הציבור נרגע? הפדיונות בקרנות נחתכו בספטמבר ביותר מחצי, 3.3 מיליארד ש'

הקרנות השקליות היו היחידות שסיימו את השבוע האחרון של החודש בגיוסים: 20 מיליון שקל. הגיוס החודשי עמד על כ-460 מיליון שקל והוא הגבוה מאז מאי 2011
רקפת גלילי | (3)

למרות החששות הכבדים מחודש ספטמבר אשר ניזנו בראש ובראשונה מניסיון ההכרזה על מדינה פלסטינית, הפדיונות לא היו כבדים כמו בחודשים קודמים. מדד ת"א 25 ירד בכ-4.8% וחודש ספטמבר הסתכם בפדיונות של 3.3 מיליארד שקלים לעומת 7 מיליארד שקלים בחודש אוגוסט ו-6.1 מיליארד ביוני.

באפיק הקונצרני נרשם עוד חודש תנודתי מבחינת התשואות כאשר בסיכומו נרשמה מגמה מעורבת עם נטייה לירידות קלות. בקרנות אג"ח חברות וכללי נרשמו החודש פדיונות של כ-2.5 מיליארד שקל, לאחר פדיון של כ-280 מיליון שקל בשבוע האחרון שהיה שבוע מסחר מקוצר בן 3 ימים בלבד ובו עלה התל בונד 60 בשיעור של 1.8%. מאז ראשית מרץ משכו המשקיעים מקרנות אלו כ-27% מנכסיהן, כך על פי הערכות ואומדנים כלכלני מיטב שנמסרו על ידי רוני אפטר.

איגרות החוב הממשלתיות רשמו במהלך חודש ספטמבר עליות שערים קלות אך קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד רשמו חודש 11 ברציפות של פדיונות, שהסתכמו הפעם בכ-0.7 מיליארד שקל.

קצב הפדיונות בקרנות המנייתיות נחלש ביותר מחצי, ובסיכום ספטמבר נמשכו מהן כ-290 מיליון שקל מתוכם כ-180 מיליון שקל נפדו מהקרנות המתמחות במניות בישראל. נציין כי הקרנות המנייתיות איבדו לא פחות מכ-31% מסך נכסיהן ב-7 החודשים האחרונים בעקבות הפדיונות והירידות בנכסים המניתיים.

מבחינת גיוסים: הקרנות הכספיות רשמו החודש גיוס קטן מאוד יחסית לחודשים הקודמים: כ-310 מיליון שקלים. בעוד הקרנות השקליות אשר היו היחידות שסיימו את השבוע בגיוסים (20 מיליון שקל), הן המגייסות הבולטות לחודש ספטמבר עם גיוס של כ-460 מיליון שקל, הגיוס החודשי הגבוה ביותר מאז מאי 2011.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    י 02/10/2011 13:01
    הגב לתגובה זו
    עד שלא אקבל את כל דרישותיי מצידי שהעולם יתפרק לגורמים. לא אמכור את חיי משפחתי וחיי תמורת כמה אלפי שח. לא אעזור לכם ולא אעזר ברמזים כפי שלא עשיתי עד עכשיו. אני בחנתי אותם אבל לא נעזרתי בהם.להיפך הפסדתי בכוונה את כל הרווח שהיה לי ולכן אני אמשיך לפעול לפי הידע שלי וללא שום עזרה מרמזים כלשהם. אני דורש שיפנו אלי ויסבירו לי את המצב עד אז לא אעזור לאיש. לא יקנו אותי לא באלפי שח ולא במליוני שח. אני דורש שכל הרופאים בעולם יתפטרו וכן בעלי מקצועות נדרשים אחרים עד שהאחראים לרצח המוני ורצח משפחתי יעמדו לדין.
  • 1.
    י 02/10/2011 12:39
    הגב לתגובה זו
    עד היום לא פעלתי לפי הרמזים וזה אחרי שהחזרתי את כל הכסף שהרווחתי חזרה לשוק.כפי שכתבתי בעבר עשיתי טעות שבכלל החזרתי. את רובו הרווחתי ללא שום עזרה. השוק והעולם המסריח הזה חייבים לי וחייבים לי בגדול כלומר לפי חישוב שלי רוצחי וולסטריט והעולם חייבים לי 250 מליון דולר וזה בהערכה מקלה לגבי כל מה שעשו לי כלומר לפי בית הילל. לפי בית שמאי מדינת ישראל חייבת להשמיד את העולם אחרי העוולות שנעשו כלפי וכלפי יהודים מאז ומעולם ועד לימים הללו. את מה שעברתי לא ניתן לתקן הרצון שלי בנקמה רק הולך ועולה עם הזמן. בהנחה שאני אפעל לפי הרמזים-עוד לא החלטתי בעניין הזה-ובעיקר שלא ירמו אותי-לא בטוח ממילא שאקח את הכסף כפי שלא לקחתי בעבר.אני יודע את כיווני השוק ובכלל לא צריך עזרה מכם הכסף הקטן שמציעים לי כדי להשתיק אותי לא יעבוד. בינתיים כל רצוני זה נקמה וכמה שיותר גדולה יהיה לכם קשה מאד לשנות זאת.
  • ניראה לי שלא לקחת את הכדורים בגלל הוזזת השעון (ל"ת)
    נתן 02/10/2011 15:42
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי