יוון עומדת לפני רגע האמת: הממשלה נאלצת לפטר 30,000 עובדי מדינה
יוון צפויה לחשוף היום (א') תוכנית לפיטורי עובדי המדינה. התוכנית היא החלק השנוי במחלוקת ביותר בחבילת הרפורמה שנכפתה על יוון על ידי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית ונועדה לטפל במשבר החובות במדינה ולהדוף פשיטת רגל.
המשא ומתן בין קרן המטבע הבינלאומית, האיחוד האירופי והבנק המרכזי האירופי, המכונים הטרויקה, לבין בכירים ביוון חודש ב-4 ימים האחרונים באתונה לאחר הפסקת השיחות לפני חודש.
נציין כי לולא 8 מיליארד האירו מקרן החילוץ של האיחוד האירופי, יאזול הכסף ליוון לשלם את משכורות המדינה בתוך שבועות. כדי לשכנע את הטרויקה לשחרר את ההלוואות, הממשלה התחייבה להטיל מיסים חדשים, לקצץ בשכר עובדי המדינה בשיעור ממוצע של 20% ולהפחית את מספר העובדים במגזר הציבורי בחמישית עד 2015.
העם ביוון צפוי לגלות התנגדות רבה לתוכנית היות וצעדי הצנע השונים הם מאוד לא פופולריים בקרבם. האיגודים במגזר הציבורי מקווים כי שביתות והפגנות יכולות למנוע מהממשלה הסוציאליסטית את העברת החוקים.
עובדי המדינה הם כחמישית מכוח העבודה ביוון ומובטחת להם עבודה לכל החיים תחת תקנות המקובעות בחוקה האוסרים על פיטורים תחת כמעט כל הנסיבות. חוק המכונה "עתודת העבודה" צפוי להעביר 30,000 מהם לעתודה עד סוף השנה. הטרויקה מצידה דורשת את יישום התוכנית לא רק על עובדים הקרובים לגיל הפרישה.
- 3.אנטי דפני ליף 02/10/2011 15:46הגב לתגובה זובקרוב אצלנו עם הצעותיהם של מנהיגי המחאה
- 2.זה פשוט לא יאמן. 02/10/2011 15:05הגב לתגובה זועם של רמאים, גונבי דעת ושרלתנים. אני אומר בואו נחרים את היוונים. כי הנזק שהם הולכים לגרום לנו הוא פי כמה מהנזק שנגרם לנו מתנובה וכל השאר. וטרכטנברג עוד קרא להגדיל את היצוא. למה מה קרה? תתחילו לפקח כבר על המחירים ואז כולם ירוויחו. גם מוצרים זולים וגם כחול לבן.
- 1.מנחם 02/10/2011 14:37הגב לתגובה זוצריך פשוט לבטל את נוהג הסייסטה שנהוג ביוון מאז ומתמיד איפה כתוב שצריך כל יום לסגור הכל בשעות השיא חניות משרדי ממשל מקומות בילוי חוץ מתחבורה הכל סגור מהצהריים עד הערב כי היוונים נוהגים לעשות סייסטה ואין שום פעילות אז זה אחת הסיבות של הבטלנות היוונית מאז ומתמיד וזה פוגע בכלכלה המקומית מה זה מי אמר שחייבים לסגור הכל בגלל שכך נהוג תמיד אפשר לשנות נוהג גם בצווים ממשלתיים פשוט צריך שינוי ממש באווירה והכל יבוא על מקומו בשלום
- אי 02/10/2011 15:25הגב לתגובה זובעובדי ציבור הסייסטה לא משנה כלום כי הם לא מייצרים כלום ולא מכניסים יורו אחד למדינה אז לא משנה אם יעבדו 6 או 8 שעות
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
