עלילות פישמן ברוסיה: חנך קניון ב-98% תפוסה, "אני יודע, זה נזם זהב באף חזיר"

כתב Bizportal הצטרף לסיור של מירלנד, שוחח עם פישמן וראה קניון מרשים בעיר לא ממש מרשימה, קומפלקס משרדים במוסקבה ומתחם וילות שפתאום צץ מהשלג הגדול. צפו בתמונות - סיור ברוסיה
יוסי פינק | (15)

מירלנד (מירלנד פיתוח) מקבוצת פישמן ערכה החודש את טקס הפתיחה של הקניון בעיר סאראטוב שברוסיה. מדובר בקניון חדש ונוצץ בשטח להשכרה של כ-27.5 אלף מ"ר. לשם השוואה - היקף השטח להשכרה בקניון רמת אביב של מליסרון עומד על קצת פחות מ-18 אלף מ"ר. האמת ששני הקניונים אפילו מעט דומים, לגבי כל מה שמסביב - צריך להיות שם בשביל להבין. דומה לצפון לת"א זה לא (אפילו לא לדרום ת"א) - אז נתחיל מהתחלה.

כאשר נוחתים ברוסיה נוחתים במוסקבה, ושם הכבישים עמוסים במרצדסים, לקסוסים ושאר רכבי יוקרה. בכניסה לעיר יש אזורי קניות עצומים שפעילים ועוד כאלו שבבניה. מוסקבה זו עיר ענקית של כ-15 מיליון תושבים (רבתי), זו עיר של אנשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה ביחס לשאר הערים ברוסיה וזה כמובן יתרון למי שמקים שם קניון. סאראטוב זו עיר של אנשים ממעמד סוציו אקונמי ממוצע מינוס וזה חיסרון, ההבדל הוא שבסארטוב אין כמעט כלום חוץ מהקניון הזה. ממש כלום. אה, צריך גם לומר פרט "שולי" - סארטוב זו עיר של קצת יותר ממיליון תושבים (רבתי), בערך כמו ת"א וירושלים ביחד. והכל קפוא, להסתובב בחוץ זה פשוט לא רלוונטי.

נחתנו ליד סארטוב אחרי טיסה של כשעה ממוסקבה. הכל מושלג, קור אימים - מינוס 19 מעלות בחוץ. האוטובוס נוסע לכיוון הקניון מלווה בניידת משטרה צווחנית שלא בדיוק מתחשבת ברמזורים, כאילו קיבלה פקדה - תביא את הפריץ לקניון. ומהר. בדרך האוטובוס חולף על אין סוף בתים נמוכים, חלקם מתפרקים יותר, חלקם מתפרקים פחות. כעבור חצי שעת נסיעה - גוש בטון שונה בנוף נגלה לנגד עינינו. קניון Triumph.

"כשבאתי לפה זה היה שטח של מפעל, לא היה פה כלום. זה היה נראה מבנה מתפרק" אומר לי אליעזר פישמן שהגיע לקניון לאירוע הפתיחה. הקניון עצמו היה עמוס מבקרים, כמו קניון ישראלי ביום חג. בחוץ, כאמור, מינוס 19 והקניון נראה כמו מפלט לעיר שלמה. 98% אחוז תפוסה בשטחי ההשכרה של הקניון בהחלט ניכרים, הקניון נראה כמו קניון שעומד על הרגליים.

עבור פישמן שרכש את הקרקע לקניון בשנת 2006, היה זה ביקור ראשון בקניון מאז נפתח למרות שהקניון פתוח כבר כחודשיים בהשקה שקטה. "אם אני מתרגש? זה לא עניין כזה. לי הסיפוק שלי זה לראות שמשהו שעשיתי מצליח, ושזה משהו שאף אחד אחר לא היה מעז לעשות", אומר לי פישמן כאשר אנחנו מסתובבים בקניון.

בשביל להבין למה פישמן מתכוון כשהוא אומר "משהו שאף אחד אחר לא היה מעז לעשות, צריך להגיד שפישמן הוציא על הקמת הקניון כמעט 100 מיליון דולר. מי שמסכל סביב בסאראטוב - לא יכול להבין איך מישהו בכלל מעלה על דעתו לשים פה סכום כזה. "זה עניין פשוט, מיליון אנשים שמרווחים סביר ואין פה שום קניון אחר. זה הכל", אומר פישמן.

