כמה עלתה הטלת "אם כל הפצצות" למשלם המיסים האמריקני?

מערכת Bizportal | (23)
נושאים בכתבה טראמפ
הצבא האמריקני הטיל היום באפגניסטן את מה שמכונה "האמא של כל הפצצות". שם הקיצור הוא - MOAB (קיצור ל-"Mother Of All Bombs"). מדובר בפצצת ענק במשקל של מעל 10 טון שפותחה בתקופת הנשיא בוש במטרה להרתיע את משטרו של סדאם חוסיין, אבל רק היום בוצע בה שימוש לראשונה. זו הפצצה הגדולה ביותר של צבא ארה"ב שאינה פצצת אטום והינה בעלת יכולת חדירה לעומק של 60 מטר של בטון מזוין. דובר הבית הלבן אמר היום כי מטרת השימוש בפצצת ה-MOAB הייתה "להרוס מערכת של מנהרות ומערות שלוחמי דאע"ש השתמשו בהן לצורך תנועה חופשית וכך הייתה להם אפשרות קלה יותר לפגוע ביועצים אמריקנים וכוחות אפגנים". לפי דיווח בלוס אנג'לס טיימס משנת 2011 שמצוטט היום בתקשורת בארה"ב, הצבא האמריקני הזמין בזמנו 20 פצצות שכאלו תמורת סכום של 314 מיליון דולר. כלומר מחיר הפצצה שהוטלה היום עומד על כמעט 16 מיליון דולר. לצורך השוואה, נציין כי מחיר טילי הטומהוק ששוגרו לפני שבוע על הבסיס הסורי כתגובה לשימוש בנשק כימי לא ידוע באופן רשמי אך מוערך ב-800 אלף דולר עד 1.4 מיליון דולר לטיל בודד. כלומר עלות שיגור 59 הטילים הסתכמה בשבוע שעבר בכ-65 מיליון דולר. בשעות שלאחר הודעת הפנטגון על הטלת הפצצה היקרה על אדמות אפגניסטן העלו לא מעט מפורסמים בארה"ב ציוצים בסגנון - "הפצצה שהוטלה על אפגניסטן עלתה 314 מיליון דולר, מספיק כסף לתקן את משבר המים בפלינט, 3 פעמים". נסביר כי בעיר פלינט הענייה שבארה"ב התגלתה עופרת רעילה במי השתייה. ציוצים אחרים היו בסגנון - "קשה לראות 314 מיליון דולר שמבוזבזים על פצצות במקום על חינוך, מחקר רפואי...". נציין כי בשבוע שעבר לא נשמעה ביקורת לגבי העלות הכספית של טילי הטומהוק ששוגרו, מה שמבהיר שלגבי הפעילות באפגניסטן - חלק גדול מהאמריקנים לא מבין מה צבא ארה"ב עושה שם ולמה צריך להיות שם. כאשר נשאל היום טראמפ האם הטלת הפצצה למעשה שולחת מסר לשליט צפון קוריאה, אמר הנשיא כך: "אני לא יודע אם זה מסר שאנחנו שולחים, וזה לא משנה אם זה מסר או שלא. צפון קוריאה היא בעיה, והבעיה תטופל".

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    כמה עולה האוכל שאנחנו מאכילים את כל המחבלים החזירים בכל (ל"ת)
    רוקי 17/04/2017 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    משה ראשל"צ 16/04/2017 10:53
    הגב לתגובה זו
    הם מנקים את המחסנים שלהם וגם משיבים את השכל לשלטון אחרי שהכלב השחור עזב את הבית הלבן פפפחחחחח
  • 13.
    אבשלום 14/04/2017 22:37
    הגב לתגובה זו
    הסמול אדיש לחיי הטרוריסטים. רק עלות הדלק בטיסה מעניינת אותם. כמו הסמול הקיצוני מרץ ערבי ששכחו מזה להיות קצת יהודים. שבת שלום. יל'א מילחמה!!
  • השמאל האמריקאי מתעניין בשירותים לטרנסגנדר הם מנותקים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 16/04/2017 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    האמריקאים לא מבינים את הפנקסנות של עיתוני ישראל (ל"ת)
    וטוב שכך 14/04/2017 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ארה"ב עושה ניסויים שם ורוסיה עושה ניסויים בסוריה (ל"ת)
    דני 14/04/2017 14:12
    הגב לתגובה זו
  • אמת לאמיתה (ל"ת)
    ל-11 14/04/2017 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    רפי 14/04/2017 11:19
    הגב לתגובה זו
    ה MOAB אינה יכולה לחדור 60 מטר, זה לא מטרתה. היא עשויה מאלומיניום טמטרתה הדף והרס.
  • 9.
