז מלחמת העולם השנייה"
נתן טגי | (12)

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) היא ארגון בינלאומי המסונף לאו"ם שעיקר עיסוקו במתן הלוואות למדינות בקשיים ובתיאום המדיניות הכלכלית בעולם, וכן במעקב אחר המדיניות הכלכלית של המדינות החברות. בפוסט בבלוג לקראת הפורום הכלכלי העולמי שיערך השבוע בשוויץ מנכ"לית הקרן ג'ורג'יבה קריסטלינה אמרה כי "הכלכלה העולמית עומדת בפני מפגש אסונות, וזהו המבחן הגדול ביותר שלה מאז מלחמת העולם השנייה".

כשאמרה 'מפגש אסונות' התכוונה קריסטלינה לשילוב בין עימות רוסיה-אוקראינה, מגיפת הקורונה, התנודתיות בשווקים הפיננסים והאיום המתמשך משינויי האקלים. לטענתה הפלישה של רוסיה לאוקראינה מוסיפה להשפעות הכלכליות שיצר משבר הקורונה ומניעה את האינפלציה לשיאים שלא נראו עשרות שנים. 

"מחירי המזון והאנרגיה הגבוהים סוחטים את משקי הבית ברחבי העולם בעוד שהבנקים המרכזיים מהדקים את המדיניות המוניטרית כדי לרסן את האינפלציה ובכך מפעילים לחצים כבדים על מדינות, חברות ומשפחות שנקלעו לחובות.

"בשילוב עם הזינוק בתנודתיות בשווקים הפיננסיים ואיום מתמשך משינויי אקלים, קרן המטבע הבינלאומית אומרת שהעולם עומד בפני מפגש פוטנציאלי של אסונות, יכולתנו להגיב נפגעה בשל המלחמה שבאוקראינה קיים סיכון מוגבר של פיצול גיאו-כלכלי, המתחים הקיימים בענף המסחר תקני טכנולוגיה ואבטחה שגדלים כבר שנים רבות מערערים את הצמיחה ואת האמון במערכת הכלכלית העולמית" קריסטלינה הוסיפה כי "אי הוודאות סביב מדיניות הסחר לבדה קיצצה את התמ"ג העולמי ב-1% ב-2019".

כרמאיין די סיבו יו"ר ומנכ"ל העולמי של ענקית הייעוץ EY מסר בתקשורת "הכלכלה תפסה את מרכז הבמה בדיונים של בין המנהיגים הגדולים בעולם, הכלכלה היא הנושא המוביל, והאינפלציה היא הדאגה המרכזית של כולם".

הפתרונות אותם הציעה קרן המטבע

ראשית, על מנת לטפל בבעית הסחר קרן המטבע קראה לממשלות להוריד את חסמי הסחר כדי להקל על המחסור ולפתוח את צווארי הבקבוק באספקה, כמו כן קראה להפחית את מחירי המזון וסחורות אחרות. בקרן מצביעים לא רק על מדינות כאחראיות להורדת מחירים אלא גם על חברות שצריכות לגוון את מקורות היבוא כדי לא ליצור בפקקים בשרשראות האספקה.

שנית קרן המטבע הבינלאומית דחקה במאמצים משותפים להתמודדות עם החוב של מדינות שכן ל-60% מהמדינות בעלות הכנסה נמוכה יש פגיעה משמעותית בחוב והן תצטרכנה, ככל הנראה, ארגון מחדש. מנכ"לית הקרן מציינת כי ללא שיתוף פעולה כדי להקל על החוב שלהן המצב שלהן יהפוך לגרוע יותר. חזרה ליציבות, לעומת זאת, תמשוך השקעות חדשות ותדרבן צמיחה כוללת.

