המכה שחטפו הבנקים: הרווח המצרפי נחתך ב-25% ל-1.3 מיליארד ש' "בלבד"
אתמול הגיעה לסיומה עונת הדו"חות לרבעון השלישי של 2011. ששלושת הבנקים הגדולים בישראל פרסמו את תוצאותיהם לרבעון שחלף, מהם עולה תמונה מורכבת אך השורה התחתונה ברורה - ירידה חדה ברווחים.
מסיכום רבעון שלישי שביצע Bizportal לדוחות המערכת הבנקאית, עולה כי הרווח הנקי הסתכם ב-1.3 מיליארד שקל, מדובר בצניחה של 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בהשוואה לרבעון השני של השנה, התמונה עוד יותר עגומה, שכן אותו סיימו הבנקים ברווח מצרפי של 1.86 מיליארד שקל, כך שמדובר בירידה של 30%. בנק לאומי מציג בדוח כי הוא חשוף למדינות: איטליה, אירלנד, יוון וספרד בסך כולל של 1.12 מיליארד שקל.
צניחה דרמטית בשורת הרווח רשם בנק לאומי כשהציג צניחה של 74.4% לרמה של -155 מיליון שקל בלבד בהשוואה לרבעון המקביל. נציין כי לעומת אזהרת הרווח שפרסם לפני שבועיים, מדובר בתוצאה טובה יותר ממה שבנק ציפו בעת עריכת הדוחות.
מנגד, בנק מזרחי טפחות שפרסם מוקדם יותר השבוע את הדוח, היה היחיד שהצליח, למרות ההרעה בענף הבנקאות, להציג גידול ברווחיות בשיעור של 22.5% שהסתכמה ב-255 מיליון שקל. בכך עקף בנקים גדולים ממנו, כמו דיסקונט ולאומי.
הפגיעה בשורת הרווח הנקי של לאומי הגיעה בעיקר מכיוון סעיף ההפרשה לחובות מסופקים שתפחה ל-378 מיליון שקל, זינוק של 820% לעומת הרבעון המקביל. בהשוואה לרבעון השני של השנה מדובר בעלייה מתונה יותר שכן היא הסתכמה ב-517%.
את ההפסד הגבוה ביותר בהשקעה בניירות ערך, רשם בנק בינלאומי שהפסיד 81 מיליון שקל. בעוד שלאומי רשם הפסד של 71 מיליון שקל ואילו מזרחי טפחות רשם הפסד שולי של 1 מיליון שקל בלבד.
כמו כן נציין כי התשואה להון בחישוב שנתי של מזרחי ממשיכה להוביל בפער משמעותי את המערכת הבנקאית שהסתכמה ב-14.9%. את התשואה להון הנמוכה ביותר רשם הבינלאומי עם 7.3% בלבד.
על רקע המשבר העולמי החליטו בבנק ישראל לחייב את הבנקים לפרסם את חשיפתם להשקעות בחו"ל בדגש על אירופה, המצויה במשבר חובות שתרם נראה כיצד ומתי הוא יפתר. מסקירה של הדוחות ניתן לראות כי בנק פעולים
הגדיל את חשיפתו להשקעות באנגליה מרמה של 12 מיליארד שקל לרמה של 18 מיליארד מאז סוף הרבעון השלישי 2010 לסוף הרבעון החולף. מנגד, את חשיפתו להשקעה באיטליה הוא הקטין מ-159 ל-98 מיליון שקל.
ניתן לומר כי פרסום הדוח השלישי לשנה הנוכחית מראה את ההתדרדרות בתוצאות באה לידי ביטוי במחיר המניות בבורסה: מניית מזרחי רשמה את הירידה הנמוכה ביותר כשאיבדה 24% , פועלים והבינלאומי השילו 34% מערכן, מניית דיסקונט נחבטה עם צניחה של 37% ולאומי, שבשנתיים האחרונות הינו הבנק הגדול בישראל, נחתך בלא פחות מ- 41% . נציין כי מדד המעו"ף ירד בתקופה הזו 'רק' 21% .
יובל בן זאב: "פעילות הליבה דווקא נראית טוב, הירידה במניות מוגזמת"
מנהל המחקר בכלל פיננסים התייחס בשיחה עם Bizportal לדוחות הבנקים ואמר כי "בניגוד לפגידה שראינו בחברות הסלולר או בקמעונאיות המזון, בבנק פעילות הליבה דווקא נראית בסדר גמור ואפילו טוב. הבנקים ממשיכים לעשות כסף וכשמנטרלים את ההשפעות של נגזרים פיננסים וכו', רואים שהתשואה להון היא 8%-10%. כאשר הבנקים נסחרים ב-0.7% על ההון, אז לנוכח הדו"חות התמונה המצטיירת היא הרבה יותר אופטימית ממה שהיה נראה וזו הסיבה שהעלתי היום המלצות ל-4 ממניות הבנקים".
- 1.דורון 30/11/2011 19:47הגב לתגובה זונראה לי שעם עליה של 4% בבורסה קשה לקרוא לזה " מכה שחטפו הבנקים"
- שגיא 30/11/2011 20:33הגב לתגובה זועד עכשיו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
