האוזר: "נאמני האג"ח לא עמדו על משמרתם ואינם מבינים את גודל אחריותם"

הגברת הפיקוח על שוק ההנפקות וחיזוק תפקיד הנאמנים יהיו חלק מהצעדים בהם נוקט יו"ר רשות הפיקוח כמענה למשבר האמון ששורר בשוק האג"חים
ג'וש דוקרקר | (6)

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, נאם היום בועידת לשכת המסחר ת"א והמרכז שנערך בתל אביב והתייחס לסוגיות הפיקוח על הנפקות אגרות חוב ושאלות על דירוג אשראי של גופים בשוק ההון הישראלי.

בצל משבר האמון שפוקד את השווקים מאמין האוזר בדרך פעולה אקטיבית יותר הרשות, כדרך טובה יותר מאשר עודף רגולציה המטיל עומס ועול על הגופים הפועלים בשוק. "יש חשיבות בנקיטה של גישה פרו-אקטיבית נמרצת ותקיפה. זו הדרך בה נלך בשנים הבאות", אמר האוזר.

לאחר השלמת הרפורמה החקיקתית בשוק הראשוני של האג"חים לפני כארבע שנים, התוצאות בפועל אכזבו את מנהלת הפיקוח. פניית החברות לגיוסים על בסיס תשקיפי מדף, שלא מחייבים חיתום, ייבש את שוק החיתום כשרק מעטות מבין החברות ביצעו חיתום מלא. "אנחנו לא יכולים להרשות למצב זה להתקיים", אומר האוזר וגילה כי רשות ני"ע שוקלת לחייב קיומו של חתם בכל תשקיף.

לדבריו, תופעה לא רצויה בשוק היא נאמנים לאגרות חוב שלא את עבודתם נאמנה. לא ווידאו שיירשם שעבוד לטובת מחזיקי אגרות החוב ולא כינסו אסיפות מחזיקים מבעוד מועד.

באשר לסוכנויות הדירוג, מאשר האוזר את כוונות הרשות לקדם חקיקה שמטרתה להסדיר את פעילות הסוכנויות ואף "ולהכפיף אותן לפיקוח של רשות ניירות ערך".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כל שוק ההון חייב להיות כפוף לבנק ישראל בלבד (ל"ת)
    מ 14/09/2011 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אלעד 14/09/2011 15:04
    הגב לתגובה זו
    אולי לא הודיעו לך. אבל אתה אחראי כרגע .ולא סתם פרשן. קח את תשובה למשפט . תברר כיצד רוקן את דלק נדלן בעיסקאות סיבוביות . הכרז עליו כסרבן תשלומי אג" ח פנסיה. ותראה כיצד פתאום יהי לו ולחבריו כסף לשלם.
  • 4.
    סוף-סוף מישהו שם לב לרשלנות הפושעת של הנאמנים (ל"ת)
    תביעה יצוגית בקרוב 14/09/2011 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בעלן ניסיון 14/09/2011 14:53
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לדרוש מהם אחריות על חוסר נאמנות
  • 2.
    טוב באנשים 14/09/2011 14:43
    הגב לתגובה זו
    שבוע שעבר היו קנסות נגד כמה חברות ביטוח יש לי הרגשה שהבחור הזה באמת יעשה משהו
  • 1.
    דני 14/09/2011 14:00
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף מישהו שמבין עניין עומד בראש הרשות. הצלחתך תהיה הצלחת כולנו. שנה טובה.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.