מניות הגז והנפט לא מסבות נחת למחזיקיהן בעת האחרונה. למעשה, מזה שבועות ארוכים שהן מאטות את הקצב ומה שנותר הם בעיקר זיכרונות מתוקים מימים בהם גמעו לא מעט אחוזים מדי יום. מה שנראה כמו כרטיס בכיוון אחד, מתברר כמשחק פתוח שדורש החלטות, לעיתים כואבות. רציו, אותה סיקרתי בשבועות האחרונים היא דוגמה לא רעה לכך, למרות שעדיין לא הגיעה למחיר היעד בו נקבתי. לא פחות ממנה היא אבנר יה"ש שבתחילת 2009 פתחה מבערים ושכחה לעצור עד לתחילת 2010. כמעט שנתיים שלמות של עלייה שבמהלכה גמעה מאות אחוזים, הסתיימו להן. השאלה היא האם הרכבת עומדת לעשות חלק משמעותי מהדרך חזרה או שמא העצירה האחרונה הייתה רק כדי להעלות עוד נוסעים בדרך צפונה.

המוכרים לחוצים והקונים עדיין בשאנטי

1. מבט על הגרף השבועי מגלה שהמוכרים עדיין חדורי אמונה ונהנים להידחף לקרונות העמוסים לעייפה. כפי שניתן לראות על הגרף המצורף, רמת 2 שקלים ליחידה משמשת כרמת תמיכה מאז נובמבר 2010. כל נסיגה מזמנת הזדמנות עבור הקונים לרכוש כל כמות המוצעת למכירה. אפשר לראות זאת בבירור באמצעות קו המגמה האופקי לחלוטין המייצג את הקונים.

2. המוכרים מאידך משדרים לחץ. בעוד שהקונים מוכנים לקנות כל כמות במחיר קבוע מראש ונטועים בעקשנות בעמדתם. מנצלים המוכרים את ניסיון עלייה כדי למכור. ולא סתם למכור אלא במחיר נמוך יותר אותו דרשו בפעם הקודמת. ההתפשרות על המחיר מעבירה מסר של חומר אמונה ולחץ. אפשר לראות זאת בבירור על ידי נקודות השיא היורדות החל מהמחיר הגבוה ביותר שנקבע במסגרת מגמת העלייה האחרונה.

3. תבנית זאת קרויה בשפה המקצועית "משולש יורד. היא מביאה לידי ביטוי יחסי כוחות לא שוויוניים בין הקונים למוכרים. מחד, נכונות לקנות במחיר קבוע מראש ומאידך הנכונות להתפשר על מחיר המכירה.

4. ברמת העיקרון מדובר בתבנית המאיימת על עצם קיומה של מגמת העלייה. תבנית זו תושלם רק עם שבירה מטה של רמת 2 שקלים ליחידה. אירוע כזה יעיד על יציאה של מגמת ירידה לדרך ויסמן יעד מחירים מינימלי של 1.56 ש' ליחידה. כלומר, ירידה נוספת של 25%.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.