האם הבנקים בישראל היו מצליחים לעבור את מבחני הלחץ כמו מקביליהם באירופה? על שאלה זו מנסים כלכלני דויטשה בנק לענות היום באמצעות מתודולוגיה הנמצאת בשימוש על ידי רשות הבנקים האירופאית.

הניתוח שביצע דויטשה בנק מגלה כי בתנאי מתח קיצוניים, הלימות ההון הממוצע של הבנקים בישראל תיוותר ללא שינוי בשיעור של מעט יותר מ-8% - זאת יותר מאשר הסף של רשות הבנקים האירופאית שעומדת על 5%.

תרחיש נוסף שנבדק על ידי כלכלני דויטשה היה סיטואציה על פיה יתקיים תרחיש שלילי שיימשך כשנתיים בדומה למיתון החמור של 2001-2002. בתרחיש זה בנק הפועלים ובנק לאומי יישארו רווחיים במידה מתונה עם תשואה להון של 1-2%.

מנגד, בנקים שעלולים להיפגע יותר הינם בנק מזרחי טפחות שיציג תשואה להון שלילית של כ-7% ובנק דיסקונט עם תשואה שלילית של 2%. לשם ההשוואה תוצאות רשות הבנקים האירופאית לפיהן יותר משני שליש מהבנקים האירופאים יגלשו להפסד.

הפער בין הבנקים המקומיים לבנקים האירופאיים נובע מהנתח המרכזי של פעילותן. הבנקים בישראל ממומנים בעיקר על ידי פיקדונות של לקוחות (82% לעומת 54% באירופה) ואין להם כמעט הלוואות בין בנקאיות. דבר זה מפחית את הרגישות לעלויות מימון גבוהות בסביבה שלילית.

נקודה נוספת משמעותית היא שהבנקים הישראלים משתמשים בסיכון משוקלל גבוה יותר להלוואות לעומת בנקים אירופאים. היחס של נכסי סיכון להלוואות הינו 115% בישראל לעומת ממוצע אירופאי של 85%, דבר זה מצביע על כך ששעורי הלימות ההון המדווחים של הבנקים הישראלים יכולים להיות שמרנים ביחס לבנקים האירופאים בהתבסס על השוואה של תפוחים לתפוחים וככל הנראה מעל 9%.