ישראל קנדה רק השלימה את עסקת אלרוב וכבר מרווחת 100 מיליון שקל
ישראל קנדה 1.84% השלימה את העסקה לרכישת אחזקות כלל עסקי ביטוח 0.1% בחברת הנדלן אלרוב נדלן -0.57% וכבר מרווחת למעלה ממאה מיליון שקל, או כ-27%, על סכום ההשקעה. ישראל קנדה, בשליטת (42%) ברק רוזן ואסי טוכמאייר, נכנסה להשקעה בחברה של אלפרד אקירוב (79%) לפי שער של 128 שקל למניה, וכיום זו נסחרת לפי מחיר של 163.7 שקל, המשקף לאלרוב שווי של 3.76 מיליארד שקל. ישראל קנדה רכשה 13% בחברה בפרמיה של 1% על מחיר הנעילה קודם לחתימה על ההסכם, לקראת סוף מרץ.
בעוד מדד ת"א נדל"ן ו מדד ת"א-מניב חו"ל 1.8% בהם נכללת מניית אלרוב עלו ב-14.7% וב-11.3%, בהתאמה, מיום הדיווח ב-21 במרץ ועד כה, זו עלתה ב-29.7%. ניתן לומר כי בשוק תמחרו במידת מה את העובדה שטוכמאייר ורוזן שלפו את הערמונים מהאש עבור כלל ביטוח. בכלל נכנסו לעימות מול בעל השליטה אקירוב סביב הלוואות שהעמידה אלרוב לחברה הבת לוקה (80%) הפועלת בתחום המלונאות באירופה ומנוהלת על ידי בנו של אלפרד, ג'ורג'י, המחזיק בה בכ-15%.
המתיחות נבעה מכך שלפי כלל, אקירוב הבן לא נטל חלק במימון ההלוואה. בחברת הביטוח גם תכננו באמצעות אחזקותיהם לסכל את אישור תנאי השכר של ג'ורג'י. אקירוב האב מצדו קנה 5% ממניות כלל ביטוח, כשלפי הדיווח מטרתו הייתה להשפיע על החברה כדי שזו תפטר מאחזקותיה באלרוב, ומכשמנכ"ל כלל ביטוח יורם נוה סירב לעשות כך, קיים אקירוב מגעים מול יו"ר החברה יורם נוה במטרה להדיחו.
אקירוב מצדו הכחיש את הדברים, ודו"ח סביב הפרשה עליו הופקד השופט בדימוס יורם דנציגר מתח מחד ביקורת על אקירוב אך קבע כי אין ראיות כי הלחץ מצדו ומצד אייל לפידות על נוה היו"ר הן שהביאו להחלטתו לנסות ולפטר את נוה המנכ"ל. בכל אופן, רגע לפני רכישת הנתח של כלל ביטוח באלרוב ע"י כלל, ואולי לקראת העסקה, בכלל אישרו מתווה אליו התנגדו במקור, לפי מניותיו של ג'ורג'י יהפכו רדומות עד שיישא בחלקו במימונה של לוקה.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלרוב מחזיקה במלונות בירושלים (מצודת דוד וממילא ששויים כ-1.1 מיליארד שקל), בנדל"ן מסחרי (מדרחוב ממילא בירושלים, מגדל אלרוב ובית אסיה בתל אביב), 3 מלונות יוקרתיים בלונדון, פריס ואמסטרדם ונדל"ן מניב בשוויץ, צרפת ואנגליה. כמו כן לחברה תיק השקעות הכולל מניות בנק לאומי וכלל ביטוח בשווי של כ-400 מיליון שקל.
אז כאמור ישנו עניין הפלונטר מול כלל שנפתר, אך לא מן הנמנע שבשוק גם שמחים על העובדה שהאחזקות של כלל באלרוב יעברו דווקא לידיהם של טוכמאייר ורוזן. ישראל קנדה של השניים עוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה בארץ, בפולין וברוסיה, וכן מחזיקה במלונות אותם היא משכירה. החברה סגרה את 2020 עם רווח של 76 מיליון שקל על הכנסות של 1.9 מיליארד שקל. החברה הכפילה את שוויה מספר פעמים בשנים האחרונות וכעת נסחרת לפי שווי של 3 מיליארד שקל, לאחר עלייה של כמעט 120% ב-12 החודשים האחרונים.
באחרונה דיווחה החברה כי התכנית להקמת מלון ראשון של רשת Four Season בישראל קורמות עור וגידים, עם אישורה של התכנית ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב. התכנית שמקודמת על ידי ישראל קנדה, רשת המלונות וחברת סילברסטיין, תכלול 120 אלפי מ"ר (חלקה של ישראל קנדה רבע מכך בשרשור) בחלוקה ל-55% מגורים ו-45% מלונאות. בתכנון הקמה של שלושה מגדלים, בני עד 40 קומות, ובהם 525 דירות ו-500-600 חדרי מלון, ובקומות הקרקע ישולבו שטחי מסחר. עוד דווח כי הצעתה במכרז להקמת 450 דירות ב-6 מגרשים במתחם בית הנערה בהוד השרון, הייתה הגבוהה ביותר.
- חברת בת של גיקס קונה חברה בתחום הקוונטים והמניה מזנקת
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
בקיץ האחרון, ישראל קנדה רכשה לצד ראם מגורים של האחים נקש ורז עודד את פעילות מנרב פרויקטים, שתחת בעלי השליטה החדשים שינתה את שמה ל-ICR. באחרונה ICR חתמה על הסכם מפורט מול צמח המרמן סביב פרויקט משותף בשכונת נוה גן ברמת השרון, והשותפות מעריכות כי הרווח הגולמי יגיע לכ-218 מיליון שקל.
רוזן וטוכמאייר באופן פרטי רכשו בספטמבר האחרון את השליטה (62.5%) ב די.אן.איי ביומד , חברת אחזקות המשקיעה ב אנטרה ביו (19.7%, סימול: ENTX) ובחברת ביממד (43%). הראשונה עוסקת בפיתוח מתן אוראלי של תרופות, ואילו השנייה מפתחת מכשור רפואי להערכה של צפיפות העצם, זאת באמצעות מדידת מהירות התפשטות גלי קול לאורך העצם.
- 2.הבשוש 3/3באר יעקב (ל"ת)בסון אליהו 25/04/2021 22:18הגב לתגובה זו
- 1.יודעים איפה להתמקם ותמיד ראשונים צעד אחד לפני כולם 25/04/2021 21:18הגב לתגובה זויודעים איפה להתמקם ותמיד ראשונים צעד אחד לפני כולם
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 7.16% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.2% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
