תראו את הפדיונות ב'מנייתיות', האם זה דווקא הזמן לקנות?
כיוון שאנו נמצאים כבר עמוק בתוך הרבעון השני של שנת 2011 הגיעה העת לבחון את המגמות העיקריות בענף קרנות הנאמנות בשנה זו, כאשר העניין העיקרי שלפנינו הוא לבדוק כיצד מגיב הציבור לירידה במדדי המניות ואג"ח הממשלתיות מתחילת השנה ולדשדוש המתמשך בשוק אג"ח הקונצרניות.
להלן נתוני הגיוסים והפדיונות בקרנות הנאמנות במיליוני שקלים מתחילת 2011 לעומת כל שנת 2010:
*במיליוני שקלים
מהי משמעות הנתונים שהובאו? הנה ההסבר
- שנת 2010 הייתה שנה פנטסטית בענף קרנות הנאמנות - נכסי הקרנות צמחו ב-23,422 מיליון שקלים והגיעו לרמת שיא של 156,581 מיליון שקלים (עלייה של 17.6% בנכסי הקרנות בהשוואה לשנת 2009) - כאשר עיקר העלייה מיוחסת לאג"ח הקונצרניות.
לעומתה, מסתמנת שנת 2011 עד כה כשנה "קרירה" בענף הקרנות עם עליית ערך של 3,199 מיליון שקלים לרמה של 159,780 מיליון שקלים - עלייה של 2% בלבד בנכסי הקרנות.
- שוק המניות בארץ ירד מתחילת השנה במספר אחוזים (מדד ת"א 100 ירד מתחילת השנה בכ-4.5%) וציבור המשקיעים לא נותר אדיש ופדה עד עתה סכום לא מבוטל של מיליארד שקלים בקירוב - זאת לעומת גיוס של כ-1.7 מיליארד שקלים בכל שנת 2010.
- העליות במדדי המניות בארה"ב ובאירופה מתחילת השנה הובילו לגיוסים של 300 מיליון שקלים לאפיק המנייתי מתחילת השנה, אך חלק ניכר מהגידול הגיע מפדיונות קרנות נאמנות המשקיעות במניות בארץ.
- שוק אג"ח הממשלתיות אשר ירד מתחילת השנה בממוצע ב-0.27% והביא להפסדים בתיקי המשקיעים הוביל את הציבור לפדיונות גדולים של כ-4 מיליארד שקלים מתחילת השנה.
- אג"ח הקונצרניות שכיכבו בשנת 2010 עם גיוסים של מעל ל-16 מיליארד שקלים מגייסות גם השנה, אם כי בקצב נמוך בהרבה. התשואות האפסיות באפיק זה מתחילת השנה איכזבו את ציבור המשקיעים ובחודשים האחרונים אף נרשמו פדיונות באפיק זה.
- אי הוודאות בשוק המניות מחד ובשוק אגרות-החוב מאידך גרם למשקיעים לחפש חוף מבטחים כלשהו, אותו מצאו בקרנות הכספיות אשר נהנו מגיוסים של מעל ל-4 מיליארד שקלים מתחילת השנה.
מה צפוי בהמשך השנה ומה כדאי לעשות?
ההחמרה במצב הגיאופוליטי באזור כמו גם ירידות השערים באג"ח הממשלתיות שהופיעו כתוצאה מהאצת תהליך העלאת הריבית במשק הניעו את ציבור המשקיעים למכור מניות ואג"ח ממשלתיות ובחודשים האחרונים אף אג"ח קונצרניות, מגמה זו צפויה להימשך עם המשך מגמת העלאת הריבית במשק.
דעתי היא כי יש לנצל את ירידות השערים במדדי המניות בארץ להגדלת המרכיב המנייתי בתיק ההשקעות - מניות רבות נמצאות כרגע בתמחור סביר ואף למעלה מכך וניתן למצוא לא מעט הזדמנויות משתלמות להשקעה לטווח הארוך יותר.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
- 9.שלומי 19/05/2011 11:54הגב לתגובה זואם תסתכלו על גרף המעוף בחצי השנה האחרונה תראו מצב של שלשה שיאים בתאריכים.19/1 20/2 21/4. כל השיאים סביב 1340. המשמעות של שיא משולש שמדד המעוף אינו מצליח לפרוץ את רמת 1340. להערכתי צפויות ירידות חזקות במדד.