קיראו עוד ב"גלובל"

שלישית, קרן המטבע קראה למודרניזציה של מערכות התשלומים הבינלאומיים, כאשר מערכות תשלומים לא יעילות מהוות מחסום לצמיחה כלכלית כוללת. המוסד מעריך שהעלות הממוצעת של 6.3% על העברה בינלאומית פירושה שכ-45 מיליארד דולר בשנה מופנה לכיוון מתווכים ופוגע במשקי בית בעלי הכנסה נמוכה יותר.

באותו נושא אמרה ג'ורג'יבה "מדינות יכולות לעבוד יחד כדי לפתח פלטפורמה דיגיטלית גלובלית ציבורית - חלק חדש של תשתית תשלום עם כללים ברורים - כך שכולם יוכלו לשלוח כסף בעלות מינימלית ובמהירות ובטיחות מקסימלית. זה יכול גם לחבר צורות שונות של כסף, כולל מטבעות דיגיטליים של הבנק המרכזי".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    תומר 25/05/2022 18:08
    הגב לתגובה זו
    איך לכל משבר דוחפים את האקלים. פשוט לא יאומן. חרטוט מארת החרטוטים. המשבר הוא משבר אנרגיה לא בגלל האקלים אלא בגלל החלטות מטופשות של מדינאים "בשביל" האקלים אם כבר...
  • 8.
    גלי 24/05/2022 20:57
    הגב לתגובה זו
    תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר
  • 7.
    ישראל שפי 24/05/2022 14:24
    הגב לתגובה זו
    השבוע נפגשו 44 מנהיגי מדינות עולם שלישי בהן המטבע החוקי אינו בשליטת המדינה אלא שארית קולוניאלית, ודיברו על מעבר למטבע האוטונומי, חסר הגבולות והדיגיטאלי - ביטקויין. זה לא שאנחנו לא במשבר, אבל מה שמפחדים ממנו זה איבוד השליטה המוחלטת של המוסדות הישנים בכלכלה. מפחדים מחופש הפרט.
  • 6.
    8 24/05/2022 10:10
    הגב לתגובה זו
    קורונה (בשנת 2022), מלחמת רוסיה אוקראינה, וכו׳ - אלה מכות קטנות בסך הכל לכלכלה העולמית. הצרה הצרורה היא החוב הענק של הממשל האמריקאי. כל שנה ההכנסות 4 טריליון וההוצאות 6 טריליון. זה לא יכול להחזיק מעמד וזה יתפוצץ מתישהו.
  • 5.
    עוד קרן שווה 0 לא קלעה מעולם (ל"ת)
    מוטי 23/05/2022 23:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כנראה מושקעים בשורטים ולכל ימחקו (ל"ת)
    מוטי כהן 23/05/2022 23:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לא משנה 23/05/2022 20:48
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי דבר אחד... איך קוראים לה? גורגינה או גורגיבה?
  • 2.
    לרון 23/05/2022 19:12
    הגב לתגובה זו
    "סערה מושלמת" אך גם היא תעבור יום אחד......
  • 1.
    רעב המוני 23/05/2022 18:30
    הגב לתגובה זו
    בשלוש שנים הבאות
  • לפי חלום יוסף הצדיק זה יהיה ...שבע שנות רעב (ל"ת)
    Sassi6 24/05/2022 06:57
    הגב לתגובה זו
  • לרון 23/05/2022 19:18
    הגב לתגובה זו
    כן יהיה רעב המוני באפריקה,הודו למרות אגירת החיטה שיוצאה בעבר,מצרים,אירן ועוד
  • לרון 23/05/2022 19:17
    הגב לתגובה זו
    לדעת לחטוב עצים,צריך פשוט גרזן לצורך חטיבת העצים,כך גם לא צריך "לאגור מזון" ראשית יש משק לשעת חירום ושנית מי שידע שלא לקנות דברים מיותרים ישאיר בידו כסף לפונדמנט,כמו בתקופת הצנע של דב יוסף
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי

החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל. 

שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.

ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.

מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?

השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.

השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.

במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.