בקניון אנחנו משאירים את האוטובוס ונוסעים בשיירת ג'יפים יוקרתיים של העירייה לכיוון בניין המושל (כמובן בליווי משטרתי). אם זה היה קורה בארץ, זה היה מגיע לכותרות הראשיות - הון-שילטון!!! ברוסיה, זה הכי נורמלי בעולם ואף אחד לא מרים גבה. אנחנו מגיעים לבניין העירייה, פישמן ובנו אייל מתקבלים בכבוד גדול. גם המושל של סאראטוב מבין שלא בכל יום ואולי גם לא בכל מאה שנה, מגיע מישהו ששם 100 מיליון דולר על העיר שלו. כמובן שהוא מנצל את הבמה להתחנן בפני פישמן שיבצע השקעות נוספות. "הבושה הכי גדולה שלי היא שאין לנו פה בית מלון", אומר מושל סאראטוב לפישמן ומקווה לטוב.

בגלל שהקניון פעיל רק חודשיים, קשה עדיין לאמוד את הפדיונות. במירלנד מעריכים את ה-N.O.I השנתי ב-12.2 מיליון דולר, כלומר תשואה של כ-13%. אם ניקח בחשבון שהתשואה על הקניונים בארץ נעה סביב 6%-7%, נבין מה פישמן מחפש שם. "מבחינתי זה נזם זהב באף של חזיר. אבל אני גם חושב שהחזיר הזה יהיה קצת יותר יפה עם הזמן" כך מסכם פישמן את השיחה שלנו בעניין הקניון החדש שלו בסאראטוב.

סביב מיליון דולר ומקבלים בית כשכל הצנרת עדיין בחוץ

מלבד הקניון בסאראטוב, למירלנד יש עוד מספר נכסים ברוסיה כאשר החלוקה היא 63% מסחרי ועוד 37% מגורים. מירלנד בונה מתחם וילות כשעה נסיעה ממוסקבה (תלוי בפקקים, ויש הרבה) - Western residence שמו. מדובר ב-163 יח"ד שמתוכננות בשני שלבים. החלק הראשון כבר גמור - 77 יח"ד, מהן 16 נמכרו. טווח המחירים במתחם נע בין 600 אלף דולר לדירה פשוטה בתוך בניין מאורך ועד 2 מיליון דולר לוילה הגדולה ביותר.

מהכביש הראשי לוקחים ימינה, נוסעים על כביש צר שבצדדיו שדות שלג עצומי מימדים. כעבור כמה דקות של נסיעה מגיעים למתחם וילות מרשים (מכוסה בשלג כמובן). מצב אחד של הכביש זה חלק א' שבנוי לחלוטין, מהצד השני - חלק ב' שעדיין לא הוקם. מדהים לראות איך ברוסיה מוכרים דירות - בקושי קירות יש שם, שלא לדבר על ריצפה, טיח או כל סוג אחר של גימור. מסתבר שככה זה ברוסיה, אחרי שקונים דירה, צריך לשים עליה עוד 500 דולר למטר בשביל לבנות את החלק הפנימי שלה, כלומר להוסיף עוד משהו כמו 100-200 אלף דולר.

במוסקבה ביקרנו גם גם במתחם המשרדים של מירלנד ובו 7 מבנים עיקריים, לא גבוהים מידי - 4 מבנים השייכים תחת השם Hydro&Mag, עוד 2 בניינים תחת השם Century בהם למירלנד יש 50% ועוד בניין אחד חדש תחת השם Tamiz. אין שם שמות גדולים מידי, זה לא דויטשה בנק או גזפרום ששוכרים פה משרדים, ובכל זאת התפוסה היא של כ-90% ב-5 מהמבנים המאוכלסים. ה-Tamiz הוא חדש ורק עכשיו מתחיל להיות משווק ועוד אחד (חלק מה-Hydro&Mag) פשוט נשרף ונמצא כעת בשיפוצים, כלומר לא מאוכלס.

