סקירת הבנקים: מודאגים מהמצב הגיאופוליטי, אך נתוני המשק נראים מעולה

כלכלני בנק הפועלים: "הערכתנו תומכת עדיין בהעדפה לאפיק המנייתי בראיה ארוכת טווח". כלכלני הלאומי חוששים יותר מהטווח הקצר
ג'וש דוקרקר | (13)

הבורסה בתל אביב חתמה שבוע מעורב אך דובי בעיקרו. בסיכום שבועי מדד המעו"ף ירד 0.8%, מדד ת"א 75 איבד 0.5% ואילו מדד הבנקים הוסיף 1.7%. בסקירתם השבועית, מציינים הבנקים את ציפיות הריבית, הגבלת האשראי הניתן לדיור ואת המדד המשולב לחודש מארס.

כלכלני בנק פועלים מציינים כי: "מצב המשק המקומי ממשיך להיות טוב, ונתמך בתחזית הצמיחה הגבוהה שפרסם השבוע בנק ישראל, לצד התחזית הגבוהה עוד יותר שפרסם ארגון ה-OECD בשבוע שעבר, ובנתוני שוק העבודה, עם שפל של 6% בלבד בשיעור האבטלה בישראל".

במיוחד מדגישדים שם את המצב הפוליטי: "להערכתנו, עיקר האיום על שוק המניות המקומי מגיע כעת מהזירה הגיאו-פוליטית, שתמשיך לספק אי ודאות לבורסה ככל שנתקדם לחודש ספטמבר, בו צפוי האו"ם לדון בהכרה במדינה פלסטינית". לסיכום הדברים מוסיפים בבנק, "אנו רואים בחיוב את ההשקעה בשוק המניות המקומי בטווח הארוך. המלצתנו היא למקד את הרכיב המנייתי במניות בענפים דפנסיביים המוטים למשק הישראלי".

פרסום כלכלני בנק לאומי מציין כי: "נתוני הכלכלה הריאלית של המשק המקומי עדיין חזקים. עובדה זו, ובהילקח בחשבון רמת המכפילים בה נסחר כיום שוק המניות המקומי, תומכת בעליות בטווח הארוך. עם זאת, הסביבה הגיאופוליטית ותוואי עליית הריבית במשק המקומי, עלולים להביא להמשך הסנטימנט השלילי בטווח הקצר".

שוק האג"ח

תשואת המק"מ נסחרה במהלך השבוע ברמה של 3.45%. תשואה זו מגלמת ריבית של 3.9% בעוד שנה. לדעת כלכלני בנק הפועלים, " אנו סבורים כי ניתן להמשיך ולהמתין עם ההשקעה במק"מ בתשואתו הנוכחית עד לחזרתו לפחות לרמות של מעל- 3.5%".

כלכלני הבנק ממשיכים להמליץ להשקיע באיגרות החוב השקליות (שחרים) על פני איגרות החוב הצמודות (גלילים). בסקירתם כותבים כלכלני הפועלים כי "להערכתנו, התשואה השוטפת באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני, בשילוב ציפיות אינפלציוניות, שממשיכות להיות גבוהות יחסית (של כ- 3.1%), תומכות בהמשך השקעה ברכיב זה. בנוסף, הציפייה להשתטחות העקום השקלי בשנה הקרובה, לאור הצפי לעליית ריבית (מהלך שיוביל להמשך עליית התשואות בעיקר בשחרים הקצרים), תומכת אף היא בהשקעה באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני (ממש"ק 115 ושחר 2683)".

עוד מציינים כלכלני הבנק כי "אנו סבורים כי יש להיחשף לאפיק המדדי הקצר באמצעות אגרות חוב קונצרניות המדורגות גבוה בשילוב אגרות חוב בדרוגA+ במינון נמוך". בבנק לא ממליציים על הטווחים הבינוניים ובאשר לארוכים מציינים, "ללקוחות המעוניינים להגדיל את רמת הסיכון אנו ממליצים על השקעה בצמודים הארוכים אם כי במשקל נמוך".

כלכלני הלאומי מציינים כי: "על אף שרגישות השוק להתפתחויות הגיאו-פוליטיות פחתה עדין קיים סיכון. הריבית המוניטארית אמנם הועלתה בחודשים האחרונים אך רמת התשואות הריאלית בחלקו הקצר של העקום הממשלתי עדיין שלילית. כמו כן, המשך העלאות הריבית במשק עלול להביא לירידות בחלקו הארוך של העקום. בשל הגורמים לעיל ובהתחשב בתשואה השוטפת המתקבלת אנו ממליצים על השקעה במח"מ בינוני".

