האם יוון תחזיק בתואר של דיפולט המדינה הגדול בהיסטוריה?
האם יוון צפויה להחזיק בשיא המפוקפק של דיפולט המדינה הגדול בהיסטוריה? המדינה צפויה לא לשלם את החוב הקרוב בהיקף של 1.6 מיליארד אירו. החוב הכולל של המדינה עומד על 323 מיליארד אירו, שהם 360 מיליארד דולר.
זו אינה הפעם הראשונה בעת האחרונה שיוון נמצאת על הקצה בתקופה האחרונה – ב-2012 יוון הייתה חייבת 138 מיליארד דולר, אך באותה התקופה זכתה לתוכנית חילוץ ממדינות אירופה, דבר שככל הנראה לא יקרה הפעם.
כבר ב-2012 יוון החזיקה בשיא של דיפולט המדינה הגדול בהיסטוריה, ועקפה את הסכום שהחזיקה ארגנטינה ב-2001 אשר הייתה בעלת חוב כולל של 95 מיליארד דולר. למרות הקווים המקבילים בין שני מקריי הדיפולט, מומחים מעריכים שהסיפור של יוון ישפיע באופן קשה יותר על הכלכלה העולמית.
יוון אינה צפויה להגיע למצב של חדלות פירעון באופן מיידי – קרן המטבע העולמית בדרך כלל נותנת "תקופת חסד" של חודש עד שהיא מכתירה מדינה בסטטוס המפוקפק, אולם השווקים בעולם יישפטו את יוון באופן מידי ברגע שיוון תפספס את התשלום. ומי שחושב שתהליך היציאה מדיפולט קצר טועה – ארגנטינה עדיין נמצאת במצב של דיפולט, למרות שמצבה טוב משל יוון – כלכלתה כפולה בגודלה והחוב שלה עומד על כרבע מזה של יוון.
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- חייב יישאר בביתו עד מותו, והנכס ימומש לאחר מכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי נתוני אתר האנליזות Open Europe Today, יוון חייבת לגרמניה 56 מיליארד אירו, לצרפת 42 מיליארד אירו, לאיטליה 37 מיליארד אירו, לקרן המטבע העולמית 32 מיליארד אירו, לספרד 25 מיליארד אירו, ל-ECB 20 מיליארד אירו ולשאר מדינות האיחוד 34 מיליארד אירו. בנוסף חייבת יוון 246 מיליארד אירו לקנות חילוץ בינלאומיים.
אולם צריך לציין שהדיפולט של יוון מתגמד מול פשיטת הרגל של בנק Lehman Brothers ב-2008 – עם חוב של למעלה מ-600 מיליארד דולר. דיפולט יווני צפוי להיות קטן יותר ולהשפיע באופן פחות על הכלכלה העולמית, אבל אין ספק שהוא ישפיע לאורך שנים על העם היווני.
- 8.למה ארה״ב לא מדפיסה 360 מליארד ונותנת לה? (ל"ת)ג׳ורגג׳ w 30/06/2015 17:20הגב לתגובה זו
- תום 01/07/2015 02:49הגב לתגובה זואי אפשר פשוט להדפיס כסף.זה גורם לאינפלציה ושחיכה בערך המטבע, זה משפיע על היצוא והיבוא...משנה את כל הכלכלה
- 7.הדרומי 30/06/2015 13:38הגב לתגובה זולא יהיה דיפולט. זה פוקר פתוח בין ראש ממשלת יוון לאיחוד האירופאי.קיימים גם אינטרסים אמריקאים רוסים וסינים בסיפור.בסופו של דבר האיחוד יסכים למתווה יווני .ראש ממשלת יוון צודק לא ניתן לחנוק את העם היווני בתכנית צנע ללא תועלת כמו שנעשה ב 2010.הלואי ולנו היה ראש ממשלה אמיץ שדואג לעם ולא לאינטרסים זרים. )ראו מקרה מתווה הגז(זה מאבק בין הימין הכלכלי באירופה לבין השמאל.רק אצלנו מצביעים לפי אירן אירן ולא לפי המצב הכלכלי.
- 6.מבולבל 30/06/2015 13:33הגב לתגובה זורגיל
- 5.בקרוב הבחירות בספרד ,אולי יהיה לכם מנצח . (ל"ת)בא 30/06/2015 12:45הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 30/06/2015 12:28הגב לתגובה זומה קשה לומר - האפשרות היחידה בהיעדר אפשרויות אחרות; ברירת מחדל.
- 3.לחמן ברודרס 2 . (ל"ת)בא 30/06/2015 12:18הגב לתגובה זו
- 2.אורי 30/06/2015 10:50הגב לתגובה זובכלל לא אכפת לי מה יהיה גורלה של יוון כמו שלאף אחד לא איכפת מה יהיה גורלינו.מה עוד שאני לא עשיתי שום דבר ליוון אבל היא גרמה וגורמת לי הפסדי ענק בחסכונות שלי ובקופות הגמל.. כן. ועוד משהו. לא איכפת לי גם מה יהיה גורלה של אירופה מאותה סיבה שציינתי למעלה. מצידי שהאיחוד האירופי יתפרק.
- 1.דיפולט 360 מול 600 ב-2008 זה לא מתגמד,זה יותר מחצי (ל"ת)איציק 30/06/2015 10:36הגב לתגובה זו

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
וול סטריט שור (גרוק)וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%
המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.
בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.
אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".
טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים - טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.