ה-Hydro&Mag מוערך ה-114.3 מיליון דולר עם N.O.I של 14.9 מיליון דולר. ה-Tamizמוערך ב-70.8 מיליון דולר עם N.O.I של 8.9 מיליון דולר וה-Century מוערך ב-87.6 מיליון דולר עם N.O.I של 10.1 מיליון דולר.

אני משתדל שלא להעליב ובכל זאת אני אומר לפישמן שהמתחם נראה בסדר, הנתונים שלו יפים אבל דבר אחד הוא לא - הוא לא מרשים, זה לא הטיימס סקוור שלבייב קנה בניו יורק וגם לא בניין ה-HSBC של נוחי. לפישמן היה הסבר פשוט, "כשמתחילים לדבר איתי על יפה או לא יפה, אני תמיד אומר - אני לא הולך לגור פה, אותי מעניין אם רווחי או לא רווחי. זה הכל"

המשפט הזה של פישמן מתמצת מצוין את הביקור בנכסי מירלנד ברוסיה. לא ראינו מבנים שמוציאים את העין והמצלמה לפעמים נשכחה בכיס, אבל מה שכן יש שם זה ביזנס רציני, לא חיפוש אחר חלומות כפי שרוסיה לעיתים נתפסת כשמסתכלים מרחוק. ביזנס אמיתי.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מחר הטיסה החלה מירלנד אופציה2אופציה3 החדשות (ל"ת)
    111 28/02/2011 22:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מחר הטיסה החלה מירלנד אופציה2אופציה3 החדשות (ל"ת)
    דורון 28/02/2011 21:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    צודק 7. 28/02/2011 19:27
    הגב לתגובה זו
    שיש באמת קניון מפואר במוסקבה, במיקום מרכזי, שעולה פי 10, כותבים שטויות כל מיני כתבים, במקום לפרגן על דבר שבאמת יש לפרגן.
  • אביתר 28/02/2011 20:57
    הגב לתגובה זו
    ומי שאמור לבוא לבקר שם זה אלה שנוסעים ברכבת התחתית שלא נראה לי שיש להם יותר מידי כסף להוציא בקניון הזה...
  • שמעעת על מוניות 01/03/2011 10:41
    בארץ זה לבן למאותגרי חו" ל ושם מונית זה כמה שקלים לא כמו בארץ שזה כמו להשכיר רכב לשבוע לנסיעה
  • 5.
    כל הכבוד לפישמן (ל"ת)
    רמי 28/02/2011 18:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יואל 28/02/2011 18:19
    הגב לתגובה זו
    מה ששכחו לספר שדניה סיבוס של אפריקה ישראל היא הקבלן המבצע של הקניון, בלי הקשרים שלהם פישמן היה אוכל חצץ
  • מה שנכון נכון 28/02/2011 19:11
    הגב לתגובה זו
    ולפעמים גם מה שלא נכון הוא נכון אם אתה נכון לשלם עבור הנכונות שלו
  • 3.
    מלך הקזינו 28/02/2011 15:20
    הגב לתגובה זו
    במעקב של שנים אני יכל להגיד רק איש אמיץ יכל לעשות צעד שכזה כל הכבוד
  • 2.
    אוהד 28/02/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
    פישמן רואה מה שאחרים לא רואים. זה אחד מסודות הצלחתו וגם קיסמו.
  • אלישע 28/02/2011 14:23
    הגב לתגובה זו
    איש מצליח בעסקים כל הכבוד שיעלה מעלה מעלה אמן
  • הפיכה דמוקרטית, הוא מצליח לראות באופק? (ל"ת)
    ים 28/02/2011 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הבעיה ברוסיה שחייבים להוציא הרבה כסף על שוחד (ל"ת)
    ופרוטקשין 28/02/2011 13:03
    הגב לתגובה זו
  • אורי 01/03/2011 03:56
    הגב לתגובה זו
    גם אצלינו השיטה המקובלת מאז קום המדינה....
  • על רולטה רוסית, שמעת?!? (ל"ת)
    ים 28/02/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי