המכה שחטפו הבנקים: הרווח המצרפי נחתך ב-25% ל-1.3 מיליארד ש' "בלבד"
אתמול הגיעה לסיומה עונת הדו"חות לרבעון השלישי של 2011. ששלושת הבנקים הגדולים בישראל פרסמו את תוצאותיהם לרבעון שחלף, מהם עולה תמונה מורכבת אך השורה התחתונה ברורה - ירידה חדה ברווחים.
מסיכום רבעון שלישי שביצע Bizportal לדוחות המערכת הבנקאית, עולה כי הרווח הנקי הסתכם ב-1.3 מיליארד שקל, מדובר בצניחה של 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בהשוואה לרבעון השני של השנה, התמונה עוד יותר עגומה, שכן אותו סיימו הבנקים ברווח מצרפי של 1.86 מיליארד שקל, כך שמדובר בירידה של 30%. בנק לאומי מציג בדוח כי הוא חשוף למדינות: איטליה, אירלנד, יוון וספרד בסך כולל של 1.12 מיליארד שקל.
צניחה דרמטית בשורת הרווח רשם בנק לאומי כשהציג צניחה של 74.4% לרמה של -155 מיליון שקל בלבד בהשוואה לרבעון המקביל. נציין כי לעומת אזהרת הרווח שפרסם לפני שבועיים, מדובר בתוצאה טובה יותר ממה שבנק ציפו בעת עריכת הדוחות.
מנגד, בנק מזרחי טפחות שפרסם מוקדם יותר השבוע את הדוח, היה היחיד שהצליח, למרות ההרעה בענף הבנקאות, להציג גידול ברווחיות בשיעור של 22.5% שהסתכמה ב-255 מיליון שקל. בכך עקף בנקים גדולים ממנו, כמו דיסקונט ולאומי.
הפגיעה בשורת הרווח הנקי של לאומי הגיעה בעיקר מכיוון סעיף ההפרשה לחובות מסופקים שתפחה ל-378 מיליון שקל, זינוק של 820% לעומת הרבעון המקביל. בהשוואה לרבעון השני של השנה מדובר בעלייה מתונה יותר שכן היא הסתכמה ב-517%.
את ההפסד הגבוה ביותר בהשקעה בניירות ערך, רשם בנק בינלאומי שהפסיד 81 מיליון שקל. בעוד שלאומי רשם הפסד של 71 מיליון שקל ואילו מזרחי טפחות רשם הפסד שולי של 1 מיליון שקל בלבד.
כמו כן נציין כי התשואה להון בחישוב שנתי של מזרחי ממשיכה להוביל בפער משמעותי את המערכת הבנקאית שהסתכמה ב-14.9%. את התשואה להון הנמוכה ביותר רשם הבינלאומי עם 7.3% בלבד.
על רקע המשבר העולמי החליטו בבנק ישראל לחייב את הבנקים לפרסם את חשיפתם להשקעות בחו"ל בדגש על אירופה, המצויה במשבר חובות שתרם נראה כיצד ומתי הוא יפתר. מסקירה של הדוחות ניתן לראות כי בנק פעולים
הגדיל את חשיפתו להשקעות באנגליה מרמה של 12 מיליארד שקל לרמה של 18 מיליארד מאז סוף הרבעון השלישי 2010 לסוף הרבעון החולף. מנגד, את חשיפתו להשקעה באיטליה הוא הקטין מ-159 ל-98 מיליון שקל.
ניתן לומר כי פרסום הדוח השלישי לשנה הנוכחית מראה את ההתדרדרות בתוצאות באה לידי ביטוי במחיר המניות בבורסה: מניית מזרחי רשמה את הירידה הנמוכה ביותר כשאיבדה 24% , פועלים והבינלאומי השילו 34% מערכן, מניית דיסקונט נחבטה עם צניחה של 37% ולאומי, שבשנתיים האחרונות הינו הבנק הגדול בישראל, נחתך בלא פחות מ- 41% . נציין כי מדד המעו"ף ירד בתקופה הזו 'רק' 21% .
יובל בן זאב: "פעילות הליבה דווקא נראית טוב, הירידה במניות מוגזמת"
מנהל המחקר בכלל פיננסים התייחס בשיחה עם Bizportal לדוחות הבנקים ואמר כי "בניגוד לפגידה שראינו בחברות הסלולר או בקמעונאיות המזון, בבנק פעילות הליבה דווקא נראית בסדר גמור ואפילו טוב. הבנקים ממשיכים לעשות כסף וכשמנטרלים את ההשפעות של נגזרים פיננסים וכו', רואים שהתשואה להון היא 8%-10%. כאשר הבנקים נסחרים ב-0.7% על ההון, אז לנוכח הדו"חות התמונה המצטיירת היא הרבה יותר אופטימית ממה שהיה נראה וזו הסיבה שהעלתי היום המלצות ל-4 ממניות הבנקים".
- 1.דורון 30/11/2011 19:47הגב לתגובה זונראה לי שעם עליה של 4% בבורסה קשה לקרוא לזה " מכה שחטפו הבנקים"
- שגיא 30/11/2011 20:33הגב לתגובה זועד עכשיו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
