טאואר במהלך פיננסי: מאריכה הלוואה של 111 מיליון דולר עד לסוף 2018

בעקבות המהלך, טאואר מקטינה את תשלומי הקרן ב-77 מיליון דולר בשנתיים הקרובות. המניה זינקה ב-2.4% לפני שהדיווח יצא בארץ
תומר קורנפלד | (9)
נושאים בכתבה טאואר

חברת טאואר מבצעת היום מהלך אסטרטגי להארכת המח"מ על החובות הבנקאיים שלה. חברת השבבים ממגדל העמק מדווחת היום שקיבלה הלוואה בהיקף של 111 מיליון דולר המיועדת לפירעון עד לסוף שנת 2018. ההלוואה החדשה מחליפה הלוואה קיימת בהיקף דומה שהייתה אמורה להיפרע בשנתיים הקרובות.

ההסכם החדש צפוי להביא להפחתה ניכרת בתשלומי הקרן של החברה למערכת הבנקאית בשנתיים הקרובות. בעקבות ההלוואה החדשה, סך התשלומים למערכת הבנקאית שטאואר תידרש לפרוע יעמדו על 24 מיליון דולר בלבד, במקום 101 מיליון דולר.

דבר העסקה פורסם לחו"ל בשעה 14:00 בדיוק. עם זאת, המסחר המקומי הופסק רק בשעה 14:04 לאחר שיצא הדיווח הרשמי כאן. בזמן הזה - מניית החברה עברה לעלייה של 2.4% במחזור של 2.8 מיליון שקל. מחזור של כ-3 מיליון שקל נרשם באג"ח.

ההסכם של טאואר משפר את מצבם של מחזיקי האג"ח הארוכים של החברה טאואר אג ו להם חייבת החברה כ-760 מיליון שקל ונסחרים בתשואה דולרית של כ-6%. תשלומי האג"ח לנושי האג"ח צפוי להתבצע בסוף 2015 ובסוף שנת 2016. המשמעות עבור המחזיקים הינה שהתשלומים שלהם יקבלו "עדיפות" מבחינת לוח הסילוקין של החברה.

ההלוואה החדשה שטאואר לוקחת תישא ריבית שנתית של הליבור בתוספת מרווח של 3.9%. בשנים 2014 ו-2015 תשלם טאואר 10 מיליון דולר ובשנת 2016תשלם טאואר 14 מיליון דולר. בשנת 2017תשלום הקרן יסתכם ב-56 מיליון דולר ובשנת 2018 תיפרע ההלוואה במלואה כשטאואר תפרע סכום של 21 מיליון דולר.

"לאחר בחינה מדוקדקת של התכניות העסקיות, המודלים והתחזיות הפיננסיות שלנו, הוכיחו הבנקים המלווים שלנו את אמונם בחברה על ידי מתן הלוואה ארוכת טווח זו", אמר ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר-ג'אז.

"בהתבסס על הצמיחה האורגנית הניכרת שאנו צופים במכירות ועל המהלך האסטרטגי שעשינו השנה במסגרת העסקה עם פנסוניק, הלוואה ארוכת טווח זו, המיועדת לפירעון בסוף שנת 2018, מחזקת את המיצוב שלנו בשוק ומאפשרת לנו להשקיע בצורה משמעותית למימוש התכניות האסטרטגיות שלנו."

קיראו עוד ב"אג"ח"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    גולן מוצלאוי 30/10/2014 13:23
    הגב לתגובה זו
    פשוט אהבתי https://www.eloan.co.il/
  • 7.
    3 27/10/2014 15:14
    הגב לתגובה זו
    2
  • 6.
    גבי 27/10/2014 15:10
    הגב לתגובה זו
    נא לאסוף ואזלין ולמרוח את כל הגוף כי זה ענק וזה יכאב
  • 5.
    חיים 27/10/2014 15:06
    הגב לתגובה זו
    למי שלא מבין - החברה מצליחה להתקיים רק תודות לגילגול אין סופי של חובות. רק לחשוב על ההזויים בפורום שמגרבצים על החברה הזו 24-7 משוכנעים שמדובר בבונבוניירה. פחחחחח
  • 4.
    הלחמי יוסי 27/10/2014 15:02
    הגב לתגובה זו
    אדיוטים אלה שמכרו טאואר ב-9$ אין לכם סבלנות תתחילו לאסוף סחורה
  • 3.
    רועה חשבון 27/10/2014 14:53
    הגב לתגובה זו
    תעשו חשבון כמה עלויות הריבית בלבד לשנה עבור חברת טאואר
  • 2.
    מנשה 27/10/2014 14:51
    הגב לתגובה זו
    אני לא הבנתי כלום למה להם לקחת הלוואה לפירעון יותר מאוחר לא עדיף לנסות לרכוש חלק מאגח ו כדי להקטין את חוב הפירעון שלהם עכשיו מתי שמחיר האגת שווה המרת 0 למניות אם הם יקטינו את החוב שלהם לבעלי האגח שהם בעיקר הבנקים שמחזיקים באגח בתור ערבון לעצמם אז מה למה לקחת הלוואה ולעשות תרגילי חשבון על העתיד ואם יהיה משהו לא צפוי וההכנסות יקטנו או השד יודע מה למה זה כדאי להם אבקש הסבר ממי שמבין מה פה קורה בתודה מראש מנשה מחדרה
  • יעקב 27/10/2014 19:41
    הגב לתגובה זו
    לפי מה שאני מבין החברה רוצה להשתמש בכסף שיש לה(שהוא לא ממש שלה אלא של בעלי האגח)לממן את הרכישות האחרונות שביצעה .היא רוצה לנצל את המזומן לגדילה ולא לקיפאון.למרות שניתן להגיד שכמו הרבה חברות היא ממנפת מאוד את עצמה ומגדילה את הסיכון למשקיעים.התקוה שהשקעותיה ישאו פרי ויגדילו הכנסות לטווח ארוך
  • 1.
    טאואר קדימה ל5000 (ל"ת)
    משקיע 27/10/2014 14:42
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.