"ללא שינוי, המחאה עלולה להיות אלימה ומסוכנת, לאן נעלם הרגולטור?"

כך אמר איציק אלרוב, יוזם מחאת הקוטג' בכנס שדרות ביחס לדו"ח העוני שפורסם אתמול. פרץ: "שר האוצר מכין תשתית מלהתחמק מדוח טרכטנברג בעזרת רעידות אדמה איזוריות, מצבים ביטחוניים"
לירן סהר | (4)

בכנס שדרות לחברה נחשף אמש בסקר של המוסד לביטוח לאומי כי כ-10% מהישראלים חשו רעב במהלך השנה האחרונה וכי 2% הרגישו רעב חמור. הסקר נערך בקרב 5,000 משפחות.

איציק אלרוב, יוזם מחאת הקוטג', התייחס היום בכנס לדו"ח ואמר: "הריכוזיות והמונופולים הם הסיבה לדו"ח העוני שפורסם אמש. אם לא יקרה שינוי, המחאה עלולה להיות אלימה ומסוכנת יותר והמדינה צריכה להיות ערנית לכך. הורדת מחירים דרסטית כרגע היא אוויר לנשימה למעמד הביניים, זה שווה ערך להעלאה במשכורת. אנו צריכים לשאול את עצמנו לאן נעלם הרגולטור."

אלרוב הפנה את שאלתו לרונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר: "מתי הרגולטור ירים את הכפפה ויוביל את המחאה החברתית בתחום הצרכנות? ברגע שהמונופולים מנצלים את כוחם על מנת למקסם רווחים על גב הצרכן הקטן, מי אם לא הממונה על ההגבלים העסקיים צריך לעשות זאת?"

ח"כ עמיר פרץ (עבודה) אמר כי "בשוק החופשי של מדינת ישראל, ככל שאתה חלש יותר אתה משלם יותר. המחירים הגבוהים ביותר נמצאים בעיירות הפיתוח. אין ספק ששחיקת ההכנסות הריאליות מול העלויות הגבוהות מעידים על כך שטיפול בעליית השכר הוא חשוב, הסולידריות והמחאה החברתית יצרו התעוררות מאוד חשובה. אבל שר האוצר מכין תשתית מלהתחמק מדוח טרכטנברג בעזרת רעידות אדמה איזוריות, מצבים ביטחוניים וכו'. הויכוח שמתנהל בין משרד הביטחון למשרד האוצר הוא מסוכן לכולנו. צריך להניף את שני הדגלים אבל השיקול הכלכלי צריך לעמוד כל אחד בפני עצמו."

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דדי 30/11/2011 11:45
    הגב לתגובה זו
    רק ביטול מוחלט של מע' מ על מצרכי יסוד ,יוכל לטפל בבעיה משני הקצוות. ביטול המעמ' כמוהוא כתוספת שכר לשכבות החלשות המוציאות את כל המשכורת על אוכל בסיסי. הוא לא יגרור אחריו תוספות שכר לכל המשק, והעשירון העליון במילא אינו צורך מוצרי בסיס אלא בעיקר פרימיום. ואחרי כל זה, פשוט לפטר את הרגולטור שאינו עושה דבר.
  • רוני 30/11/2011 15:25
    הגב לתגובה זו
    תגובה ל-3 (דדי) - על פירות וירקות אין מע" מ ודווקא שם עליות המחירים הכי פרועות... באילת בוטל המע" מ לפני שנים ומי נהנה מזה? במקרה הטוב הסוחרים - בוודאי שלא הצרכן הסופי שלעתים קרובות משלם שם מחירים יקרים יותר מאשר בת" א... גם אני חושב שצריך על דברים מסויימים לבטל את המע" מ או לפחות שיהיה מדורג (פרוגרסיבי) אבל במקביל חייב להיות פיקוח לפחות על מוצרי יסוד ולא רק במזון (וירון זליכה למשל אומר פיקוח על כל המוצרים ולא רק מוצרי יסוד) כל עוד אין תחרות אמיתית - ותחרות אמיתית יכולה להיות רק כשלשחקן הכי גדול בכל ענף (וניקח כדוגמא את ענף המזון שהבאת) יש נתח שוק של 10% מהשוק ולא 30% כמו במקרה של שופרסל ומגה... שלמעשה שניהם ביחד תופסים לפחות 60% מהשוק...
  • 2.
    ברור הממשל עושה את כל השגיאות האפשריות . (ל"ת)
    הכתובת על הקיר 30/11/2011 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד 30/11/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
    חבל שאיציק אלרוב אוהב כל כך לאכול קוטג' . אם לא היתה לו דירה אולי הוא היה נחשב למי שעשה שינוי גדול והצליח להוריד את מחירי הדירות. יש לו דירה לכן הוא מדבר כל היום על הקוטג' .
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.