סמנכ"לית מדרוג: "השקעת מוסדיים בפרויקטי תשתיות תניב תשואה טובה"
רו"ח מירב בן כנען הלר, סמנכ"לית בחברת הדירוג מידרוג, נאמה היום במסגרת פורום שוק החוב של חברת מידרוג בנושא מימון גז ותשתיות ואמרה כי "מדינת ישראל היא אי בודד בכל הנוגע לתשתיות הליבה שלה. הבעיה המרכזית היא שמדינת ישראל לא באמת יכולה לסחור בתשתיות הליבה עם שכנותיה, זאת בניגוד למדינות אחרות באירופה למשל שעושות כן".
"לא שמדובר בחשמל, אין אפשרות למכור עודפים או לרכוש חוסרים (פרט כמובן להתחייבות של מדינת ישראל בהתאם לאוסלו). ולא ניתן לאחסן חשמל זול המיוצר בלילה, כך שישראל צריכה לדאוג לאספקה עצמית מלאה, ולדאוג לאספקת ביקושים בשעות השיא", ציינה.
לדבריה, "מקרה המים הוא מקרה מעניין, לאחר מספר שנים של בצורת החלו בישראל לבחון את החלופות לאספקת מים לתושבים ובין החלופות שנבחנו, הייתה חלופה של ייבוא מים מטורקיה. רק דמיינו לעצמכם, איך היה נראה משק המים אילו היו בוחרים בחלופה זו".
"הגז הטבעי הוא לקח חשוב של המשק הישראלי"
גם הפתרון שבחרה מדינת ישראל לטענתה לא חף כלל מביקורת: "כפי שידוע לכולנו, החלופה שנבחרה כפתרון למצוקת משק המים הייתה מתקני ההתפלה, היום לאחר שנה שנתיים שבהם יש גשם מתחילים לדון בשאלת כדאיותם. בדיון בסוגיה זו צריך לזכור שבסוף מדינת ישראל הינה מדינת מדבר עם כמות משקעים שנעה בין משהו למשהו, בשל הצורך לספק את הביקושים גם בשנים שחונות וחמות יש צורך לדאוג לכמות מים שתספיק לביקושי השיא ולמערכת מים תקינה ומתפקדת. בניגוד לחשמל, מים ניתן לאחסן במידה מסוימת".
סמנכ"לית מידרוג מסבירה את אחד המחירים של מחסור בתשתיות במשק הישראלי: "גם הגז הטבעי הוא לקח חשוב של המשק הישראלי. רובנו כאזרחים עדיין משלמים את מחיר הניסיון הרע עם הגז המצרי, עם EMG, לגבי ייבוא הגז ממצרים. לגבי ייצוא זוהי כבר שאלה פוליטית שוודאי שמעורבים בה גם שיקולים כלכליים, ומוכרעת בימים אלה".
"השקעת מוסדיים בחוב של פרויקטים היא קלאסית לקרנות פנסיה"
בשורה התחתונה אומרת בן כנען הלר כי "המסקנה המתבקשת מבעיות תשתית שהתעוררו היא שישראל צריכה לבנות את תשתיות הליבה לפי תפוקות השיא, מה שעולה כסף רב ודורש השקעות הוניות בהיקפים גדולים. הסיבה העיקרית היא שהמדינה לא יכולה, וגם לא רוצה, למממן את כל פיתוח התשתיות בעצמה, היא פונה לשוק הפרטי לביצוע התשתיות ובכדי שהשוק הפרטי יוכל לממנם בקלות מתבצעת חלוקת סיכונים בין היזמים או המממנים לבין המדינה, למקרה של עודפי ביקושים או מחירים שעדיין אינם כלכליים כגון תעשיית ה-PV. קיימים מנגנונים שונים למתן הגנה לממנים כגון: תעריף הזנה, תשלום עבור זמינות, תעריף בהתאם ליחס כיסוי, רשת ביטחון ברמה כזו או אחרת שהמדינה מעניקה. מטרתם של הגנות אלו למזער את הסיכונים בצד ההכנסות: ביקושים, הצמדות ועוד".
"אחת הסיבות לכך שיש פערי דירוגים בין הדירוגים הבינלאומיים לדירוגים המקומיים הינה ההגנות שמספקת המדינה לפרויקטים בתשתיות הליבה ברמה גבוהה מזו הקיימת בעולם שבו התחרות בין הפרויקטים יותר גדולה".
מבחינת סדרי הגודל, מספקת בן כנען הלר את האומדנים של צרכי המשק: "צרכי המימון של פרויקטי תשתית במשק הישראלי ב-7 השנים הקרובות עומד על כ-110 מיליארד שקל. בחישוב שנתי מדובר בין 15-16 מיליארד שקל בשנה (בהנחה שתוכניות הממשלה ימומשו במלואם), השתתפות מצד המוסדיים בהשקעות בחוב של פרויקטים היא קלאסית לקרנות פנסיה ומעניקה תשואה טובה במיוחד בסביבת ריבית נמוכה כמו היום"
- 1.אינני רואה למשל שום 26/06/2013 22:46הגב לתגובה זוויתר המגדים הנבחנים עתה. מדוע?
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
