חיים כצמן: "הימים העליזים של 2005-2007 לא יחזרו"
חיים כצמן, יו"ר קבוצת גזית גלוב, שהיה הנואם המרכזי בכנס Bizportal Expo אמרי כי המשק הישראלי חייב להתאים את עצמו למציאות העולמית. "יש צורך לדרבן את היצוא הישראלי לשווקים הצומחים, התהליך קיים בקרב הפירמות הגדולות, אך הממשלה חייבת לסייע גם לפירמות הקטנות, דבר שהיא לא עושה".
כצמן מתח ביקורת על עודף הרגולציה במשק - "יש פיקוח יתר, דבר שלא ייחודי לישראל, אך היא יקרה מאוד. לאו דווקא הוצאה ישירה אלא מה החברה יכלה לעשות באותו הזמן ובאותם כספים שמבוזבזים על דרישות הרגולטורים".
"אין בארץ תכנון לטווח ארוך, צריכה להיות תכנית אסטרטגית, לא פטיש של 5 קילו או 10 קילו, טיפול בפטישים הוא חזרה לשיטה של זבנג וגמרנו", הוסיף כצמן. "אם ישראל רוצה אסטרטגיה מנצחת היא חייבת לטפח את ההון האנושי שלה, היא חייבת להשקיע מאמצים בכל תחומי החינוך. ישראל הפכה להיות מדינה של אקסיט, שמאבדת את החשיבה לטווח ארוך. כולנו רוצים שתהיינה יותר חברות גדולות באמת כמו טבע או גזית גלוב כיום שיהוו גאווה ישראלית. בשביל להשיג זאת יש לשנות את הלך הרוח הישראל. לא מזמן התבטאתי שהסקטור הישראלי הוא מיעוט נרדף, למרות שהוא יצר רווחה".
לגבי פעילות הממשלה אמר כצמן כי למהלכים של ממשלת ישראל יש השפעה מכרעת על החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל. "פתיחת סניף H&M בישראל גרמה להפגנות בסטוקהולם, אם לא יפרקו סחורות ישראליות בעולם זו תהיה בעיה. שוק ההון מאותת כי אינו מרוצה מפעילותה הפוליטית של הממשלה. אין מושג כזה שלום כלכלי, מי שרוצה כלכלה בריאה צריך לדאוג למדיניות בריאה. שבירת הקיפאון המדיני תוציא את העגלה מהבוץ ותיתן לשוק את זריקת העידוד שהוא כה זקוק לה".
בנושא מחירי הדירות, אמר כצמן כי "מדיניות הריבית הנמוכה גרמה לעליות המחירים, היום כ-30% מהדירות הן להשקעה, נתון שבעייני אומר שהשיא במחירי הדירות מאחורינו".
אין לנו הר של דולרים, זה לכל היותר כרית
לאחר דבריו של כצמן עלה לבמה בארי טאף חבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל ויועץ בכיר לנגיד שהתייחס בנאומו ליתרות המט"ח הגבוהות של מדינת ישראל. "אני לא חושב שזה הר של דולרים. לכל היותר כרית".
"אני רוצה להגיד חד משמעית. יש לנו רמת יתרות הולמת שרצויה למדינת ישראל. צריך להזכיר את המצב המיוחד של ישראל, המצב הגיאופוליטי, איומים בטחוניים ועוד". לדבריו, "בנק ישראל ישתמש ביתרות כדי להשיג את המטרות והיעדים של יציבות מחירים, יציבות פיננסית ותמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה".
- 9.גם מבין גדול בדירות תיעץ לביבי(מטומטם) (ל"ת)רפי 02/06/2011 16:00הגב לתגובה זו
- 8.חוזה ענק לטאואר ביפן כ מיליארד דולר. (ל"ת)חיים 02/06/2011 15:53הגב לתגובה זו
- 7.לא הבנתי, גזית גלוב היא גאווה לאומית? (ל"ת)התוהה 02/06/2011 15:33הגב לתגובה זו
- 6.ניר סלע 02/06/2011 15:32הגב לתגובה זושמישהו יסביר לי מה הקשר לשמועה שבין סולטאן לביוליין ?
- 5.בעל זיכרון 02/06/2011 15:20הגב לתגובה זולפני כ- 20 שנה, עו" ד קצמן היה מרמה את לקוחותיו על ידי מכירת נכסים לאני קש במחירים זולים פיקטיביים.
- נכון, אבל לפני 30 שנה. (ל"ת)polak 02/06/2011 16:12הגב לתגובה זו
- 4.מצידו שימכרו את המדינה כדי שהעגלה שלו תצא מהב (ל"ת)נוחי 02/06/2011 15:17הגב לתגובה זו
- 3.צודק-רואים את זה במכרזים-אין קונים (ל"ת)יוסי 02/06/2011 15:16הגב לתגובה זו
- 2.דן 02/06/2011 14:59הגב לתגובה זובנושא מחירי הדירות, אמר כצמן כי " מדיניות הריבית הנמוכה גרמה לעליות המחירים, היום כ-30% מהדירות הן להשקעה, נתון שבעייני אומר שהשיא במחירי הדירות מאחוריינו" .
- z 02/06/2011 18:55הגב לתגובה זואין צורך בשום שינויי הריבית.עכשיו צריך לא לפגוע בצמיחה ולכן צריך להשאיר את הריבית כמו שהיא עד לפחות ספטמבר.
- 1.יועברו מסרים בכנס על קידוחי ' ' שרה ומירה ' ' (ל"ת)אלון 02/06/2011 14:32הגב לתגובה זו
- יקיר 02/06/2011 14:45הגב לתגובה זואין ספק שהפסדנו כסף עדשלא יהיה הודעה רצנית במאיה לא נרגיש את העליות זה האמת ותפסיקו למכור לוקשים למשקעים שחולמים

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
