הסוחרים חוששים מהסדר? לקראת התשלום - תשואות אג"ח אולימפיה כבר ב-37%
האם חברת אולימפיה תצליח לעמוד בהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח? המסחר באגרות החוב של החברה מתחילת מארס והעלייה החדה בתשואות של חברת הנדל"ן משקפים חששות כבדים בקרב המשקיעים.
לחברת אולימפיה יש שתי סדרות איגרות חוב. סידרה ב' בהיקף של כ-100 מיליון שקל וסידרה ג' בהיקף של כ-140 מיליון שקל. שתי הסדרות נסחרות כיום בתשואה לפדיון של 37% ו-35% בהתאמה, זאת לעומת תשואה של כ-17% בכל אחת מן הסדרות בתחילת החודש.
החשש של המשקיעים נובע בעיקר מתשלום הקרן של סדרה ב'. בסוף חודש מאי החברה אמורה לפרוע שליש מהסדרה בהיקף כספי של כ-33 מיליון שקל ולשלם תשלומי ריבית של כ-3 מיליון שקל נוספים.
על מנת להתמודד עם התשלום הגבוה ובהתחשב בכך שבסוף הרבעון השלישי של 2010 קופת המזומנים של החברה הכילה רק 11 מיליון שקל, ניסתה החברה לגייס ממשקיעים כ-50 מיליון שקל, אולם ביקושים נמוכים של 8 מיליון שקל בלבד הובילו לביטול ההנפקה.
מבחינתה של החברה, גם אם יהיו לה מקורות כספיים מספקים עבור מחזיקי האג"ח מסדרה ב', הרי שאז עשויים לטעון מחזיקי האג"ח מסדרה ג' כי ישנה כאן העדפת נושים פסולה. בחודש אוגוסט אמורה אולימפיה לשלם להם תשלומים נוספים בהיקף של 31 מיליון שקל. באופן מעשי, אולימפיה תוכל לשלם את החוב בחודש מאי הקרוב רק אם תדע בוודאות שתוכל לעמוד בתשלום חודש אוגוסט.
חברת אולימפיה עוסקת בפעילות איתור וייזום פרויקטי נדל"ן למגורים למשרדים ולמסחר בארץ ובמזרח אירופה. החברה פועלת באמצעות חברת בת שנקראת אולימפיה יורו ומחזיקה בקרקעות בפולין ובאוקראינה. כמו כן, החברה מחזיקה ב33% מחברת הנדל"ן נאנט הפעילה בפולין.
בין הפרוייקטים הבולטים של החברה לשנים הקרובות נציין את פרוייקט הנדל"ן בצומת גנים שבפתח תקווה שבמסגרתו בונה החברה 510 יחידות דיור והחברה מחזיקה ב-33% מהזכויות בפרוייקט.
במטרה להתמודד עם החוסר במזומנים גייסה החברה מהמשקיעים 2.7 מיליון שקל. כמו כן, החברה מימשה לאחרונה את אחזקותיה בפרוייקט בפולין תמורת 3 מיליון דולר. עוד נציין, כי לחברה ישנו קו אשראי מיורקוויל בהיקף של עד 10 מיליון דולר (הקצאת מניות כנגד מזומן) והיא נהנית מדיבידנדים שוטפים מחברת נאנט.
- 1.אביעד 17/03/2011 16:32הגב לתגובה זותומר אתה מדבר שטויות יותר מהשכל הקטן שיש לך בראש.אולימפיה כבר מרוסקת נסחרת בדיסקאונט עמוק.יש לה מקורות מימון ועסקי נדלן היא צריכה לטוס חכה לדוח שלה ותראה כמה אתה לא מבין כלום.
- אולימפיה חברה טובה וותיקה שתצא מהמשבר (ל"ת)שרון 18/03/2011 10:47הגב לתגובה זו
- אני 18/03/2011 10:39הגב לתגובה זואבל תומר צודק בהחלט. מצבה של אולימפיה, מבחינה תזרימית, קשה ביותר. אין לה מקורות לשלם את תשלומי האגח. הסדר אגח או לא הסדר אגח, מחיר המניה ממילא ברצפה: במחיר כזה, לטעמי, יחס סיכוי לעומת סיכון פשוט פנטסטי.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
