זה לא מתומחר: משבר החוב באירופה מאיים, זהירות - הפסדים!

סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מתייחס למשבר החובות באירופה ומנתח כיצד עשוי המשבר להשפיע על המשקיעים בארץ
סיון ליימן | (16)

משבר החובות המתמשך באירופה מסרב לגווע ואף מגלה סימני התלקחות מחודשת: הצרות ביוון ובאירלנד רחוקות מלהסתיים, בפורטוגל החמיר המצב לאחרונה באופן ניכר וגם כלכלת ספרד נמצאת במצב בעייתי. במאמרי זה אסביר את הבעייתיות הכלכלית במדינות אלה ואף אנתח כיצד עשוי המשבר להשפיע עלינו ומהן השלכותיו האפשריות.

יוון ואירלנד

בשנת 2010 היו אלה יוון ואירלנד אשר נאלצו לקבל סיוע מהאיחוד האירופי וקרן המטבע העולמית - בסך של 110 מיליארד אירו ו-85 מיליארד אירו, בהתאמה. הבעייתיות במדינות אלה רחוקה מלהיפתר ואף גרוע מכך, המצב מתדרדר. אם ניקח לדוגמא את אגרות-החוב של יוון ואירלנד, נראה כי נמשכת מגמת עליית בתשואות עליהן. אג"ח לשנתיים של אירלנד הגיעו לשיא חדש של 12.08% וזאת לאחר שהאיחוד האירופי ציין שחובה של המדינה עלה בשיעור הגבוה ביותר בגוש האירו בשנת 2010. לעומתן זינקו התשואות על אג"ח לשנתיים של יוון לרמה של 24.45%, כאשר המשקיעים צופים ארגון מחדש של חובות המדינה.

בתגובה לעליית התשואות זינקו חוזי הביטוח לחוב למדינות אלה ועתה הם מסמנים סיכוי של 66% לפשיטת רגל של יוון במהלך חמשת השנים הקרובות. רק לשם השוואה, התשואה על אג"ח של ישראל לשנתיים עומדת על 3.98% בלבד.

פורטוגל

לרשימת מקבלות הסיוע הצטרפה לאחרונה פורטוגל, אשר סיכמה בתחילת החודש עם האיחוד האירופי וקרן המטבע העולמית על סיוע בסך 78 מיליארד אירו. מדובר בחבילת חילוץ למשך שלוש שנים ובמסגרת התוכנית נקבע שממשלת פורטוגל תדאג להפחתת הגירעון מהתמ"ג מרמה של 5.9% בשנת 2011 לרמה של 3% בשנת 2013. על-מנת לעמוד בהצלחה בהפחתת הגירעון מהתמ"ג תיאלץ פורטוגל לנקוט בצעדי צנע וביניהם העלאות מיסים וקיצוץ בהוצאות על בריאות. הדבר יוביל, להערכת בכירים בממשלת פורטוגל, לצמיחה שלילית של 2% בשנים 2011 ו-2012 - משמע שפורטוגל צפויה להיכנס למיתון של שנתיים לכל הפחות.

ספרד

בשורות רעות נוספת מגיעות מאחת הכלכלות החשובות ביבשת - ספרד. האבטלה בספרד ממשיכה לטפס ועלתה ברבעון הראשון של שנת 2011 לרמה מפחידה של 21.3% (מספר מובטלים של כ-4.9 מיליון איש) ולאחרונה אף נתונים כלכליים מדאיגים נוספים כמו ירידה של 8.6% במכירות הקמעוניות בחודש מארס ושיעור אינפלציה גבוה של 3.5% בשנה באחרונה.

ממשלת ספרד משדרת סימני הרגעה וטוענת שצפויה האצה בצמיחה הכלכלית במדינה במהלך המחצית השנייה של השנה, אשר תוביל לירידה של שיעור האבטלה אל מתחת ל-20%, אך לעומתה מגיעים סימני דאגה רציניים מבכירי הבנק המרכזי של ספרד, אלה הרבה פחות אופטימיים ואף צופים אינפלציה של מעל ל-20% גם בתחילת 2012.

נתוני המאקרו מאירופה:

נתוני המאקרו של האיחוד האירופי אשר התפרסמו לאחרונה מאכזבים ביותר. לפי אומדן ראשוני של האיחוד עלתה האינפלציה בגוש האירו במהלך השנה האחרונה (שהסתיימה באפריל) ל-2.8% לעומת 2.7% במארס. כמו-כן התפרסם שיעור האבטלה שנותר גבוה - 9.9%. מדד אמון הצרכנים לחודש אפריל נפל לרמה של 106.2 נקודות לעומת 107.3 בחודש מארס - ומדובר בירידה החדה ביותר במדד מחודש מאי 2010.

ישאל את עצמו המשקיע הישראלי: מדוע למרות כל הנתונים הבעייתיים, עולים המדדים באירופה? ומהי משמעות הנתונים דלעיל לגבי תיק ההשקעות שלי? אכן, אווירה חיובית שוררת בשווקי אירופה אף-על-פי שמשבר החובות רחוק מסיום - מדד הפוטסי רשם מתחילת השנה עלייה של 1.43%, מדד הדאקס עלה ב-6.65% ומדד הקאק עלה ב-6.26%. מהתנהגות השווקים מסתמן שהמשקיעים מעריכים שמשבר החובות נמצא בשליטה ולא עשוי להתדרדר במדינות דוגמת ספרד אך דעתי היא, כי חלק גדול מכלל הנתונים השליליים אינו מגולם או מתומחר בשווקי הקונטיננט, ומדובר לצערי באווירה חיובית שאינה מגובה בנתונים חיוביים משמעותיים.

