מדד המחירים לצרכן הפתיע בענק בחודש יולי כאשר רשם ירידה של 0.3% אל מול תחזיות לעלייה של 0.3%. בין הסעיפים שבלטו בירידות נציין את הדלק, המים, מוצרי החלב וגם אחזקת דירה. המדד ביולי ללא סעיף הדיור רשם ירידה של 0.5%.

מתחילת השנה עלה המדד הכללי ב-1.9% כאשר ב-12 החודשים האחרונים רשם המדד עלייה של 3.4%.

חלק מהירידה מוסברת בירידות עונתיות: כך לדוגמה, מדד מחירי ההלבשה וההנעלה ירד ב-8.1% כאשר בניכוי השפעות עונתיות ירד המדד ב-1.2% בלבד. עוד נציין כי מדד מחירי הירקות והפירות ירד ב-0.6%.

חלק אחר מוסבר ברפרומה בשוק התקשורת שמביאה לירידה בעלויות אחזקת מכשיר הסלולר. מנתוני המדד לחודש יולי עולה כי סעיף שירותי התקשורת רשם ירידה של 1.1%.

את השפעת המחאה ניתן לראות בסעיף מחירי החלב שרשם ביולי ירידה של 1.9%. ניתן גם לראות כי מחיר סעיף הדלק והשמנים לרכב רשם ירידה של 3%.

תגובות הכלכלנים

יוסי פריימן , מנכ"ל קבוצת פריקו: "הסיבה העיקרית לירידה במדד היא ירידה במחירי המזון והאנרגיה שנבעה הן מירידת חומרי גלם בעולם והן בשל הורדת מחירים של רשתות המזון שחוששות מביקורת ציבורית. המדד הנוכחי תואם את ההאטה בפעילות הכלכלית. למרות המדד הנוכחי הנמוך, אם נראה את המשך התייצבות תוואי האינפלציה תחת לרמה של 2.5%, ניתן בהחלט לצפות שבנק ישראל יבחר להוריד את שער הריבית. עם זאת, לבנק ישראל אסור לפעול במדיניות זיגזג ולהוריד החודש את הריבית. ככל הנראה, בנק ישראל יותיר את הריבית לחודש ספטמבר על כנה אך יוכל לעשות כן במידה ונראה מדד נמוך נוסף בחודש אוגוסט. הורדה פתאומית של ריבית בנק ישראל עשויה לעודד בועות פיננסיות ולתרום לעליית מחירים מחודשת גם בשוק הנדל"ן".

יאיר דרורי , אנליסט ראשי בתכלית-דיסקונט, מסר כי "ציפיות האינפלציה, הנגזרות משוק האג"ח, קרסו בחודש האחרון לרמות נמוכות של 2.2% לשנה הקרובה, לעומת 2.8% לפני חודש וניבאו את ההפתעה במדד. זאת מתוך ציפייה כי המחאה המקומית, בשילוב ההאטה העולמית הקרבה, ימתנו את עליות המחירים בכלל, ואת מחירי הדיור בפרט. הירידה המפתיעה במדד, מחזקת את הערכתנו כי הנגיד יותיר את הריבית על כנה עד סוף השנה, עד שתתברר מידת ההאטה העולמית".

יניב פגוט , האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, אמר כי "בנק ישראל ייאלץ בחודשים הקרובים לאחוז בשתי ידיו בהגה עידוד הצמיחה והתעסוקה וללחוץ על הבלם בשתי רגליו בתהליך העלאת הריבית. האיום המוחשי מפני האטה בקצב הצמיחה הכלכלי העולמי וסימנים ראשוניים לירידה בקצב הצמיחה המקומי ייאלצו את הנגיד לשנות את סדרי העדיפות של הבנק המרכזי".