איתן יוחננוף
צילום: גבע טלמור
דוחות

גם יוחננוף יורדת אחרי הקורונה: הרווח התפעולי נשחק ל-5.2% מההכנסות. המניה נופלת ב-7%

זה היה צפוי. חברות הקמעונאות מדווחות על פגיעה ברווחיות התפעולית אחרי הקורונה. נחזור שוב - הסיבה ליוקר המחיה לא ממש נמצאת אצלן. ההכנסות של יוחננוף אמנם עלו ב-8% ברבעון ל-967 מיליון שקל (בגלל רכישת זול סטוק ופתיחת חנויות), אבל זה לא יורד לשורות הבאות; הרווח הנקי צלל ב-28%
נתנאל אריאל | (2)

בחודשים האחרונים יש קמפיין מתוזמר נגד קמעונאיות המזון, כאילו הסיבה ליוקר המחיה נמצאת אצלן. אבל זה פשוט לא נכון (ועדה ממשלתית קבעה רק לאחרונה כי הרווחיות של הקמעונאיות לא חריגה ביחס לעולם), וגם הכלכלנית הראשית באוצר אישרה למעשה את בדיקת ביזפורטל בנושא, והנה מגיעה קמעונאית המזון יוחננוף -3.82%  ומוכיחה שהרווחיות נשחקת אחרי הקורונה. את הסיבות ליוקר המחיה כדאי לחפש בדוחות של סנו -1% (כאן) ושל שטראוס -1.44% (כאן).

למעשה הרווחיות של יוחננוף נשחקת מרבעון לרבעון בשנה האחרונה. כאשר אם ברבעון הרביעי של 2020 הרווחיות התפעולית שלה עמדה על 8.4%, הרי שברבעונים הראשון והשני היא ירדה ל-7.1% ו-7.4% בהתאמה, בשלישי היא כבר עמדה על 6.2% וברבעון הרביעי היא עומדת על 5.2%, ובכל זאת עדיין גבוה בהשוואה ענפית לעומת שיעור רווחיות תפעולית של 4.4% אצל שופרסל -2.12%  למשל.

ההכנסות ברבעון הרביעי של 2021 עלו ב-8% ל-967.2 מיליון שקל, לעומת 895.7 מיליון שקל ברבעון המקביל (גם בגלל רכישת זול סטוק ופתיחת חנויות), הרווח התפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-50.3 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 5.2% לעומת 75.6 מיליון שקל (רווחיות תפעולית של 8.4%).

ה-EBITDA ברבעון הרביעי עמד על 68.7 מיליון שקל (כ-7.1% מההכנסות) לעומת כ-89.1 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות) ברבעון המקביל.

הרווח הנקי ברבעון צלל ב-28% ל-45.4 מיליון שקל לעומת 63 מיליון שקל אשתקד.

החברה גם מדווחת כי המכירות בחנויות הזהות ירדו ברבעון הרביעי בכ-9.8%  לעומת הרבעון המקביל וזה משמעותי כי מדובר בירידה למרות שברבעון הנוכחי לא היו מגבלות על המשק עקב מגיפת הקורונה, וברבעון הרביעי המקביל כן היו מגבלות.

יוחננוף תחלק דיבידנד של 100 מיליון שקל אחרי הדוחות.

איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלי רשת יוחננוף:  בשנת 2021 המשכנו את מגמת הצמיחה של הרשת, שנבעה, בין היתר, מפתיחת סניפים חדשים, רכישת זול סטוק, השקעה בחברות טכנולוגיות ורכישת  עתודות קרקע לבנייה מסחרית. ברבעון הרביעי של השנה השקנו מגוון מוצרים הנמכרים תחת המותג הפרטי של הרשת, אשר תפס נתח שוק ממוצע של כ-28% מהקטגוריות הפעילות. בנוסף, אנו מתחילים בפתיחת מחלקות זול סטוק בסניפי רשת יוחננוף, אשר יתנו מענה ללקוחות הרשת גם בכל הנוגע למוצרים לבית".

תוצאות שנתיות:

ההכנסות ב-2021 הסתכמו בכ-3.72 מיליארד שקל לעומת כ-3.3 מיליארד שקל אשתקד, עלייה של כ-12.6%, בעיקר בעקבות פתיחת חנויות חדשות ורכישת זול סטוק.

המכירות בחנויות הזהות ירדו ב-2021 בכ-2.5% לעומת 2020.

הרווח התפעולי הסתכם ב-2021 בכ-227.4 מיליון שקל (שיעור של כ-6.1% מההכנסות), לעומת רווח תפעולי של כ-210.8 מיליון שקל (שיעור של כ- 6.4% מההכנסות) ב-2020.

ה-EBITDA ב-2021 הסתכם בכ-292.8 מיליון שקל (כ-7.9% מההכנסות) לעומת EBITDA של כ-262.9 מיליון שקל (כ-8.0% מההכנסות) בשנת 2020.

הרווח הנקי השנתי בנטרול שערוך ההשקעה ב-A2Z (נטו ממס) הסתכם בכ-181.2 מיליון שקל ב-2021.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    המבקר הטוב 28/03/2022 15:05
    הגב לתגובה זו
    בלי שום פערי תיווך חפשו את הקבוצה ורק אחרי בדיקה שאתם לא סמויים של רשת קמעונאות תוכלו להצטרף לרובד הכללי שלה הרובד המנהל ישאר חסוי למשתמשים
  • 1.
    רחמים 28/03/2022 13:41
    הגב לתגובה זו
    אחלה ניהול אומר את זה כלקוח .
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.