בהתייחס לאפיק הקונצרני אומרים שם: "תנודתיות המסחר שחלה באפיק הקונצרני מדגישה את הסיכון הכרוך בהשקעה, הבא לידי ביטוי ברמות מחירים גבוהות אליהן נסקו האגרות והתשואות השוטפות הנמוכות באופן יחסי. יש להתייחס לסיכון המנפיק בנוסף לסיכון הזמן ולהעדיף אגרות חוב לטווח לפדיון של עד 4 שנים ולהתרכז בדירוגי השקעה של +A ומעלה".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    T 05/06/2011 01:25
    הגב לתגובה זו
    אנחנו לא במשבר -המצב הוא כמו חיסון טבעי ששומר על ערנות גבוהה ומונע מהאזרחים לעשות שטויות כמו יוון , למרות שלפעמים נראה שכדי לעשות הפיכה אחת או שניים.
  • 9.
    z 04/06/2011 18:18
    הגב לתגובה זו
    אנחנו הבנקים נקנה בזול וכשנסיים לאגור שם הקוד יהיה חשיפה מלאה ואתם המשקיעים תקנו ביוקר וחוזר חלילה.
  • 8.
    אורי 04/06/2011 17:11
    הגב לתגובה זו
    קראו היטב את המלצות הבנקים. שננו אותן חזור ושנן - ועשו בדיוק הפוך
  • 7.
    ARTICK19 04/06/2011 13:49
    הגב לתגובה זו
    אמנם לא תואמת לתרחישים של ביבי,אבל מהווה מנוף אפשרי לשיפור מצבנו הגיאופוליטי.
  • 6.
    שוקי נגר 03/06/2011 20:42
    הגב לתגובה זו
    תקשיבו לתטא 1, אם הוא יטעה ,יקח אחריות,
  • 5.
    z 03/06/2011 20:04
    הגב לתגובה זו
    את השוק בחו" ל נראה אם הם מתמצאים שם יותר.אולי הם יצליחו להפיל אותו.
  • 4.
    נתניהו דואג רק לתחת שלו. המצב הגיאופוליטי לא (ל"ת)
    מזיז לו 03/06/2011 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נתניהו ממשיך לדאוג לתחת שלו, המצב הגיאופוליטי (ל"ת)
    לו מזיז לו 03/06/2011 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    " גאו-פוליטי" משמעותו " ביטחוני-קיומי" ? (ל"ת)
    דקדקן 03/06/2011 10:49
    הגב לתגובה זו
  • ישראל 03/06/2011 11:19
    הגב לתגובה זו
    למחוק אותנו ,אבל ברוך השם,הם לא מסוגלים. אותי מפחיד הנמושים שבתוכנו שאין להם שמץ של אמונה לא באלוהים ולא בעצמם . אנשים האלה הנמצאים במעוט מקלקלים את השורה ומפיצים ריח של בוגדנות .
  • 1.
    חחח 03/06/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
    כשאירופה גוססת,ארה' ב במצב קטסטרופלי,סין לפני מפולת. כל פעם אני בהלם מחדש מהנוכלות של הבנקים,העיקר שאנשים יאבדו את הכסף שלהם ושהבנקים ירוויחו. זה נקרה ניהול סיכונים? אם ככה אתם מתנהגים וממליצים ,כנראה שגם לנהל את הקרנות והחסכונות שלנו אתם לא יודעים. הבורסה כרגע בכיוון אחד ובלי קשר למצב הגיאופוליטי ...הבורסות בעולם לא יורודת בגלל מצב גיאופוליטי ! הכיוון הוא למטה והירידות החזקות רק מתחילות ומה שראינו בשבועיים האחרונים היה רק הפרומו.
  • אופטימי 03/06/2011 11:39
    הגב לתגובה זו
    כנראה שלא הבנת את המלצת הבנקים....ההשקעה בבורסה ובמניות טובה ונכונה לטווח הארוך שמנבא צמיחה , בעיקר בגלל הנתונים המרשימים שמציג המשק הישראלי. לעומת זאת , בטווח הקצר יש לנקוט משנה זהירות ויתכנו מימושים היות שהמצב באירופה ובארה" ב אינו מזהיר. מירידות שערים ועד למפולת הדרך עוד ארוכה מאוד.. הזמן יוכיח שהעולם בצמיחה תמידית, גם אם נמוכה, עדיין צמיחה. להזכירך, מי שקנה מניות במשבר של 2008 יכול גם היום, אחרי תיקונים כלפי מטה, לחייך. שיהיה לך בהצלחה...תחשוב חיובי
  • אורי 03/06/2011 21:24
    מספר 1 צודק.יתרה מזאת. הבנקים ממליצים באופן עקבי על מניות וכבר חודשיים רק ירידות.הם עושים יד אחת עם ביבי כדי לרוקן לנו את החסכונות.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.