חוזרים לחפש תשואה: כמה גייסו הקרנות המנייתיות בשבוע שחלף?

הגיוס לקרנות המנייתיות מגיע לאחר שבשבוע הקודם לא נרשמו גיוסים כלל גיוסים לאפיק זה, ואף פידיונות בהיקף של 30 מיליון שקלים
אמיר נהרי |

שבוע המסחר האחרון אופיין במגמה מעורבת. מדד המעו"ף הוסיף 1.06% בשבוע תנודתי ואילו מדד ת"א איבד 0.86%. גם באפיק האג"ח נשרמה תנודתיות כאשר האג"ח הממשלתיות עלו קלות ואילו האג"ח הקונצרניות רשמו ירידות שערים. על רקע זה, קצב הגיוסים לקרנות המסורתיות רשם ירידה קלה והן גייסו 1.5 מיליארד שקלים בשבוע שחלף.

מנתוני בית ההשקעות מיטב-דש עולה כי בעקבות התשואות החיוביות במדדי המניות בארץ, המשקיעים חזרו השבוע להעלות את החשיפה המנייתית, מה שהתבטא בגיוסים של כ-110 מיליון שקלים לקרנות המנייתיות. הקרנות המחקות על מדדי המניות גייסו השבוע כ-60 מיליון שקלים - רובם בקרנות מחקות על מדדי מניות בארץ. מתחילת מרץ הקרנות המנייתיות גייסו כ-540 מיליון שקלים.

כאמור, אג"ח קונצרניות נסחרו במגמה שלילית - מדדי התל-בונד רשמו השבוע ירידות שערים של עד כ-0.3%. למרות התשואות השליליות במדדי אגרות החוב הקונצרניות, קרנות אג"ח קונצרני הצליחו לשמור על קצב גיוסים יומי ממוצע זהה ביחס לשבוע הקודם, זאת לאחר שגייסו כ-150 מיליון שקלים, מתוכם כ-20 מיליון שקלים נותבו לקרנות המחקות. מתחילת החודש סך הגיוסים לקרנות אג"ח קונצרני מסתכם בכ-680 מיליון שקלים.

הקרנות הכספיות רשמו פידיונות של 1.55 מיליארד שקלים מתחילת החודש

אגרות החוב הממשלתיות נותרו השבוע ללא שינוי. למרות זאת, קצב הגיוסים היומי הממוצע לקרנות אג"ח מדינה ירד בכ-10% ביחס לשבוע הקודם, זאת לאחר גיוסים של כ-450 מיליון שקלים לקרנות אג"ח מדינה. מתחילת החודש סך הגיוסים בקרנות אג"ח מדינה עומד על כ-1.8 מיליארד שקלים.

הקרנות הכספיות ממשיכות לרשום פידונות בעוד הציבור בוחר לשים את כספו באפיקים מניבים יותר. השבוע נפדו מאפיק זה 360 מיליון שקלים, ובסך הכל נפדו מהקרנות הכספיות 1.55 מיליארד שקלים מתחילת החודש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.