שוק המט"ח מדשדש; "שבירה מתחת ל-3.6 שקלים היא בלתי נמנעת"

הדולר נסחר בין הבנקים בירידה של של 0.1% וברמה של 3.6155 שקלים. האירו מתחזק ב-0.16% ל-4.716 שקלים. FXCM: "לא יהיה די בהתערבות אחת כדי לשנות את מאזן הכוחות"
יעל גרונטמן |

המסחר בשוק המט"ח הפך למנומנם משהו בימים האחרונים, כאשר הדולר מצליח לשמור על רמה שמעל ל-3.6 שקלים לאחר שבועיים מאז שהתערב בנק ישראל במסחר ורכש כ-100 מיליון דולר. אולם ב-FXCM ישראל אומרים הבוקר (ה') כי "שבירה מתחת ל-3.6 שקלים היא בלתי נמנעת. בשוק ממתינים לראות מה תהיה אסטרטגיית ההתערבות של בנק ישראל בסיבוב השני".

בנוסף, בשוק ממתינים בדריכות להחלטת הריבית באירופה בשבוע הבא, אשר על פי ההערכות תופחת ב-0.25% לשפל של 0.5% על רקע נתונים חלשים ביבשת, כאשר בשבוע האחרון היו אלה נתוני מדד מנהלי הרכש שהצביעו על התכווצות חדה מהצפי בפעילות הכלכלית במדינות גוש האירו, כולל מעבר להתכווצות בפעילות במגזר השירותים בגרמניה. עוד לפני כן, כבר מחר עשוי נתון צמיחת התמ"ג שיפורסם בארה"ב להזיז את השוק במקרה של חריגה מהציפיות

לפני פתיחת המסחר בבורסה הדולר נסחר בין הבנקים בירידה של של 0.1% וברמה של 3.6155 שקלים לאחר שאתמול נחלש הדולר היציג ב-0.17% ל-3.619 שקלים. האירו מתחזק כעת ב-0.16% ונסחר בין הבנקים ב-4.716 שקלים לאחר שרשם אתמול ירידה זניחה של 0.03% והאירו היציג נקבע על 4.708 שקלים. בעולם מתחזק האירו ב-0.2% ונסחר ברמה של 1.3040 שקלים.

במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "לאחר שבועיים של דשדוש, מאז ההתערבות של בנק ישראל, הדולר-שקל שוב לוחץ מטה ומאיים לפרוץ את רמת המפתח של 3.60. התערבות בנק ישראל אמנם בלמה זמנית את הסחף השלילי, אבל לא חוללה מפנה ממשי בדולר-שקל, שנותר מתחת לרמת ההתנגדות של 3.65.

"כעת נראה כי השבירה מטה שוב מתחת 3.60 הינה בלתי נמנעת. די ברור כי בתנאים הפונדמנטליים הנוכחיים השקל צפוי להמשיך ולהתחזק מול הדולר, וכי לא יהיה די בהתערבות אחת כדי לשנות את מאזן הכוחות.

"כזכור, הכלכלנים של גולדמן סאקס פרסמו לא מכבר הערכה כי הדולר-שקל צפוי לרדת ל-3.45, ותחזית זו לא השתנתה. אם אכן הדולר-שקל ישבור שוב מטה מעניין יהיה לראות כיצד יגיב בנק ישראל. האם יתערב באותה רמה, כלומר באזור 3.60, בניסיון לקבוע תחתית, או שיארוב לספקולנטים ברמה נמוכה יותר, באזור 3.55-3.57".

היצואנים בולמים את עודפי הביקוש של חב' האנרגיה

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות אמר כי "נתונים כלכליים מאכזבים שפורסמו בארה"ב תמכו בהיחלשות הדולר אל מול המטבעות המובילים. אולם, בזירה המקומית, על רקע פעילות הסקטור העסקי, היצעי מט"ח מצד יצואנים, ממשיכים לבלום את עודפי הביקוש מצד חברות האנרגיה.

"בשלב הנוכחי הדולר ממשיך לנוע בתחום שערים צר, כאשר פריצת רמת 3.6 שקלים לדולר מטה תזרז את מעורבות בנק ישראל במסחר במט"ח. להערכתנו, ובמיוחד על רקע סימני ההאטה באסיה ובאירופה, בנק ישראל יפעל למיתון השפעת שער החליפין על תנאי הסחר של היצואנים הישראלים. בטווח הקצר, הדולר ממשיך לנוע בתחום השערים של 3.58-3.66 שקלים".

לא נראה שתתרחש פריצה בקרוב

חזי ינושבסקי ראש מחלקת מחקר ATRADE אומר הבוקר כי בזירת המט"ח, צמד הדולר שקל נסחר בכבדות רבה בין 3.60- 3.62. "לא נראה שתתרחש פריצה בקרוב, כל עוד לא מתקבלת הכרעה בזירת המט"ח הבינ"ל".

"מחר יפורסם הנתון המרכזי של השבוע תמ"ג של הרבעון הראשון בארה"ב. הנתון צפוי להעיד על כך שהכלכלה הגדולה בעולם צמחה בקצב של 3.1% לעומת 0.4% צמיחה שנרשמו ברבעון הקודם.

"נתון מפתיע עלול להזניק את המדדים המובילים בוול סטריט אל עבר שיאים חדשים. הדולר האמריקני עשוי להתחזק במקרה זה, בעיקר כנגד הין. היעד שלנו במקרה של נתון חיובי הינו: 101 ין לדולר. נתון מאכזב עלול להווה טריגר למהלך ירידות משמעותי ולהיחלשות הדולר, בעיקר כנגד הין".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'י סיטי נופלת 5%, נקס ויז׳ן 3%; החולשה במדדים נמשכת

מרכז טאוב מזהיר שהוצאות המלחמה דוחפות את הגירעון והחוב למעלה ומכבידות על הצמיחה. מניית אר פי אופטיקל יורדת לאחר שבעלי עניין מכרו כ-14% מהון החברה בעסקת בלוק בדיסקאונט. אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה חיובית מתונה, כשהמדדים המובילים נסחרים סביב יציבות עם נטייה לעליות. לאחר הפתיחה החיובית, הבורסה עוברת למגמה מעורבת: המדד המרכזי נסחר סביב שערי הפתיחה בנטייה קלה לירידות, בעוד ת"א 90 נחלש ומאבד עד 1%. מדד הבנקים והסקטורים הדפנסיביים מציגים התאוששות, וברקע בולטת גם תנועה חיובית באנרגיה, בעוד שוק האג"ח ממשיך להיסחר ביציבות יחסית.

זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. אבל מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  

הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-2.2%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי בעלייה קלה של 0.04% והאנג סנג בהונג קונג בירידה של 0.83%. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.

בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2%, מדד S&P 500 התחזק ב-1.2%, ונאסד"ק הוסיף 1.4%. השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.


מניות הפיננסים בירידה. זה לא רק בגלל המס של סמוטריץ', זה ההבנה שהרווחים העצומים האלו לא יכולים להימשך. בביטוח זה יהיה ירידות מחירי ביטוח הרכב, ואז גם בתחומים נוספים. בבנקים - נקווה לתחרות של המיני בנקים, זה אירוע חשוב. מסים לא יעזרו, הם רק יתגלגלו שוב עליכם.