בדרך אליכם: האשראי המוגבל של דנקנר, תשובה ומשפחת עופר

קרן צדוק, מנהלת השקעות מגדל ניהול קרנות נאמנות, כותבת על הקיצוצים בהלוואות הבנקים מול הלווים הגדולים

קרן צדוק | 21/03/2011 10:45 (14)

במידה שטרם שמעתם על "הוראת ניהול בנקאי תקין 313" או בשמה השגור יותר: "מגבלת קבוצות לווים", זה הזמן לערוך לכם היכרות עימה ובעיקר עם ההשלכות האפשריות שלה על שוק ההון.

בשבוע החולף, עדכן בנק ישראל את ההוראה הזו ובפועל החמיר את המגבלות על הבנקים בכל הנוגע למתן אשראי ללווים גדולים. על פי העדכון, לא יוכלו הבנקים להלוות לקבוצת לווים יותר מ-25% מההון העצמי שלהם (עד כה המגבלה הייתה על עד 30% מההון העצמי) ובאופן כללי, האשראי שניתן לכל הלווים הגדולים, המהווים יותר מ-10% מהון הבנק, יוכל לעמוד על עד 120% מההון העצמי של הבנק במקום על 135% כפי שהיה עד כה.

למעשה, ההחמרה בהוראות פירושה כי שלושת הלווים הגדולים של המערכת הבנקאית: קבוצת אי.די.בי אשר בבעלות נוחי דנקנר, קבוצת דלק של תשובה והחברה לישראל של משפחת עופר, יאלצו למצוא תחלופה מחוץ לבנק עבור האשראי המוגבל. על פי ההערכות מדובר כרגע על בין 3-6 מיליארד שקל שימצאו את דרכם אל האשראי החוץ בנקאי.

אם אכן כך הם פני הדברים ויתפתח פה מומנט משמעותי בגינם, ההשלכות האפשריות של המגבלות החדשות על שוק ההון, חשובות ומשמעותיות ככל שהדבר נוגע לכספי הציבור. סביר להניח כי נראה לא מעט פניות לגיוסי הכספים האלו בשוק ההון, באמצעות הנפקות פרטיות לפרויקטים ספציפיים וגם באמצעות הנפקות מוסדיות - ציבוריות. זו תהיה שעתם הגדולה של מנהלי ההשקעות להוכיח כי הפנימו את יכולת המיקוח החדשה שניתנה להם, בהיכנסם לנעלי קציני האשראי בבנקים. אם ישכילו לממש אותה, יוכלו הגופים המוסדיים לדרוש שההנפקות האלו ילוו ברמת ביטחונות ושעבודים גבוהה יותר וברמת תשואות טובה יותר משיכלו להשיג עד כה.

לגבי השוק הקונצרני - השפעות בשני כיוונים

מבחינת שוק האג"ח הקונצרני, למהלך הזה יש השפעה שעובדת בשני כיוונים מנוגדים: מחד, עליית ההיצע באג"ח הקונצרני, עלולה להביא לעליית המרווחים מול האג"ח הממשלתי מאידך, רמת בטחונות טובה יותר יכולה לשמור על המרווחים הקיימים ואולי אף להקטין אותם.

שאלה נוספת שעולה בהקשר זה היא עד כמה יכולים אנשי שוק ההון, האנליסטים ומנהלי ההשקעות, לנהל את האשראי שיתגלגל לפתחם והאם נראה יציאה של כוח אדם מוכשר ממחלקות האשראי בבנקים אל שוק ההון, כפי שקרה לאחר יישום ועדת בכר. כמו כן, אין להתעלם מהעובדה כי מטרת המגבלות החדשות היא לשמר ולחזק את יציבות הבנקים. מה שאומר שכדאיות ההשקעה באג"ח של הבנקים עשויה לעלות על כדאיות ההשקעה במניותיהם.

בהסתכלות רחבה יותר, נפתח פה פתח להפוך את הציבור, באמצעות נציגיו, מנהלי ההשקעות, מעורב יותר במימון פרויקטים כמו תמר ולוויתן או בניית סניפי שופרסל או בתמלוגי כיל למדינה. מלחמת המשקיעים ובעלי ההון במסקנות ועדת ששינסקי על מיסוי תמלוגי הגז תהיה רק ההתחלה של מעורבות הציבור ברגולציה, בהשקעות לאומיות ופרטיות ועוד. למשקיעים במניות, שעד כה היו בעלי התמריץ החזק ביותר להלחם על האינטרס של החברה/ההשקעה יחברו עתה גם בעלי החוב שלה, מחזיקי האג"ח.

