המשק הישראלי ב-2010: קבוצות השליטה מהוות 75% מהמעו"ף - הריכוזיות מאיימת
השנה האחרונה הייתה מעין שנת "חזרה לשגרה" של קבוצות השליטה במשק הישראלי. החברות הגדולות בישראל חזרו לגייס ולהנפיק הרבה יותר בהשוואה לעתות המשבר של 2008, מה שמעלה את סוגיית הריכוזיות למרכז הבמה.
עם נעילתה של 2010, עומד שווי ההחזקות הבורסאיות העיקריות של הקבוצות הגדולות על 395 מיליארד שקלים, המהווים 75% ממדד המעו"ף ו-57% מת"א 100. גם ב-2009 היווה שווי החברות שיעור דומה (73%) מסך השווי של המעו"ף, כל עולה מנתוני דן אנד ברדסטריט.
לצורך השוואה בסוף 2008, כאשר המשבר היה בשיאו, שווי השוק של אותן הקבוצות צנח לכ-57% בלבד ממדד המעו"ף. אולם, בסוף 2007 לפני פרוץ המשבר, שווי ההחזקות עמד על כ-410 מיליארד שקלים, משמע 82% ממדד המעו"ף.
בין קבוצות השליטה הגדולות, ניתן לציין את אלוביץ', בן דב ושמלצר שנכנסו ב-2009 והמשיכו לבסס את עסקיהם גם ב-2010. עסקת בן דב לרכישת 012 ממתינה לאישור הרשות, אלוביץ רכש את החזקות המשקיעים הקטנים ב'יס' והרחיב את שליטתו בקבוצת בזק ושמלצר קיבל לידיו את הזיכיון למותג אופל בישראל.
בנוסף, קבוצת המבורגר הרחיבה את פעילותה בתחום התשתיות, לב לבייב הקטין השנה משמעותית את החזקותיו באפריקה ישראל כחלק מהסדרי האג"ח וקבוצת עזריאלי הנפיקה 25% ממניותיה באחת הנפקות הגדולות שנראו בישראל.
למרות התבססותן של קבוצות השליטה הגדולות, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, מסרב לייחס למשק את תכונת הריכוזיות. "עיון בשינויים שחלו בשנים האחרונות בתמהיל קבוצות העסקים הגדולות בישראל של Dun's 100 ובשלושת העשורים האחרונים מגלה כי נושא הריכוזיות במשק הוא בחלק מהמקרים לא יותר ממיתוס."
עוד לדבריו, "האנשים השולטים בקבוצות החזקות במשק נמצאים בעמדתם בממוצע פחות מעשור. כניסתן של שלוש קבוצות חדשות בשנתיים האחרונות מדגימה עד כמה המציאות נתונה לשינויים ואינה ניתנת לפרשנות חד משמעית המקשרת בין הון ושלטון. בעלי הון עולים ויורדים בהחזקותיהם במשק כמו גם שאר בעלי תפקידים", כך לדבריו של קובנט.
- 2.יר 02/01/2011 17:16הגב לתגובה זושמות יכלתם להגיע ל90%
- 1.דר 02/01/2011 16:10הגב לתגובה זומשכורת של 1000 $

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.