"ללא שינוי, המחאה עלולה להיות אלימה ומסוכנת, לאן נעלם הרגולטור?"

כך אמר איציק אלרוב, יוזם מחאת הקוטג' בכנס שדרות ביחס לדו"ח העוני שפורסם אתמול. פרץ: "שר האוצר מכין תשתית מלהתחמק מדוח טרכטנברג בעזרת רעידות אדמה איזוריות, מצבים ביטחוניים"
לירן סהר | (4)

בכנס שדרות לחברה נחשף אמש בסקר של המוסד לביטוח לאומי כי כ-10% מהישראלים חשו רעב במהלך השנה האחרונה וכי 2% הרגישו רעב חמור. הסקר נערך בקרב 5,000 משפחות.

איציק אלרוב, יוזם מחאת הקוטג', התייחס היום בכנס לדו"ח ואמר: "הריכוזיות והמונופולים הם הסיבה לדו"ח העוני שפורסם אמש. אם לא יקרה שינוי, המחאה עלולה להיות אלימה ומסוכנת יותר והמדינה צריכה להיות ערנית לכך. הורדת מחירים דרסטית כרגע היא אוויר לנשימה למעמד הביניים, זה שווה ערך להעלאה במשכורת. אנו צריכים לשאול את עצמנו לאן נעלם הרגולטור."

אלרוב הפנה את שאלתו לרונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר: "מתי הרגולטור ירים את הכפפה ויוביל את המחאה החברתית בתחום הצרכנות? ברגע שהמונופולים מנצלים את כוחם על מנת למקסם רווחים על גב הצרכן הקטן, מי אם לא הממונה על ההגבלים העסקיים צריך לעשות זאת?"

ח"כ עמיר פרץ (עבודה) אמר כי "בשוק החופשי של מדינת ישראל, ככל שאתה חלש יותר אתה משלם יותר. המחירים הגבוהים ביותר נמצאים בעיירות הפיתוח. אין ספק ששחיקת ההכנסות הריאליות מול העלויות הגבוהות מעידים על כך שטיפול בעליית השכר הוא חשוב, הסולידריות והמחאה החברתית יצרו התעוררות מאוד חשובה. אבל שר האוצר מכין תשתית מלהתחמק מדוח טרכטנברג בעזרת רעידות אדמה איזוריות, מצבים ביטחוניים וכו'. הויכוח שמתנהל בין משרד הביטחון למשרד האוצר הוא מסוכן לכולנו. צריך להניף את שני הדגלים אבל השיקול הכלכלי צריך לעמוד כל אחד בפני עצמו."

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דדי 30/11/2011 11:45
    הגב לתגובה זו
    רק ביטול מוחלט של מע' מ על מצרכי יסוד ,יוכל לטפל בבעיה משני הקצוות. ביטול המעמ' כמוהוא כתוספת שכר לשכבות החלשות המוציאות את כל המשכורת על אוכל בסיסי. הוא לא יגרור אחריו תוספות שכר לכל המשק, והעשירון העליון במילא אינו צורך מוצרי בסיס אלא בעיקר פרימיום. ואחרי כל זה, פשוט לפטר את הרגולטור שאינו עושה דבר.
  • רוני 30/11/2011 15:25
    הגב לתגובה זו
    תגובה ל-3 (דדי) - על פירות וירקות אין מע" מ ודווקא שם עליות המחירים הכי פרועות... באילת בוטל המע" מ לפני שנים ומי נהנה מזה? במקרה הטוב הסוחרים - בוודאי שלא הצרכן הסופי שלעתים קרובות משלם שם מחירים יקרים יותר מאשר בת" א... גם אני חושב שצריך על דברים מסויימים לבטל את המע" מ או לפחות שיהיה מדורג (פרוגרסיבי) אבל במקביל חייב להיות פיקוח לפחות על מוצרי יסוד ולא רק במזון (וירון זליכה למשל אומר פיקוח על כל המוצרים ולא רק מוצרי יסוד) כל עוד אין תחרות אמיתית - ותחרות אמיתית יכולה להיות רק כשלשחקן הכי גדול בכל ענף (וניקח כדוגמא את ענף המזון שהבאת) יש נתח שוק של 10% מהשוק ולא 30% כמו במקרה של שופרסל ומגה... שלמעשה שניהם ביחד תופסים לפחות 60% מהשוק...
  • 2.
    ברור הממשל עושה את כל השגיאות האפשריות . (ל"ת)
    הכתובת על הקיר 30/11/2011 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד 30/11/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
    חבל שאיציק אלרוב אוהב כל כך לאכול קוטג' . אם לא היתה לו דירה אולי הוא היה נחשב למי שעשה שינוי גדול והצליח להוריד את מחירי הדירות. יש לו דירה לכן הוא מדבר כל היום על הקוטג' .
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.