במידה שטרם שמעתם על "הוראת ניהול בנקאי תקין 313" או בשמה השגור יותר: "מגבלת קבוצות לווים", זה הזמן לערוך לכם היכרות עימה ובעיקר עם ההשלכות האפשריות שלה על שוק ההון.

בשבוע החולף, עדכן בנק ישראל את ההוראה הזו ובפועל החמיר את המגבלות על הבנקים בכל הנוגע למתן אשראי ללווים גדולים. על פי העדכון, לא יוכלו הבנקים להלוות לקבוצת לווים יותר מ-25% מההון העצמי שלהם (עד כה המגבלה הייתה על עד 30% מההון העצמי) ובאופן כללי, האשראי שניתן לכל הלווים הגדולים, המהווים יותר מ-10% מהון הבנק, יוכל לעמוד על עד 120% מההון העצמי של הבנק במקום על 135% כפי שהיה עד כה.

למעשה, ההחמרה בהוראות פירושה כי שלושת הלווים הגדולים של המערכת הבנקאית: קבוצת אי.די.בי אשר בבעלות נוחי דנקנר, קבוצת דלק של תשובה והחברה לישראל של משפחת עופר, יאלצו למצוא תחלופה מחוץ לבנק עבור האשראי המוגבל. על פי ההערכות מדובר כרגע על בין 3-6 מיליארד שקל שימצאו את דרכם אל האשראי החוץ בנקאי.

אם אכן כך הם פני הדברים ויתפתח פה מומנט משמעותי בגינם, ההשלכות האפשריות של המגבלות החדשות על שוק ההון, חשובות ומשמעותיות ככל שהדבר נוגע לכספי הציבור. סביר להניח כי נראה לא מעט פניות לגיוסי הכספים האלו בשוק ההון, באמצעות הנפקות פרטיות לפרויקטים ספציפיים וגם באמצעות הנפקות מוסדיות - ציבוריות. זו תהיה שעתם הגדולה של מנהלי ההשקעות להוכיח כי הפנימו את יכולת המיקוח החדשה שניתנה להם, בהיכנסם לנעלי קציני האשראי בבנקים. אם ישכילו לממש אותה, יוכלו הגופים המוסדיים לדרוש שההנפקות האלו ילוו ברמת ביטחונות ושעבודים גבוהה יותר וברמת תשואות טובה יותר משיכלו להשיג עד כה.

לגבי השוק הקונצרני - השפעות בשני כיוונים

מבחינת שוק האג"ח הקונצרני, למהלך הזה יש השפעה שעובדת בשני כיוונים מנוגדים: מחד, עליית ההיצע באג"ח הקונצרני, עלולה להביא לעליית המרווחים מול האג"ח הממשלתי מאידך, רמת בטחונות טובה יותר יכולה לשמור על המרווחים הקיימים ואולי אף להקטין אותם.

שאלה נוספת שעולה בהקשר זה היא עד כמה יכולים אנשי שוק ההון, האנליסטים ומנהלי ההשקעות, לנהל את האשראי שיתגלגל לפתחם והאם נראה יציאה של כוח אדם מוכשר ממחלקות האשראי בבנקים אל שוק ההון, כפי שקרה לאחר יישום ועדת בכר. כמו כן, אין להתעלם מהעובדה כי מטרת המגבלות החדשות היא לשמר ולחזק את יציבות הבנקים. מה שאומר שכדאיות ההשקעה באג"ח של הבנקים עשויה לעלות על כדאיות ההשקעה במניותיהם.

בהסתכלות רחבה יותר, נפתח פה פתח להפוך את הציבור, באמצעות נציגיו, מנהלי ההשקעות, מעורב יותר במימון פרויקטים כמו תמר ולוויתן או בניית סניפי שופרסל או בתמלוגי כיל למדינה. מלחמת המשקיעים ובעלי ההון במסקנות ועדת ששינסקי על מיסוי תמלוגי הגז תהיה רק ההתחלה של מעורבות הציבור ברגולציה, בהשקעות לאומיות ופרטיות ועוד. למשקיעים במניות, שעד כה היו בעלי התמריץ החזק ביותר להלחם על האינטרס של החברה/ההשקעה יחברו עתה גם בעלי החוב שלה, מחזיקי האג"ח.

אם אכן תצלח הדרך לגיוס המיליארדים הראשונים שעל הפרק בשוק האשראי החוץ בנקאי ואם יעלה יפה הדיאלוג בין שוק ההון למנהלי החברות, עשוי להתפתח פה מהלך של קליטת מיליארדים נוספים וליווי פרויקטים ברמה מקצועית, לפחות כמו במערכת הבנקאית. זה יהיה פתח לתחרות לא מבוטלת בין המגזר הפרטי לבנקאי, על תחום שהוא הלחם והחמאה של הבנק.

הכותבת, קרן צדוק מנהלת השקעות מגדל ניהול קרנות נאמנות