הציבור נרגע? הפדיונות בקרנות נחתכו בספטמבר ביותר מחצי, 3.3 מיליארד ש'
למרות החששות הכבדים מחודש ספטמבר אשר ניזנו בראש ובראשונה מניסיון ההכרזה על מדינה פלסטינית, הפדיונות לא היו כבדים כמו בחודשים קודמים. מדד ת"א 25 ירד בכ-4.8% וחודש ספטמבר הסתכם בפדיונות של 3.3 מיליארד שקלים לעומת 7 מיליארד שקלים בחודש אוגוסט ו-6.1 מיליארד ביוני.
באפיק הקונצרני נרשם עוד חודש תנודתי מבחינת התשואות כאשר בסיכומו נרשמה מגמה מעורבת עם נטייה לירידות קלות. בקרנות אג"ח חברות וכללי נרשמו החודש פדיונות של כ-2.5 מיליארד שקל, לאחר פדיון של כ-280 מיליון שקל בשבוע האחרון שהיה שבוע מסחר מקוצר בן 3 ימים בלבד ובו עלה התל בונד 60 בשיעור של 1.8%. מאז ראשית מרץ משכו המשקיעים מקרנות אלו כ-27% מנכסיהן, כך על פי הערכות ואומדנים כלכלני מיטב שנמסרו על ידי רוני אפטר.
איגרות החוב הממשלתיות רשמו במהלך חודש ספטמבר עליות שערים קלות אך קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד רשמו חודש 11 ברציפות של פדיונות, שהסתכמו הפעם בכ-0.7 מיליארד שקל.
קצב הפדיונות בקרנות המנייתיות נחלש ביותר מחצי, ובסיכום ספטמבר נמשכו מהן כ-290 מיליון שקל מתוכם כ-180 מיליון שקל נפדו מהקרנות המתמחות במניות בישראל. נציין כי הקרנות המנייתיות איבדו לא פחות מכ-31% מסך נכסיהן ב-7 החודשים האחרונים בעקבות הפדיונות והירידות בנכסים המניתיים.
מבחינת גיוסים: הקרנות הכספיות רשמו החודש גיוס קטן מאוד יחסית לחודשים הקודמים: כ-310 מיליון שקלים. בעוד הקרנות השקליות אשר היו היחידות שסיימו את השבוע בגיוסים (20 מיליון שקל), הן המגייסות הבולטות לחודש ספטמבר עם גיוס של כ-460 מיליון שקל, הגיוס החודשי הגבוה ביותר מאז מאי 2011.
- 2.י 02/10/2011 13:01הגב לתגובה זועד שלא אקבל את כל דרישותיי מצידי שהעולם יתפרק לגורמים. לא אמכור את חיי משפחתי וחיי תמורת כמה אלפי שח. לא אעזור לכם ולא אעזר ברמזים כפי שלא עשיתי עד עכשיו. אני בחנתי אותם אבל לא נעזרתי בהם.להיפך הפסדתי בכוונה את כל הרווח שהיה לי ולכן אני אמשיך לפעול לפי הידע שלי וללא שום עזרה מרמזים כלשהם. אני דורש שיפנו אלי ויסבירו לי את המצב עד אז לא אעזור לאיש. לא יקנו אותי לא באלפי שח ולא במליוני שח. אני דורש שכל הרופאים בעולם יתפטרו וכן בעלי מקצועות נדרשים אחרים עד שהאחראים לרצח המוני ורצח משפחתי יעמדו לדין.
- 1.י 02/10/2011 12:39הגב לתגובה זועד היום לא פעלתי לפי הרמזים וזה אחרי שהחזרתי את כל הכסף שהרווחתי חזרה לשוק.כפי שכתבתי בעבר עשיתי טעות שבכלל החזרתי. את רובו הרווחתי ללא שום עזרה. השוק והעולם המסריח הזה חייבים לי וחייבים לי בגדול כלומר לפי חישוב שלי רוצחי וולסטריט והעולם חייבים לי 250 מליון דולר וזה בהערכה מקלה לגבי כל מה שעשו לי כלומר לפי בית הילל. לפי בית שמאי מדינת ישראל חייבת להשמיד את העולם אחרי העוולות שנעשו כלפי וכלפי יהודים מאז ומעולם ועד לימים הללו. את מה שעברתי לא ניתן לתקן הרצון שלי בנקמה רק הולך ועולה עם הזמן. בהנחה שאני אפעל לפי הרמזים-עוד לא החלטתי בעניין הזה-ובעיקר שלא ירמו אותי-לא בטוח ממילא שאקח את הכסף כפי שלא לקחתי בעבר.אני יודע את כיווני השוק ובכלל לא צריך עזרה מכם הכסף הקטן שמציעים לי כדי להשתיק אותי לא יעבוד. בינתיים כל רצוני זה נקמה וכמה שיותר גדולה יהיה לכם קשה מאד לשנות זאת.
- ניראה לי שלא לקחת את הכדורים בגלל הוזזת השעון (ל"ת)נתן 02/10/2011 15:42הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
