כמה עלתה הטלת "אם כל הפצצות" למשלם המיסים האמריקני?
The US just ped its biggest non-nuclear bomb on Afhghanistan. This is what you need to know https://t.co/LeYeidtYuJ pic.twitter.com/G5yLBHGC43
The Independent (@Independent) 13 באפריל 2017
- 15.כמה עולה האוכל שאנחנו מאכילים את כל המחבלים החזירים בכל (ל"ת)רוקי 17/04/2017 10:11הגב לתגובה זו
- 14.משה ראשל"צ 16/04/2017 10:53הגב לתגובה זוהם מנקים את המחסנים שלהם וגם משיבים את השכל לשלטון אחרי שהכלב השחור עזב את הבית הלבן פפפחחחחח
- 13.אבשלום 14/04/2017 22:37הגב לתגובה זוהסמול אדיש לחיי הטרוריסטים. רק עלות הדלק בטיסה מעניינת אותם. כמו הסמול הקיצוני מרץ ערבי ששכחו מזה להיות קצת יהודים. שבת שלום. יל'א מילחמה!!
- השמאל האמריקאי מתעניין בשירותים לטרנסגנדר הם מנותקים (ל"ת)משה ראשל"צ 16/04/2017 10:55הגב לתגובה זו
- 12.האמריקאים לא מבינים את הפנקסנות של עיתוני ישראל (ל"ת)וטוב שכך 14/04/2017 15:24הגב לתגובה זו
- 11.ארה"ב עושה ניסויים שם ורוסיה עושה ניסויים בסוריה (ל"ת)דני 14/04/2017 14:12הגב לתגובה זו
- אמת לאמיתה (ל"ת)ל-11 14/04/2017 17:09הגב לתגובה זו
- 10.רפי 14/04/2017 11:19הגב לתגובה זוה MOAB אינה יכולה לחדור 60 מטר, זה לא מטרתה. היא עשויה מאלומיניום טמטרתה הדף והרס.
- 9.אייס 14/04/2017 11:15הגב לתגובה זותמשיך בקו זה ללא הרתעה וכל העולם יהיה בתוהו עם כלכלה שברירית ורעועה.... ושום חיסכון לא יעזור לנו לשרוד.
- טרזו בחליפה 14/04/2017 18:43הגב לתגובה זוההסתבכות האמריקאית בעיראק, אחרי הפלת סאדם חוסיין, מוערכת ב-3 טריליון דולר שבוזבזו. אובמה בא לחלץ ארה"ב מעיראק ואפגניסטן ובכך לחסוך הון עצום.
- 8.יעקב 14/04/2017 11:09הגב לתגובה זוהכסף הוצא לצורך מחקר, פיתוח ובניה. מאותו רגע, יש רק שתי אפשרויות : להשאיר במחסן עד לפרוק או להשתמש. בשני המקרים, העלויות זהות, אבל במקרה הנוכחי, נעשה שימוש בציוד בדיוק למטרה לשמה הושקע הכסף. אם מדובר על בזבוז, הרי שמדובר בעצם העלאת הרעיון, המחקר, הפיתוח והבניה. השימוש, בוודאי אינו בזבוז, אלא ניצול ההשקעה למטרה "בונה" - הורסת במקרה הנוכחי. אם בזמן השימוש גם נגרם הנזק המתוכנן והוגבל חופש התנועה של האנשים הרעים, הרי שההשקעה משתלמת.
- 7.חיים 14/04/2017 11:00הגב לתגובה זולצערנו כל פיתוח פצצה חכמה , מצריך ניסוי. אחרת איך יוכלו לדעת אם הצליחו בפתוח ?!!! השאלה מי הקורבן. פעם זה הירושימה ונגאסקי, והפעם ( כך אומרים) דע"ש. מקווה מאוד שפגעו ביעד הנכון ולא באזרחים חפים מפשע, שברוב המקרים הם הנפגעים
- 6.רצו לדעת מה זה עושה (ל"ת)משה ב 14/04/2017 10:09הגב לתגובה זו
- 5.לילי 14/04/2017 09:02הגב לתגובה זועלות ההוצאות הקבועות של צבא ארה"ב היינה מליארד דולר ליום ומה שווה הצבא אם לא עושים בו שימוש ??. אפקט ההרתעה בתקופת אובמה נשחק וטרמפ מנסה להחזיר תמורה להשקעה
- 4.יובל 14/04/2017 07:43הגב לתגובה זויפה ויכולת משחק הוא כל כך מוזר . מה זה משנה אם שחקן כלשהו חושב שחיים של סורים חשובים יותר מחיים של אפגנים?
- 3.אובמה 14/04/2017 06:22הגב לתגובה זויפסיק את הטרור. יבזבז כסף לאמריקאים יחרחר מלחמות אובמה. לא התעניין במזרח התיכון כי הבין מי הנפשות הפועלות ביבי לא יעשה שלום והערבים לא יוותרו אף פעם. ההישג של טראמפ זמני.
- 2.שרט 14/04/2017 02:17הגב לתגובה זוזה היה במלאי, רצו לראות אם בכלל עובד, והתוצאה: לא דגדג את המערות של אפגניסטן... טראמפ מתנהג כמו ילד שמצא צעצוע...
- רק אם היית בתוך המערות בזמן הפיצוץ היינו יכולים לדעת אם (ל"ת)eby 15/04/2017 10:35הגב לתגובה זו
- ואמא שלך בטוחה שאתה חכם...מסכנה (ל"ת)יעקב 14/04/2017 13:37הגב לתגובה זו
- די יעעעקב! 14/04/2017 18:47ולך תדע כיצד יגמר המאבק הזה של "למי יש יותר גדול". אובמה העדיף להפעיל סנקציות ודיפלומאטיה ולהיות "המבוגר האחראי", ולכן נתפס כרכרוכי...כי גם בישראל מתרשמים מהביריון התורן ש"לא עושה חשבון".
- כשהיא עושה השוואה בין שנינו - התשובה ברורה... (ל"ת)שרט 14/04/2017 15:53
- 1.זה מחיר שעלו 20 כאלה 14/04/2017 00:16הגב לתגובה זו"הפצצה שהוטלה על אפגניסטן עלתה 314 מיליון דולר, מספיק כסף לתקן את משבר המים בפלינט, 3 פעמים"
- שלמה 15/04/2017 08:09הגב לתגובה זובשביל אמריקה הפצצה עולה להם פסיק בפסיק בפסיק של התקציב הביטחון שלהם

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
