לקבלנים יש ממה לחשוש: 77.5 אלף יח"ד בבנייה - המספר הגבוה מ-2001
האם אנחנו ניצבים בפני קיפאון עמוק בענף הנדל"ן? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ד'), בתשעת החודשים הראשונים של 2011 הוחל בבנייתן של כ-32,400 דירות חדשות במשק, המספר הגבוה בכ-12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
הנתון המפתיע החודש הוא מספר הדירות בבנייה פעילה אשר הסתכם בסוף ספטמבר 2011 ב-77.5 אלף דירות, לערך, והיה גבוה ב-14% לערך ממספר הדירות בבנייה פעילה בסוף ספטמבר 2010. זהו המספר הגבוה ביותר של דירות בבנייה פעילה מאז סוף ספטמבר 2001. מתחילת 2011 הסתיימה בנייתן של כ-25,280 דירות, נתון הגבוה בכ-2% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2010. שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים הסתכם מתחילת השנה בכ-8.2 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-7.4 מיליון מ"ר בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של כ- 11%.
מבין הדירות שנבנות, כ-32% דירות נבנות בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים). בתקופה זו, בכל אחד מהיישובים תל אביב, ירושלים, פתח תקווה, אשקלון ויבנה הוחל בבנייה של למעלה מ-1,300 דירות. בקריית גת הוחל בבנייתן של כ-840 דירות, פי 12.9 יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2010 וברמלה חל גידול של פי 4 לעומת התקופה המקבילה ב-2010. בגני תקווה הוחל בבניית כ-630 דירות, פי 2.6 לעומת התקופה המקבילה ב-2010, וכמעט פי 9 לעומת כל אחת מהתקופות המקבילות ב-2009 וב-2008. בכל אחד מהיישובים יבנה ורחובות חלה עלייה של פי 2 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ירידה נרשמה בתשעת החודשים הראשונים של 2011 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2010 ביישובים פתח תקווה (32%-), וכפר סבא (27%-).
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס אמר בתגובה לנתונים כי "הקבלנים מפנימים את המצב החדש ונותנים הצעות מחיר נמוכות יותר במכרזי הקרקע. הנתונים שפורסמו היום מעודדים ומלמדים כי המאמצים הכבירים שאנו משקיעים לקדם ולשחרר קרקעות למגורים, נושאים פרי, אך אסור להניח לכך. שיווקי המקרקעין הם הכלי המרכזי להוזלת מחירי הדירות."
אולם על פי ניתוח כלכלני התאחדות הקבלנים, ברבעון השלישי של 2011 חלה ירידה של כ- 4% בהתחלות הבניה לעומת הרבעון השני. ברבעון השלישי הוחל בבנייתן של 10,687 יחידות דיור, לעומת 11,146 יחידות דיור ברבעון השני. כמו כן חלה ירידה של כ- 6% בגמר הבניה מ- 8,655 יחידות דיור ברבעון השני ל- 8,148 יחידות דיור ברבעון השלישי.
ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים, ציין: "למרות האצת השיווקים על ידי שר השיכון, מגמת הגידול בהתחלות הבניה נבלמה. אנחנו ממשיכים להתריע מפני מחסור בדירות באזורי הביקוש. בגלל מגבלות האשראי שהטיל בנק ישראל על הבנקים , ובשל המחסור החמור בפועלים מקצועיים, התחלות הבניה וגמר הבניה ימשיכו לרדת בתקופה הקרובה ויבואו לידי ביטוי במחסור בדירות חדשות בעיקר באזורי הביקוש ובהמשך עליית המחירים."
- 10.רונן 01/12/2011 09:44הגב לתגובה זואבל במקביל אני מנהל מו" מ עם דירה יד שניה והם מבינים כרגע שהמחיר המקורי שלהם לא קשור למציאות.
- 9.ש.א 30/11/2011 19:12הגב לתגובה זולמכור את הדירה כשהיום היא שווה פי 2 כאשר המחירים עדיין גבוהים לקנות טבע ששוה חצי משוויה ב 14000 נק להחזיק. בינתיים מחירי הדירות יירדו לחצי וטבע טעלה לאן שהיא צריכה להיות שזה פי 2 וכך בעוד כשנתיים יהיה למתוחכם 4 דירות במקום אחת היום -- החוכמה היא לדעת מה יהיה בעתיד ולא מה היה העבר את העבר כולנו יודעים וכל הפרשנים למינהם כל הזמן מספרים מה היה אבל לא מה יהיה
- אפי 30/11/2011 20:48הגב לתגובה זוומחר אני מוכר את הדירה שלי. ההצעה שלך מדהימה וכל הכבוד לך מה הייתי עושה בלי עצתך.
- 8.משווק נדלן בכיר 30/11/2011 16:41הגב לתגובה זומחירי הדירות הגבוהים ומי אשם --הציבור שרץ כמו מטורף והקבלנים העלו מחירים לא בהתאם לעליות הייצור של הדירה אלא בהתאם למהירות הריצה של העדר -הציבור . תפסיקו לרוץ ולדחוף -ואז הקבלנים יורידו מחיר ואנחנו נמכור דירות ונתפרנס
- 7.י.ה 30/11/2011 14:45הגב לתגובה זוכמה דירות מבין אלו שבבניה נמכרו כבר, ייתכן וחלק נכבד מהדירות בבניה נמכרו לפני המחאה, ולכן מספר הדירות הפנויות למכירה נמוך בהרבה... כלומר הנתון החשוב ביותר לנושא הכתבה, מספר הדירות בבניה שלא נמכרו, שזה הנתון העיקרי שישפיעה על מחיר הדירות ברגע שיחזרו לקנות...
- 6.אלירם 30/11/2011 14:42הגב לתגובה זוהמדינה צריכה לשרת את האזרחים, ולא למכור למרבה במחיר את הנכסים והאדמות של אזרחי המדינה לתושבי חוץ. עשו את כל המדינה עובדי קבלן ומיקור חוץ, וזרקו את כולם לכלבים. טוב שעכשיו מתקנים את העוול הנורא הזה, אחרת הכל כאן יתרסק ולא יהיה שווה שקל.
- 5.פלי 30/11/2011 14:39הגב לתגובה זואבל קריסה לא תגיע,בועה מתפוצצת לא נוזלת תפנימו.
- 4.כרגע ירידות של 10-15 אבל הקריסה בלתי נמנעת (ל"ת)אין ספק מתחולל שנוי 30/11/2011 14:32הגב לתגובה זו
- 3.עומר 30/11/2011 14:03הגב לתגובה זונהפוך הוא -המחירים יעלו כי אין תחליף לנדלן קניה/השכרה-רווח משולש ובטוח לאורך זמן. כמו כן יש ויהיה ביקוש בקרוב עקב מחסור בדירות זמינות למגורים
- 2.אורן 30/11/2011 14:02הגב לתגובה זוהרי פימפמו לנו במשך 3 שנים שחסרות 100000 דירות
- 1.הבועה מתפוצצת נחזור למחירים ריאליים של 2003 (ל"ת)ש.א 30/11/2011 13:40הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
