תראו את הפדיונות ב'מנייתיות', האם זה דווקא הזמן לקנות?
כיוון שאנו נמצאים כבר עמוק בתוך הרבעון השני של שנת 2011 הגיעה העת לבחון את המגמות העיקריות בענף קרנות הנאמנות בשנה זו, כאשר העניין העיקרי שלפנינו הוא לבדוק כיצד מגיב הציבור לירידה במדדי המניות ואג"ח הממשלתיות מתחילת השנה ולדשדוש המתמשך בשוק אג"ח הקונצרניות.
להלן נתוני הגיוסים והפדיונות בקרנות הנאמנות במיליוני שקלים מתחילת 2011 לעומת כל שנת 2010:
*במיליוני שקלים
מהי משמעות הנתונים שהובאו? הנה ההסבר
- שנת 2010 הייתה שנה פנטסטית בענף קרנות הנאמנות - נכסי הקרנות צמחו ב-23,422 מיליון שקלים והגיעו לרמת שיא של 156,581 מיליון שקלים (עלייה של 17.6% בנכסי הקרנות בהשוואה לשנת 2009) - כאשר עיקר העלייה מיוחסת לאג"ח הקונצרניות.
לעומתה, מסתמנת שנת 2011 עד כה כשנה "קרירה" בענף הקרנות עם עליית ערך של 3,199 מיליון שקלים לרמה של 159,780 מיליון שקלים - עלייה של 2% בלבד בנכסי הקרנות.
- שוק המניות בארץ ירד מתחילת השנה במספר אחוזים (מדד ת"א 100 ירד מתחילת השנה בכ-4.5%) וציבור המשקיעים לא נותר אדיש ופדה עד עתה סכום לא מבוטל של מיליארד שקלים בקירוב - זאת לעומת גיוס של כ-1.7 מיליארד שקלים בכל שנת 2010.
- העליות במדדי המניות בארה"ב ובאירופה מתחילת השנה הובילו לגיוסים של 300 מיליון שקלים לאפיק המנייתי מתחילת השנה, אך חלק ניכר מהגידול הגיע מפדיונות קרנות נאמנות המשקיעות במניות בארץ.
- שוק אג"ח הממשלתיות אשר ירד מתחילת השנה בממוצע ב-0.27% והביא להפסדים בתיקי המשקיעים הוביל את הציבור לפדיונות גדולים של כ-4 מיליארד שקלים מתחילת השנה.
- אג"ח הקונצרניות שכיכבו בשנת 2010 עם גיוסים של מעל ל-16 מיליארד שקלים מגייסות גם השנה, אם כי בקצב נמוך בהרבה. התשואות האפסיות באפיק זה מתחילת השנה איכזבו את ציבור המשקיעים ובחודשים האחרונים אף נרשמו פדיונות באפיק זה.
- אי הוודאות בשוק המניות מחד ובשוק אגרות-החוב מאידך גרם למשקיעים לחפש חוף מבטחים כלשהו, אותו מצאו בקרנות הכספיות אשר נהנו מגיוסים של מעל ל-4 מיליארד שקלים מתחילת השנה.
מה צפוי בהמשך השנה ומה כדאי לעשות?
ההחמרה במצב הגיאופוליטי באזור כמו גם ירידות השערים באג"ח הממשלתיות שהופיעו כתוצאה מהאצת תהליך העלאת הריבית במשק הניעו את ציבור המשקיעים למכור מניות ואג"ח ממשלתיות ובחודשים האחרונים אף אג"ח קונצרניות, מגמה זו צפויה להימשך עם המשך מגמת העלאת הריבית במשק.
דעתי היא כי יש לנצל את ירידות השערים במדדי המניות בארץ להגדלת המרכיב המנייתי בתיק ההשקעות - מניות רבות נמצאות כרגע בתמחור סביר ואף למעלה מכך וניתן למצוא לא מעט הזדמנויות משתלמות להשקעה לטווח הארוך יותר.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
- 9.שלומי 19/05/2011 11:54הגב לתגובה זואם תסתכלו על גרף המעוף בחצי השנה האחרונה תראו מצב של שלשה שיאים בתאריכים.19/1 20/2 21/4. כל השיאים סביב 1340. המשמעות של שיא משולש שמדד המעוף אינו מצליח לפרוץ את רמת 1340. להערכתי צפויות ירידות חזקות במדד.