ברור כי בכירי הכלכלנים של האיחוד האירופי יעשו כל שביכולתם בכדי למנוע את החרפת המשבר (בספרד בפרט) בכדי למנוע אפקט דומינו חריף על יתר כלכלות מדינות אירופה, אך אני סבור שהמצב באירופה אינו פשוט כלל ועיקר ואף מגדיר אותו כעומד על בלימה. יש לקוות שהחרפת המשבר בספרד תיבלם מבעוד מועד שכן משבר חמור במדינה זו עלול לזעזע את השווקים לא רק באירופה אלא בעולם כולו.

נכון לעת הזאת אני בדעה כי על המשקיע הישראלי להימנע לחלוטין מהשקעה במדדי מניות מובילים באירופה, ולמי שכבר השקיע - לצמצם את חשיפתו.

חג עצמאות שמח לקהל הקוראים ולכל בית-ישראל - מאחל למדינתנו כלכלה איתנה ויציבה, שלום, והרבה שלווה ורוגע (בשווקים ובכלל...).

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    חיים 10/05/2011 17:09
    הגב לתגובה זו
    כל הכתבה נועדה בשביל להגיד אחכ אמרתי לכם.אני זה שהתרעתי אני רוביני הבא שםוגע פעם בשבע שנים.שום דבר חדש שלא ידוע בכתבה.
  • תודה על הסקירה .שאלה: מה לגבי השקעה בסחורות ? (ל"ת)
    אבי מרכז 11/05/2011 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    חי 10/05/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
    יש גופים ענקיים ששולטים בשוק , וזה לא סוד. כשהם בלונג שום משבר בכל תחום לא שפיע עליהם , ולהיפך כשהם בשורט על השוק. כשהם יצליחו לשווק את הניירות שבידם דבר לא יעצור כבר את ההדרדרות , ככה זה עבד מאז ומעולם בבורסות.
  • 12.
    משקיע 10/05/2011 08:10
    הגב לתגובה זו
    וזה אחרי שהכנסת אותנו למניות בחודשים האחרונים. ומניות הבנקים שהמלצת עליהם ירדו יפה. כל שבוע אתה יורה מהמותן משהו חדש בלי שיש לך מושג על מה אתה מדבר.
  • 11.
    z 10/05/2011 02:16
    הגב לתגובה זו
    אני לא משקיעה בתעודות סל באירופה.ואם הייתי שם הייתי ממשת רווחים עכשיו ולכל היותר בוחרת חברה גרמנית או צרפתית אחת שמחלקת דיבידנד גבוה.אני מסכימה עם ליימן שרמת הסיכון שם גבוהה והסיכוי לרווח נוסף לא גבוה.
  • 10.
    יופי של סקירה (ל"ת)
    יוני 09/05/2011 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    המתמיד 09/05/2011 18:08
    הגב לתגובה זו
    בהתחלת חודש ממליצים לרכוש מניות באירופה .שבוע אחרי הודעה קטנה מובילה אותם לשנות ולכן ממליץ לכם לרכוש מניות בארץ הקודש תוך שמונה שבועות יוכח מי צדק
  • 8.
    משה 09/05/2011 16:56
    הגב לתגובה זו
    קיבלו סיוע ויצאו מיזה
  • 7.
    דודו 09/05/2011 15:58
    הגב לתגובה זו
    דעו לכם רבותיי, אירופה על סף נפילה והתדרדרות. ספרד, אירלנד, פורטוגל, יוון ובדרך יש את צרפת ובריטניה. אל תאמינו, תמשיכו לגחך, ונתראה בעוד שנה. כל הסקירות הכלכליות מצביעות על כך, כל הכלכלנים יודעים זאת, כל המדינות שהזכרתי יודעות זאת, ורק אנחנו בישראל ממשיכים להשקיע שם. ראו הוזהרתם.... אירופה על סף תיהום וכל מי שעיניו בראשו יודע זאת. ריד מאי ליפס, ונתראה בעוד שנה מהיום.
  • 6.
    ויקטור יונה 09/05/2011 15:55
    הגב לתגובה זו
    המצב נראה בעייתי וכנראה שיש עוד שלדים בארון. הסיכון עולה משמעותית על הסיכוי.
  • 5.
    זאן קלוד ארישה 09/05/2011 14:48
    הגב לתגובה זו
    כבוד המנכ" ל הבורסות באירפה ובמיוחד ספרד, יון ,אירלנד כבר ספגו הפסדים ניכרים אני בטוח שאתה לא מכיר את מבנה התקציב של מדינות אלו ואין לך מושג איזה מהלכים הם ביצעו ואתה ניזון בעיר מעיתונות ישראלית כלכלית לא מקצועית במילים עדינות.
  • 4.
    כל הכבוד סוף סוף משהוא אומר האמת (ל"ת)
    מרדוק 09/05/2011 11:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יריב 09/05/2011 11:15
    הגב לתגובה זו
    שם, הם לא יתנו לזה לצאת מפרופורצייה ולכן אני לא מודאג.
  • 2.
    רוני (מהמשפחה) (ל"ת)
    יופי של סקירה 09/05/2011 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חיים 09/05/2011 10:34
    הגב לתגובה זו
    יש לי משהו כמו 6 אחוז בתיק שלי שמושקע בתעדות סל של אירופה - מה לעשות. כדאי לצאת לגמרי או להוריד ל- 3 אחוז?
  • תעודת סל מנהלת מדדי מניות מה לא ברור? (ל"ת)
    2shon 09/05/2011 12:16
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי