קובי נימקובסקי: "אנחנו לא במצב של בועה" - מה האפיק המועדף להשקעה?

מנכ"ל אלומות ספרינט מתייחס בראיון ל-Bizportal לסביבת הריבית הנמוכה "המשקיעים צריכים להתרגל לזה - זה ימשך לאורך זמן"

עמוק בתוך שנת 2014 האפיק המנייתי ממשיך להראות טוב. גם אחרי מהלך עליות מרשים של 5 שנים, שוקי המניות המרכזיים בעולם המערבי ממשיכים להניב תשואה סבירות, כשאותה מגמה נמשכת בינתיים גם באפיק האג"חי - אם כי לגביו כבר אין קונצנזוס. כך למשל, אמר גלעד אלטשולר מנהל ההשקעות הראשי של אלטשולר שחם בכנס Bizportal האחרון כי "יש אלמנט בועתי בשוק האג"ח". קובי נימקובסקי, מנכ"ל אלומות ספרינט, בוטיק השקעות ויו"ר ועדת השקעות אלומות הון-ליין, המנהלת 5 מיליארד שקל, התייחס בראיון ל-Bizportal לסביבת הריבית הנמוכה וחולק על לא מעט ממנהלי השקעות שנוטים לקצר מח"מים בתקופה האחרונה. "המשקיעים צריכים להתרגל לסביבת ריבית נמוכה אשר תלווה אותנו לאורך זמן. הטרמינולוגיה בעולם היא שהורדות ריבית פירושן מיתון, צמיחה נמוכה וכו'. אבל לריבית נמוכה יש גם חשיבות כדי לשמור על מטבע חלש ולחזק את היצואנים." "זו גם הסיבה שלאף מדינה או נגיד בנק אין כרגע רצון להתחיל במדיניות של העלאות ריבית. ראו את הניסיון היפני להחלשת המטבע". לדברי נימקובסקי, נתוני המאקרו בעולם כרגע מציגים נתונים סותרים ולכן כדאי לחכות "מעת לעת ישנם נתונים טובים במדינות שונות, אבל עדיין אין עקביות לאורך זמן והנתונים סותרים ולכן צריך לחכות בסבלנות". "אירופה, למשל, היא כלכלה משמעותית. להערכתנו רב הנסתר על הגלוי ובנקים ומדינות עדיין נמצאים בסיכון שכרגע לא רואים אותו (בעיקר ספרד). כפי שאמרנו בעבר, ייקח זמן "לנקות" את השווקים מהמשבר של 2008 ואירופה חיונית ליצירת צמיחה עולמית לאורך זמן." "הקונצרני עדיין עדיף על מדד המעו"ף לטווח הארוך" בראיון ל-Bizportal, לפני שנה וחצי, העריך נימקובסקי שמדד המעו"ף יעמוד באותה נקודה בה הוא שהה אז (נוב' 2012). עד כה, המעו"ף טיפס כ-13.6% כך שעל פי ההערכה הזו צפוי תיקון עמוק במעו"ף בשנה וחצי שנותרו. באותה עת נימקובסקי המליץ על האג"ח הקונצרני שהניב תשואות של כ-9.3% עד כה. גם היום, הוא אומר, "הקונצרני עדיין עדיף על מדד המעו"ף לטווח הארוך. מי שקונה יודע היום מה הוא קונה ובאיזו תשואה. הסיכון שמשקיעים צריכים להסתכל עליו הוא הסיכון להחזר הכסף ולא לרווח או הפסד ההון. כל משקיע צריך להתאים את הסיכון שלו לעצמו ביחס לאהבת הסיכון האישית וטווח ההשקעה. אג"ח קונצרני משמעותו נתינת הלוואה. הסיכון לאי נתינת הלוואה (קרי שמירת הכסף בפיקדון) הוא שחיקה ראלית של הכסף או הפסד של תשואה אלטרנטיבית, בהנחה כמובן שההלוואה תוחזר." "אם נקביל את התנהלות המשקיעים להתנהלות הבנק, נוכל לומר שהרי לא סביר שבנק יפסיק לתת הלוואות למשך שנתיים, כי הוא חושב שבעוד שנתיים הוא יוכל לתת את אותה הלוואה עם ריבית גבוהה באחוז. באופן דומה גם אנו כמשקיעים רוצים למקסם את הכסף בכל מצב שוק נתון". לגבי הסיכון מבהיר נימקובסקי: "אנחנו לא אומרם שאין סיכון. הסיכון קיים. עלייה מהירה באמון צרכנים והפניית כסף לרכישה יכולה להיות מתורגמת מהר לצמיחה. כמו כן, מטבע הדברים לאחר העליות בכל השווקים הכל יותר יקר היום, אבל אנחנו עדיין לא רואים פה מצב של בועה ופועלים בזהירות ובסלקטיביות בשווקים השונים."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אז מה קונים יביזו? (ל"ת)
    מ.א 17/06/2014 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גיגולו נותן בראש 17/06/2014 14:19
    הגב לתגובה זו
    ברמת המרווחים היום וסיכון המח"מ ארוך הטווח? על מה אתה מדבר בן אדם?!
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
ניתוח

הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב

הרחבת הלחימה בעזה וגיוס המילואים הנרחב מעלים את ההוצאות הביטחוניות, מגבירים את האינפלציה ומרחיקים את הסיכוי להורדת ריבית בקרוב; נכון - אולי הכל זה רק טריק כדי שחמאס יגיע להסכם, אבל הנגיד לא ייקח סיכון
תמיר חכמוף |

אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים, חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק. יכול מאוד להיות שהכוונה לכבוש את עזה היא רק טריק-תרגיל שמטרתו להאיץ הסכם מול החמאס לשחרור החטופים. אבל מה אם חמאס עדיין יתעקש במו"מ? ובכלל - הנגיד לא באמת מתייחס למהלכים מתחת לפני השטח. הוא רואה מה שקורה מעל השטח ולפי זה הוא פועל. 

 

הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב היקף של עד 450 אלף חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.

ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו תעשייה, מסחר ושירותים. לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.

מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות מתמשכת. בהחלטת הריבית האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.

עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.