- 8.מנהל השקעות ותיק 18/05/2011 09:03הגב לתגובה זוהשוק עשוי לרדת עוד עד ספטמבר-מנהל השקעות(לא יועץ)מסיט השקעות לקוחותיו לאפיק המנייתי בחו" ל
- 7.שוסמו, שטחים 17/05/2011 21:07הגב לתגובה זוהיחס בין הסכומים שהולכים לאגח קונצרני לבין הסכומים שהולכים למנייתי מדהים בעיניי. האם ייתכן שבתי ההשקעות שמנהלים את הקרנות דוחפים את הציבור לקרנות האלה כדי להנפיק אגח קונצרני תמורת עמלה שמנה ואז דוחפים את הסחורה לציבור? ראה מקרה אפריקה-ישראל
- 6.קם 17/05/2011 20:39הגב לתגובה זותחזית היא רק תחזית ורוב התחזיות טיבם לא להתממש למה? ככה ! השאלה מה עושה משקיע שכבר מצוי בהפסד בתיק ומקבל ממך סוג של קרן אור וחלילה תחזית זו לא מתממשת משקיע חייב לבחון בראיה רחבה כולל כל המצב הפיננסי הפוליטי וכו וכו ולא די בניתוח בורסאי בלבד
- 5.ליאור 17/05/2011 16:44הגב לתגובה זוהשוק ירד פה 4-5 אחוזים ואתה כבר ממליץ להתנפל. מסכנים האנשים שיקשיבו לך, הולכים להפסיד הרבה כסף. אין צורך שתגיב, העתיד הקרוב יוכיח מי משנינו צודק.
- 4.שמואל 17/05/2011 14:08הגב לתגובה זוואפילו שירד בינתיים טיפונת אני יודע שעוד יעלה יפה
- 3.גיל 17/05/2011 13:14הגב לתגובה זוכרגע אני בשורט ממונף השאלה מתי כדאי לחזור ? הריבית תמשיך לעלות , המצב הפוליטי באיזור לא משהו , שאתה אומר שאפשר להגדיל את הרכיב המנייתי באיזה עיתוי כדאי להגדיל אותו ?
- סיון ליימן 17/05/2011 15:38הגב לתגובה זומכיוון שלא ניתן לתזמן את השוק אני מציע לנצל את ירידות השערים האחרונות ולקנות מניות.
- 2.שאפו , דיעה וניתוח מעניינים (ל"ת)יוני 17/05/2011 12:31הגב לתגובה זו
- 1.אמיר 17/05/2011 11:51הגב לתגובה זוהוא כתב שמשבר החובות באירופה לא מתומחר עם השלכות להפסדים בבורסה שלנו,תגידו לי...זה רציני מה שקורה פה ? זו פארסה אחת גדולה,אסור לשמוע לאף אחד וזה לא קשור שאני בדיעה שהשווקים בעולם לפני תיקון חד וכואב שלאחריו אולי תיווצר הזדמנות קנייה
- סיון ליימן 17/05/2011 12:25הגב לתגובה זובשבוע שעבר המלצתי להמנע מהשקעה במניות באירופה ולא דיברתי כלל על שוק המניות בישראל. אתה מוזמן לקרוא את הכתבה שוב וכן כתבות נוספות
- אמיר 17/05/2011 15:50משבר החובות באירופה לא מתומחר ומהן ההשלכות על המשקיעים בארץ!!!!,אז יש לך בעיה להבין את הכתוב שלך..או שלי יש בעיה
- יובל 17/05/2011 14:05אין מה לעשות - לא חסרים מסכנים שמשעמם להם! חחחחחח
- אלון 17/05/2011 13:59אבל השאלה אם כדאי ממש עכשיו או אולי לחכות עוד קצת כי אני חושב שהירידות עוד יימשכו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
