אירופה נעלה בירידות: ההמתנה ליוון עייפה את הבורוסת ביבשת; הפוטסי איבד 0.2%
בהמתנה לחדשות מיוון ננעלו הבורסות באירופה בירידות שערים ובזמן ששערו של האירו התחזק הבוקר לשיא של 8 שבועות ונסחר ברמה של 1.327 דולר לאירו. מניות מגזר הבנקאות ויצרניות חומרי הגלם בלטו לטובה.
עם סיום המסחר ביבשת, מדד הדאקס ירד 0.08%, הקאק השיל 0.5% והפוטסי הלונדוני איבד מערכו כ-0.24%.
"אני מאד שורי על שוק המניות" אמר היום לורנס פינק, מנכ"ל קרן ההשקעות הגדולה בעולם, בלאקרוק והוסיף, "אני לא רואה מצב שבו העולם הולך להתפרק, אז צריך לקחת יותר סיכון ולהתגבר על כל הרעשים בגלל שיש ערך עצום בשוק המניות - צריך להיות מושקע כיום 100% במניות בגלל השווי הנמוך שלהן והתשואה הגבוהה יותר באפיק זה ביחס לאפיק האג"חי".
בינתיים ביוון, ראשי המפלגות ביוון לא הצליחו אמש להגיע להסכמות בינהם בעניין הרפורמות שיסללו את הדרך לקבלת מנת הסיוע השניה, זאת למרות דיווחים על התקדמות משמעותית אמש במו"מ. למעשה, ביוון פספסו עוד דד-ליין בדרך לרגע המכריע - ה-20 במארס, יום פירעון האג"ח בהיקף של 14.5 מיליארד אירו.
בין הדרישות שדורשת ה'טרוייקה' מממשלת יוון - פיטורים של 15,000 עובדים באופן מיידי, הפחתת שכר המינימום בכ-20%, הפחתת גובה הפנסיות ועוד. לטענת ה'טרוייקה', דרישות אלו יעזרו לכלכלת היוונית להיות תחרותית יותר. אלו המתנגדים לדרישות, טוענים כי היענות להן תדחוף את יוון לשנה חמישית של מיתון חמור. ובינתיים הרחובות סוערים כשאתמול הפגינו בהם כ-100 אלף איש, והאיגודים המקצועיים הכריזו על שביתה כללית.
בתוך כך, וול סטריט ג'ורנל מדווח הבוקר כי ה-ECB (הבנק המרכזי באירופה) שהינו הנושה הגדול ביותר של ממשלת יון על אג"חים ב-40 מיליארד אירו הסכים לויתורים גדולים יותר בעניין סוגיית התספורת. לפי הדיווח, ה-ECB מוכן כעת להחליף את איגרות החוב שברשותו באיגרות בעלות ערך נמוך יותר.
בזירת המאקרו פורסם הבוקר נתון חלש בגרמניה, אך נראה כי השוק לא מתרגש. על פי הנתון שפירסמה הלמ"ס בגרמניה היצוא הגרמני רשם בדצמבר את הירידה החדה ביותר מזה קרוב ל-3 שנים, כשנפל -4.3% לעומת צפי לירידה מתונה בהרבה של 1%. נזכיר כי אתמול דווח כי הייצור התעשייתי בגרמניה נפל ב-2.9% בדצמבר ביחס לנובמבר, הירידה החדה ביותר שנרשמה בתחום זה בגרמניה מאז ינואר 2009.
בין החברות האירופיות נציין את נוקיה שהודיעה על קיצוצים של 4,000 משרות ועל העברת פעילות ייצור של הטלפנים הסלולריים שלה לאסיה.
- 1.לב 08/02/2012 12:15הגב לתגובה זונו באמת...?? אתם באמת מאמינם בעליות באירופה..לדעתי שנייה לפני הקריסה.....!!!!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