    אייס 14/04/2017 11:15
    הגב לתגובה זו
    תמשיך בקו זה ללא הרתעה וכל העולם יהיה בתוהו עם כלכלה שברירית ורעועה.... ושום חיסכון לא יעזור לנו לשרוד.
  • טרזו בחליפה 14/04/2017 18:43
    הגב לתגובה זו
    ההסתבכות האמריקאית בעיראק, אחרי הפלת סאדם חוסיין, מוערכת ב-3 טריליון דולר שבוזבזו. אובמה בא לחלץ ארה"ב מעיראק ואפגניסטן ובכך לחסוך הון עצום.
  • 8.
    יעקב 14/04/2017 11:09
    הגב לתגובה זו
    הכסף הוצא לצורך מחקר, פיתוח ובניה. מאותו רגע, יש רק שתי אפשרויות : להשאיר במחסן עד לפרוק או להשתמש. בשני המקרים, העלויות זהות, אבל במקרה הנוכחי, נעשה שימוש בציוד בדיוק למטרה לשמה הושקע הכסף. אם מדובר על בזבוז, הרי שמדובר בעצם העלאת הרעיון, המחקר, הפיתוח והבניה. השימוש, בוודאי אינו בזבוז, אלא ניצול ההשקעה למטרה "בונה" - הורסת במקרה הנוכחי. אם בזמן השימוש גם נגרם הנזק המתוכנן והוגבל חופש התנועה של האנשים הרעים, הרי שההשקעה משתלמת.
  • 7.
    חיים 14/04/2017 11:00
    הגב לתגובה זו
    לצערנו כל פיתוח פצצה חכמה , מצריך ניסוי. אחרת איך יוכלו לדעת אם הצליחו בפתוח ?!!! השאלה מי הקורבן. פעם זה הירושימה ונגאסקי, והפעם ( כך אומרים) דע"ש. מקווה מאוד שפגעו ביעד הנכון ולא באזרחים חפים מפשע, שברוב המקרים הם הנפגעים
  • 6.
    רצו לדעת מה זה עושה (ל"ת)
    משה ב 14/04/2017 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לילי 14/04/2017 09:02
    הגב לתגובה זו
    עלות ההוצאות הקבועות של צבא ארה"ב היינה מליארד דולר ליום ומה שווה הצבא אם לא עושים בו שימוש ??. אפקט ההרתעה בתקופת אובמה נשחק וטרמפ מנסה להחזיר תמורה להשקעה
  • 4.
    יובל 14/04/2017 07:43
    הגב לתגובה זו
    יפה ויכולת משחק הוא כל כך מוזר . מה זה משנה אם שחקן כלשהו חושב שחיים של סורים חשובים יותר מחיים של אפגנים?
  • 3.
    אובמה 14/04/2017 06:22
    הגב לתגובה זו
    יפסיק את הטרור. יבזבז כסף לאמריקאים יחרחר מלחמות אובמה. לא התעניין במזרח התיכון כי הבין מי הנפשות הפועלות ביבי לא יעשה שלום והערבים לא יוותרו אף פעם. ההישג של טראמפ זמני.
  • 2.
    שרט 14/04/2017 02:17
    הגב לתגובה זו
    זה היה במלאי, רצו לראות אם בכלל עובד, והתוצאה: לא דגדג את המערות של אפגניסטן... טראמפ מתנהג כמו ילד שמצא צעצוע...
  • רק אם היית בתוך המערות בזמן הפיצוץ היינו יכולים לדעת אם (ל"ת)
    eby 15/04/2017 10:35
    הגב לתגובה זו
  • ואמא שלך בטוחה שאתה חכם...מסכנה (ל"ת)
    יעקב 14/04/2017 13:37
    הגב לתגובה זו
  • די יעעעקב! 14/04/2017 18:47
    ולך תדע כיצד יגמר המאבק הזה של "למי יש יותר גדול". אובמה העדיף להפעיל סנקציות ודיפלומאטיה ולהיות "המבוגר האחראי", ולכן נתפס כרכרוכי...כי גם בישראל מתרשמים מהביריון התורן ש"לא עושה חשבון".
  • כשהיא עושה השוואה בין שנינו - התשובה ברורה... (ל"ת)
    שרט 14/04/2017 15:53
  • 1.
    זה מחיר שעלו 20 כאלה 14/04/2017 00:16
    הגב לתגובה זו
    "הפצצה שהוטלה על אפגניסטן עלתה 314 מיליון דולר, מספיק כסף לתקן את משבר המים בפלינט, 3 פעמים"
  • שלמה 15/04/2017 08:09
    הגב לתגובה זו
    בשביל אמריקה הפצצה עולה להם פסיק בפסיק בפסיק של התקציב הביטחון שלהם
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.