כשסורים על הגדרות - איך רואים הזרים את שוק ההון המקומי?
ביום הנכבה, אשר חל השבוע, נרשמו אירועים חריגים בישראל, הן בתוכה (פיגוע דריסה בת"א) והן בגבולות המדינה (פריצת גדר המערכת או ניסיונות במצרים, ירדן, לבנון וסוריה). באופן לא מפתיע, הגיבו שווקי המניות בישראל בירידה ונרשמה היחלשות של השקל אל מול הדולר במסחר באופציות.
אירועים אלו, בהמשך ישיר למהומות הפנימיות במדינות ערב במזרח התיכון, ממשיכים להמחיש כי אמנם ישראל הינה חברה ב-OECD, אך אנו רחוקים מלחיות בסביבה "נורמלית" ולפיכך אנו עדיין נושאים על כתפינו את "עול" הסיכון הספציפי המאפיין את ישראל - הסיכון הביטחוני/גיאופוליטי. השאלה המעניינת היא כיצד בוחנים הזרים את האירועים האחרונים הללו?
סביבת ההשקעות העולמית
זירת ההשקעות העולמית נמצאת בפני בעיה. סביבת ריבית אפסית איננה מאפשרת למשקיעים לקבל תשואה מספקת עבור השקעתם ולפיכך נודדים כספים למחוזות מסוכנים יותר בעבור תשואה גבוהה יותר. אי לכך, חזינו בביצועים יפים בשווקי המניות המרכזיים בעולם מתחילת השנה. הדאו ג'ונס רשם עליה של כ-9%, ה-S&P500 עלה בכ-5.7% ופרנקפורט עלתה בכ-14% במונחים דולריים בעוד המעו"ף רושם תשואה שלילית.
תשואת S&P500 ומדד ה-DAX מתחילת השנה במונחים דולריים.
(קרדיט: בלומברג)
יחד עם זאת, המצב המאקרו כלכלי בשווקים המפותחים איננו טוב. אמנם הדוחות הכספיים של החברות, בעיקר הרב-לאומיות וחברות הטכנולוגיה, הם ברובם מצוינים, אך הקרקע איננה מאפשרת המשך זינוק חד כל-כך כפי שנצפה בשווקים מתחילת השנה. הרדיפה אחר תשואה היא הגורם המרכזי ליצירת בועות פיננסיות. כך קרה ב-2007 וכך מסתמן גם היום, כאשר לטובת התשואה מזניח המשקיע את הסיכון.
האג"חים הארוכים של ממשלת ארה"ב ובשרשור אליהן, כולל שוק אגרות החוב הארוכות, אינם מגלמים את הסיכון הכרוך בכלכלת ארה"ב ורבים הם: אינפלציה, משבר חובות של הממשל, פשיטת רגל של מדינות וערים בתוך ארה"ב, אבטלה וכמובן משבר הדיור בארה"ב הינם דוגמאות ספורות בלבד לבעיות הקשות בפניהן ניצבת ארה"ב.
מצבן של שאר המדינות המפותחות המרכזיות לא טוב יותר. יפן קורעת תחת נטל של האסונות האחרונים שפקדו אותה, יחס חוב תוצר אדיר, היעדר צמיחה, אוכלוסייה מבוגרת ועוד. בגרמניה הסכנה העיקרית היא של משבר החובות באירופה והתלות הגדולה של גרמניה כיצואנית מובילה, מעמד אשר מאוים הן ע"י סין והן ע"י חזרה למיתון עולמי. המשקיעים אינם אדישים לגמרי לגבי הסיכונים הנ"ל ולכן מוצאים הצדקה בפיזור ההשקעות גם למחוזות מסוכנים יותר.
היעדר תשואות באפיקים "דפנסיביים" מעודד את המשקיעים בעולם לחפש יחס תשואה-סיכון טוב יותר במקומות מסוכנים יותר. כתוצאה מכך, נוצרת מגמה מתמשכת של עלייה בסיכון בתיקים העולמיים, מגמה אשר החלה לפני מספר שנים של עלייה בהשקעות בשווקים מתעוררים על חשבונם של שווקים מפותחים, מגמה אשר הולכת ומתעצמת.
הקשר הישראלי
שוק ההון הישראלי עלה לבמת ההשקעות העולמית עם הצטרפותה של ישראל לשווקים המתעוררים ועליית קרנה של האחרונה בעיני המשקיעים בעולם. לאור הצטרפותה של ישראל ל-OECD, "זוכה" ישראל בתשומת לב של משקיעים זרים בעלי מאפיינים שונים מאלו שהתרגלנו אליהם עד לא מכבר. אמנם קצב ההשקעות במניות פוחת (עם המעבר משווקים מתעוררים לשווקים מפותחים), ברם, נרשמת עליה בהשקעות בתחום האג"חים, הפיקדונות ועסקאות ההחלף.
משקיעי האג"ח העולמיים הינם מטבע הדברים משקיעים דפנסיביים יותר. לפיכך, עלייתה של ישראל לכותרות עקב אירועי הנכבה או אפילו עליית המזרח התיכון לכותרות מעורר עצבנות בקרב המשקיעים הזרים, אשר לא כולם היו מורגלים להשקיע בישראל.
לכן, ייתכן ולאירועים הגיאופוליטיים והביטחוניים האחרונים תהיה השפעה משמעותית על שוק ההון המקומי ועל היחלשות השקל. יחד עם זאת, הזמן יעשה את שלו והטירוף הגיאופוליטי שלו אנו מורגלים כישראלים יראה עם חלוף הזמן משני למשקיעים הזרים ואלו האחרונים ימשיכו להזרים כספים לשוק ההון המקומי כל עוד מצבנו הכלכלי ימשיך להיות איתן ובהיעדר אלטרנטיבות השקעה ראויות בעולם. מגמה של עליית ריבית בעולם עלולה להפוך את הקערה על פיה ולהרטיב את כל שוק ההון המקומי.
*הניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד. ניתוח זה משקף את דעת הכותב לפי מיטב הבנתו ביום עריכת הניתוח. הניתוח אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה
- 3.אז זהו שלא...הם בתל אביב (ל"ת)טירון 17/05/2011 17:14הגב לתגובה זו
- 2.הקופות שלכם די מבישות. (ל"ת)משקיע 17/05/2011 12:11הגב לתגובה זו
- 1.סקירה מציאותית ונבונה (ל"ת)כל הכבוד 17/05/2011 11:57הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
