נייס עקפה את תחזיות השוק: רווח של 1.73 ד' למניה - אבל יורדת ב-3% במסחר
חברת נייס -2.97% המפתחת תוכנות לניהול קשרי לקוחות וניהול סיכונים עקפה את תחזיות האנליסטים עם דוחותיה לרבעון הרביעי של 2021. החברה דיווחה על רווח על בסיס Non-GAAP של 1.73 דולר למניה בדילול מלא על הכנסות Non-GAAP של 515 מיליון דולר. תחזית הקונצנזוס הייתה לרווח של 1.71 דולר למניה על הכנסות של 496.06 מיליון דולר.
בצד התוצאות בחברה מפרסמים תחזית לרבעון הנוכחי ולשנת 2022 כולה: ברבעון הצפי הוא להכנסות (Non-GAAP) של 505-515 מיליון דולר עם רווח (Non-GAAP) למניה בדילול מלא של 1.65-1.75 דולר. אמצע הטווח הוא אם כן הכנסות של 510 מילוין דולר ורווח למניה של 1.7 דולר - קודם לפרסום התחזית ציפו האנליסטים שברבעון הנוכחי ההכנסות יסתכמו ב-494 מיליון דולר, ועל סכום זה הרווח למניה יסתכם ב-1.7 דולר. כלומר, אם התחזית של נייס בפועל הייתה גבוה יותר בגזרת ההכנסות, מצופה היה שגם תחזית הרווח תעלה בהתאם. העובדה שאין כך הדבר משמעה שהרווחיות למעשה נפגעת והצמיחה של נייס עולה לה יותר מבעבר.
התחזית השנתית מניחה הכנסות (Non-GAAP) של 2.14-2.16 מיליארד דולר, נתון שישקף גידול של 12% מול שנת 2021 (לפי אמצע של טווח התחזית). הרווח (Non-GAAP) למניה בדילול מלא בשנת 2022 צפוי להיות 7.07-7.27 דולר, גידול של 10%.
באשר לתוצאות 2021 כולה, הנהלת החברה צפתה כי סך ההכנסות (Non-GAAP) יהיו בטווח של 1.899 מיליארד דולר עד 1.909 מיליארד דולר כשבפועל הן חצו את קצה הטווח העליון עם נתון של 1.926 מיליארד דולר - צמיחה של 16.2% על הכנסות 2020.
- נייס במשבר שליטה: מחלוקת על מענק למנכ"ל הפורש מציתה עימות חריף בין הדירקטוריון למוסדיים
- אחרי שירדה ביותר מ-40%: האם יש אפסייד בנייס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון המקביל ב-2020 ההכנסות Non-GAAP הסתכמו ב-438 מיליון דולר, הרווח למניה בדילול מלא Non-GAAP ב-1.61 דולר. על פני הנתונים ההם מדובר בגידול של 17.6%, ו-7.5%, בהתאמה. הפעם ההכנסות מתחום הענן (Non-GAAP) צמחו ב-28.1% ל-285 מיליון דולר, שולי הרווחיות הגולמית Non-GAAP עלו מ-72.2% ל-73.0% והרווח התפעולי Non-GAAP עלה ב-10.5% ל-146 מיליון דולר עם שוליים שדווקא הצטמצמו ל-28.2% מול 30.1% שנה קודם לכן.
ברבעון השלישי של 2021 דיווחה על ההכנסות (Non-GAAP) של 494.4 מיליון דולר, גידול של 19.9%. הרווח (Non-GAAP) למניה בדילול מלא גדל אז ב-19.1% והסתכם ב-1.68 דולר. כלומר, הצמיחה בין רבעונים מקבילים הייתה נמוכה יותר הפעם. בהשוואה לרבעון ההוא, בזה שפרסמה כעת הציגה צמיחה של 4% בהכנסות ושל כ-3% בשורת הרווח למניה.
- 3.שי 17/02/2022 15:24הגב לתגובה זושנה שעברה שכל הנאסד״ק חגגה עלתה רק 5 אחוז. והשנה היא ממשיכה ליפול.
- 2.מיכה 17/02/2022 14:28הגב לתגובה זונייס חברה טובה עם צמיחה יפה שתלך ותגדל בעתיד במיוחד בתחום הענן.
- 1.רוני 17/02/2022 13:32הגב לתגובה זובתקווה שתמשיך כך גם בשנת 2022
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
