סמנכ"לית מדרוג: "השקעת מוסדיים בפרויקטי תשתיות תניב תשואה טובה"
רו"ח מירב בן כנען הלר, סמנכ"לית בחברת הדירוג מידרוג, נאמה היום במסגרת פורום שוק החוב של חברת מידרוג בנושא מימון גז ותשתיות ואמרה כי "מדינת ישראל היא אי בודד בכל הנוגע לתשתיות הליבה שלה. הבעיה המרכזית היא שמדינת ישראל לא באמת יכולה לסחור בתשתיות הליבה עם שכנותיה, זאת בניגוד למדינות אחרות באירופה למשל שעושות כן".
"לא שמדובר בחשמל, אין אפשרות למכור עודפים או לרכוש חוסרים (פרט כמובן להתחייבות של מדינת ישראל בהתאם לאוסלו). ולא ניתן לאחסן חשמל זול המיוצר בלילה, כך שישראל צריכה לדאוג לאספקה עצמית מלאה, ולדאוג לאספקת ביקושים בשעות השיא", ציינה.
לדבריה, "מקרה המים הוא מקרה מעניין, לאחר מספר שנים של בצורת החלו בישראל לבחון את החלופות לאספקת מים לתושבים ובין החלופות שנבחנו, הייתה חלופה של ייבוא מים מטורקיה. רק דמיינו לעצמכם, איך היה נראה משק המים אילו היו בוחרים בחלופה זו".
"הגז הטבעי הוא לקח חשוב של המשק הישראלי"
גם הפתרון שבחרה מדינת ישראל לטענתה לא חף כלל מביקורת: "כפי שידוע לכולנו, החלופה שנבחרה כפתרון למצוקת משק המים הייתה מתקני ההתפלה, היום לאחר שנה שנתיים שבהם יש גשם מתחילים לדון בשאלת כדאיותם. בדיון בסוגיה זו צריך לזכור שבסוף מדינת ישראל הינה מדינת מדבר עם כמות משקעים שנעה בין משהו למשהו, בשל הצורך לספק את הביקושים גם בשנים שחונות וחמות יש צורך לדאוג לכמות מים שתספיק לביקושי השיא ולמערכת מים תקינה ומתפקדת. בניגוד לחשמל, מים ניתן לאחסן במידה מסוימת".
סמנכ"לית מידרוג מסבירה את אחד המחירים של מחסור בתשתיות במשק הישראלי: "גם הגז הטבעי הוא לקח חשוב של המשק הישראלי. רובנו כאזרחים עדיין משלמים את מחיר הניסיון הרע עם הגז המצרי, עם EMG, לגבי ייבוא הגז ממצרים. לגבי ייצוא זוהי כבר שאלה פוליטית שוודאי שמעורבים בה גם שיקולים כלכליים, ומוכרעת בימים אלה".
"השקעת מוסדיים בחוב של פרויקטים היא קלאסית לקרנות פנסיה"
בשורה התחתונה אומרת בן כנען הלר כי "המסקנה המתבקשת מבעיות תשתית שהתעוררו היא שישראל צריכה לבנות את תשתיות הליבה לפי תפוקות השיא, מה שעולה כסף רב ודורש השקעות הוניות בהיקפים גדולים. הסיבה העיקרית היא שהמדינה לא יכולה, וגם לא רוצה, למממן את כל פיתוח התשתיות בעצמה, היא פונה לשוק הפרטי לביצוע התשתיות ובכדי שהשוק הפרטי יוכל לממנם בקלות מתבצעת חלוקת סיכונים בין היזמים או המממנים לבין המדינה, למקרה של עודפי ביקושים או מחירים שעדיין אינם כלכליים כגון תעשיית ה-PV. קיימים מנגנונים שונים למתן הגנה לממנים כגון: תעריף הזנה, תשלום עבור זמינות, תעריף בהתאם ליחס כיסוי, רשת ביטחון ברמה כזו או אחרת שהמדינה מעניקה. מטרתם של הגנות אלו למזער את הסיכונים בצד ההכנסות: ביקושים, הצמדות ועוד".
"אחת הסיבות לכך שיש פערי דירוגים בין הדירוגים הבינלאומיים לדירוגים המקומיים הינה ההגנות שמספקת המדינה לפרויקטים בתשתיות הליבה ברמה גבוהה מזו הקיימת בעולם שבו התחרות בין הפרויקטים יותר גדולה".
מבחינת סדרי הגודל, מספקת בן כנען הלר את האומדנים של צרכי המשק: "צרכי המימון של פרויקטי תשתית במשק הישראלי ב-7 השנים הקרובות עומד על כ-110 מיליארד שקל. בחישוב שנתי מדובר בין 15-16 מיליארד שקל בשנה (בהנחה שתוכניות הממשלה ימומשו במלואם), השתתפות מצד המוסדיים בהשקעות בחוב של פרויקטים היא קלאסית לקרנות פנסיה ומעניקה תשואה טובה במיוחד בסביבת ריבית נמוכה כמו היום"
- 1.אינני רואה למשל שום 26/06/2013 22:46הגב לתגובה זוויתר המגדים הנבחנים עתה. מדוע?
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