- 8.מנהל השקעות ותיק 18/05/2011 09:03הגב לתגובה זוהשוק עשוי לרדת עוד עד ספטמבר-מנהל השקעות(לא יועץ)מסיט השקעות לקוחותיו לאפיק המנייתי בחו" ל
- 7.שוסמו, שטחים 17/05/2011 21:07הגב לתגובה זוהיחס בין הסכומים שהולכים לאגח קונצרני לבין הסכומים שהולכים למנייתי מדהים בעיניי. האם ייתכן שבתי ההשקעות שמנהלים את הקרנות דוחפים את הציבור לקרנות האלה כדי להנפיק אגח קונצרני תמורת עמלה שמנה ואז דוחפים את הסחורה לציבור? ראה מקרה אפריקה-ישראל
- 6.קם 17/05/2011 20:39הגב לתגובה זותחזית היא רק תחזית ורוב התחזיות טיבם לא להתממש למה? ככה ! השאלה מה עושה משקיע שכבר מצוי בהפסד בתיק ומקבל ממך סוג של קרן אור וחלילה תחזית זו לא מתממשת משקיע חייב לבחון בראיה רחבה כולל כל המצב הפיננסי הפוליטי וכו וכו ולא די בניתוח בורסאי בלבד
- 5.ליאור 17/05/2011 16:44הגב לתגובה זוהשוק ירד פה 4-5 אחוזים ואתה כבר ממליץ להתנפל. מסכנים האנשים שיקשיבו לך, הולכים להפסיד הרבה כסף. אין צורך שתגיב, העתיד הקרוב יוכיח מי משנינו צודק.
- 4.שמואל 17/05/2011 14:08הגב לתגובה זוואפילו שירד בינתיים טיפונת אני יודע שעוד יעלה יפה
- 3.גיל 17/05/2011 13:14הגב לתגובה זוכרגע אני בשורט ממונף השאלה מתי כדאי לחזור ? הריבית תמשיך לעלות , המצב הפוליטי באיזור לא משהו , שאתה אומר שאפשר להגדיל את הרכיב המנייתי באיזה עיתוי כדאי להגדיל אותו ?
- סיון ליימן 17/05/2011 15:38הגב לתגובה זומכיוון שלא ניתן לתזמן את השוק אני מציע לנצל את ירידות השערים האחרונות ולקנות מניות.
- 2.שאפו , דיעה וניתוח מעניינים (ל"ת)יוני 17/05/2011 12:31הגב לתגובה זו
- 1.אמיר 17/05/2011 11:51הגב לתגובה זוהוא כתב שמשבר החובות באירופה לא מתומחר עם השלכות להפסדים בבורסה שלנו,תגידו לי...זה רציני מה שקורה פה ? זו פארסה אחת גדולה,אסור לשמוע לאף אחד וזה לא קשור שאני בדיעה שהשווקים בעולם לפני תיקון חד וכואב שלאחריו אולי תיווצר הזדמנות קנייה
- סיון ליימן 17/05/2011 12:25הגב לתגובה זובשבוע שעבר המלצתי להמנע מהשקעה במניות באירופה ולא דיברתי כלל על שוק המניות בישראל. אתה מוזמן לקרוא את הכתבה שוב וכן כתבות נוספות
- אמיר 17/05/2011 15:50משבר החובות באירופה לא מתומחר ומהן ההשלכות על המשקיעים בארץ!!!!,אז יש לך בעיה להבין את הכתוב שלך..או שלי יש בעיה
- יובל 17/05/2011 14:05אין מה לעשות - לא חסרים מסכנים שמשעמם להם! חחחחחח
- אלון 17/05/2011 13:59אבל השאלה אם כדאי ממש עכשיו או אולי לחכות עוד קצת כי אני חושב שהירידות עוד יימשכו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
