האם הנפט לקראת גל עליות נוסף? שימו לב ל-3 המגמות
לא אחת סיקרתי בעת האחרונה את מחירו של הנפט. הניתוח האחרון היה ב-21לפברואר כאשר מחירה של חבית מסוג ברנט עמד אז על משהו כמו 106 דולר לחבית. ההערכה הייתה שכך או אחרת אפשר לצפות למחירים גבוהים יותר. ב-7 למארס נסק מחירה של חבית למחיר של 118.71 דולר. ומשם החלה דעיכה. השאלה המרכזית היא מה הסבירות לעלייה נוספת. כמו תמיד. מענה לשאלה זו יכול להתקבל רק על ידי תהליך שראשיתו במגמה ארוכת הטווח.
המגמה הראשית
1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה. אלא שטרם היותה כזאת אפשר לראות את הדשדוש שאיפיין את הנפט בין רמות של 69-88 דולר לחבית.
2. כאשר נכס מסוים מדשדש תקופה שעולה על חצי שנה, הרי שהפריצה מובילה למהלך הזהה באורכו לעומק הדשדוש. כלומר, הפריצה מעלה אמורה להוביל את מחירה של חבית לפחות עד למחיר של 107 דולר. זהו יעד המחירים המינימלי. היות ומחירו של הנפט נסחר סביב 102 דולר, הרי שהוא עדיין לא מיצה את הפוטנציאל המינימלי הנגזר מעומק הדשדוש.
3. אלא שזה לא כל הסיפור. מדובר במגמה ראשית בעלת עוצמה רבה. מעבר לעובדה הבסיסית ולפיה נקודות השיא והשפל מסודרות במבנה עולה, אפשר לראות את סידורם של הממוצעים הנעים המהווים נדבך חשוב בזיהוי והבנת כיוון ועצמת המגמה. סידורם מאפשר את כיוון נקודות השיא והשפל ומעיד על עוצמה רבה.
4. לכן, ברמת המגמה הראשית ההנחה היא שכל נסיגה בנפט תתברר עד מהרה כתיקון טכני ותו לא.
הגרף החודשי
המגמה המשנית
1. הסיפור ברמת המגמה המשנית הקצרה יותר אינו שונה. גם כאן מדובר במגמת עלייה ברורה ואפשר לראות זאת על ידי מבט בגרף השבועי. ההבדל הוא שכאן אין אפשרות לקבוע את פוטנציאל העליות המינימאלי.
2. ראשיתה של המגמה המשנית במחיר של 74.69 דולר לחבית וכאן אפשר לראות את כל המרכיבים אותם מניתי בסעיף הקודם. מעבר לסידור החיובי של נקודות השיא והשפל המייצגות את הלך המחשבה של הקונים והמוכרים הדומיננטיים בשוק, הרי שהממוצעים הנעים מסודרים באופן זהה למגמה הראשית.
3. גם כאן, אין מנוס ממסקנה זהה.
הגרף השבועי
המגמה המינורית
1. על גבי הגרף היומי המצורף אפשר לראות שגם המגמה המינורית היא מגמת עלייה ברורה.
2. אפשר לראות זאת על ידי סידורן של נקודות השיא והשפל המייצגות את הלך הרוח של המשקיעים.
3. אפשר לראות זאת גם על ידי הממוצעים הנעים המסודרים בסדר עולה.
4. גל העליות הרציף האחרון החל במחיר של 96.84 דולר לחבית ועקרונית, כל עוד יישאר מחירו של הנפט מעל לרמה זו יהיו סיכויו לעלות גבוהים.
5. ברזולוציה נמוכה יותר אפשר לראות שכל התיקונים הטכניים תמו במרווח שבין הממוצעים הנעים.
6. גם התיקון הטכני האחרון מתכנס למרווח זה ומכאן שעולה הסבירות ולפיה מחירו של הנפט קרוב לסיומו של התיקון.
7. ההנחה היא שכל עוד יחזיק מחירה של חבית מעל לרמת 105 דולר, יהיה הסיכוי גבוה למהלך עליות נוסף וקביעת שיא חדש.
8. שבירת רמת 105 דולר כלפי מטה תחייב בחינה מחודשת על ההערכות לטווח הקצר.
הגרף היומי
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
- 5.מה עם חוסר היציבות בערביה? זה עלול לקלקל לך (ל"ת)את הגרפים היפים 20/03/2011 15:11הגב לתגובה זו
- 4.קובי אשדוד 19/03/2011 11:05הגב לתגובה זוהמחיר לחבית לא משנה הרי ביבי תמיד יעלה כדי שיהיה למדינה כסף לשלם לכל אלה שישנים בכנסת ולא עושים כלום משכורות. לשלם להם על האוכל שהם אוכלים על כל ההטבות שלהם על המכוניות שלהם על הדלק שהם מבזבזים על הפלאפונים שאנחנו מחזיקים להם חשבתם כמה עולה להחזיק שר וכמה עולה לנו להחזיק חבר כנסת את כל הנהגים שלהם וכל מה שסביבם את המשרדים הלשכות את הפקידות שומרי ראש תקצצו שם ותראו בכמה מאות מליונים שקלים המדינה יכולה לחסוך כל שנה. " ותחשבו על זה" .....
- 3.אריאל 17/03/2011 12:56הגב לתגובה זושיהיה...האמנם?
- 2.קורא 16/03/2011 14:07הגב לתגובה זובכלל ובמעוף בפרט ? תודה.
- 1.מה דעתך על הסילבר SLV ? (ל"ת)רון 16/03/2011 13:59הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