אם אכן תצלח הדרך לגיוס המיליארדים הראשונים שעל הפרק בשוק האשראי החוץ בנקאי ואם יעלה יפה הדיאלוג בין שוק ההון למנהלי החברות, עשוי להתפתח פה מהלך של קליטת מיליארדים נוספים וליווי פרויקטים ברמה מקצועית, לפחות כמו במערכת הבנקאית. זה יהיה פתח לתחרות לא מבוטלת בין המגזר הפרטי לבנקאי, על תחום שהוא הלחם והחמאה של הבנק.

הכותבת, קרן צדוק מנהלת השקעות מגדל ניהול קרנות נאמנות

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

12.
מתעניין 31/03/2011 05:41
הגב לתגובה זו
הכתבה שופכת אור על תחום שיש לו השלכות על כספי הציבור. הפתיח מצוין. אני מצפה לכתבות דיווח תקופתיות עם עדכונים, הצעות והמלצות.
11.
ר 22/03/2011 08:59
הגב לתגובה זו
דוקא ידוע כי במגדל אנליסטי חוב מהשורה הראשונה, שבודקים ומשנים כל תשקיף לפני הנפקה, דורשים ועוקבים אחרי בטחונות....
רואה רחוק 22/03/2011 11:14
הגב לתגובה זו
אולי אתה צודק אבל רמת הביצועים של כלל המוסדיים מאד עגומה. אם במגדל יש חריגה לטובה זה מעודד, אבל איך אני בודק את זה בוודאות?
10.
קבוצת דלק 22/03/2011 00:12
הגב לתגובה זו
לכל עם ישראל, אני מחזיק אצבעות שב5 שנים הקרובות יצליחו להפיק גז מקידוח תמר ואחריו משדות נוספים. הקידוחים שם לא פשוטים הן בהיבט הטכני של הקידוח וכלה בבירוקטיה של תחנות הולכה לרשת הגז בארץ ומכירת הגז לתצרוכת מעבר לצרכי משק האנרגיה בישראל. קב דלק גייסה כספים כאילו הגז יצא ונמכר- נקווה לטוב.
9.
את רצינית? (ל"ת)
לעירקית מ 4 21/03/2011 22:15
הגב לתגובה זו
8.
איך פיטרתי אותה???? (ל"ת)
בדלאק מותק 21/03/2011 17:03
הגב לתגובה זו
אני לקחתי אותה כשאתה פיטרת (ל"ת)
רמי 22/03/2011 12:02
הגב לתגובה זו
7.
בחורה מבריקה ,כתבה מעניינת כל הכבוד (ל"ת)
מנהל השקעות 21/03/2011 14:38
הגב לתגובה זו
6.
רמצ 21/03/2011 14:10
הגב לתגובה זו
קודם כל לא מדובר בסכום שערוריתי - 3 מליארד שקל יבלע בקלות על ידי השוק, במיוחד היום כשיש יותר ביקוש וחסרה סחורה מעבר לזה - הבנקים בארץ הם מלווה חסר משמעות. מרבית החוב של הטייקונים האלה הוא לבנקים בינלאומיים באירופה וארה" ב.
5.
איזה תותחית! מכיר אותה (ל"ת)
יוני 21/03/2011 14:06
הגב לתגובה זו
4.
גם יפה וגם אופה!תענוג של כתבה (ל"ת)
עירקית 21/03/2011 14:05
הגב לתגובה זו
3.
מעניין מאוד (ל"ת)
יועץ 21/03/2011 13:56
הגב לתגובה זו
2.
רואה רחוק 21/03/2011 13:47
הגב לתגובה זו
הביצוע יהיה כושל כי כולכם, מנהלי השקעות מוסדיים, תיפלו במלכודת הדבש של הטייקונים. אם תוכיחי שיש לך אומץ לעמוד מול הטייקונים אני מבטיח לך שאני מעביר את כל ההשקעות הקרנותיות שלי למגדל.
1.
הם יכולים גם ללוות בחו" ל (ל"ת)
jak 21/03/2011 13:42
הגב לתגובה זו

צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)

הדס ברטל | 10/11/2025 14:03

נושאים בכתבה מורה קרן השתלמות של המורים והגננות קרן השתלמות

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.

קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

להמשך הכתבה לחץ כאן